פרשת בא --
נאמנות לאינטרס
עובדים רבים חשים כי את המנהלים מעניין בעיקר תפוקת העבודה ולמעשה כמעט ואין עניין אישי באדם המבצע אותה. לתחושתם, רמת המחויבות של הארגון כלפי העובד היא נמוכה. עפ”י שי, מהנדס בחברה ידועה: “ברגע שיחליטו לפטר אותי, הארגון ייפרד ממני בלי להניד עפעף – מבלי לקחת בחשבון – לא את רמת ההשקעה שלי ולא את גודל תרומתי להצלחת החברה, לא את רמת ההקרבה האישית או המסירות ולא את רמת הנאמנות וכן גם לא ילקח בחשבון היכולת הפוטנציאלית שלי למצוא עבודה חלופית”.
יתרה מזאת, תדיר ארגונים משדרים לעובדים, הלכה למעשה כי הדרך הקלה ‘לסדר’ את מספרי המאזן הכספי, היא ע”י פיטורים מאסיביים של עובדים. מסר של הנהלת חברה כי מספרי המאזן חשובים יותר מהעובדים עצמם וכי זו אף מהווה עילה מוצדקת לפיטוריהם, מחלחל לתרבות הארגונית, למוטיבציה ולמחויבות האישית של העובדים ולמעשה גם מטביעה את חותמה על אחד התסכולים הגדולים אותם חווים ארגונים = רמה נמוכה של נאמנות עובדים. כי נאמנות מושתתת על ערכים ועקרונות, הדדיות וטווח ארוך.
על כך בפרשת השבוע, פרשת בא, שם נאמר:
“וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו, עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ–שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-ה’ אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם” (שמות י’, י”ז).
לאחר שמשה ואהרון מזהירים את פרעה שאם לא ישלח את בני ישראל, עתידה לנחות על מצרים מכת ארבה אשר תכלה כל ירק ועץ שהצליחו לשרוד את מכת ברד, פונים אל פרעה עבדיו בשתי שאלות:

1. ‘עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ’?
2. ‘הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם’?

נראה כי בשאלות אלה עולה ביקורת מרומזת להתנהלות המלך:

1. האם אינך מבין שמשה מכה בנו שוב ושוב והכל בשל התעקשותך לא לאפשר לבני ישראל לצאת למדבר לפולחן דתי. ניסוח עבדי פרעה בלשון נסתר (זֶה) הוא זהיר ומכבד מפני הכבוד שהם רוחשים למלך, שכן ניתן גם להבין מהשימוש במילה ‘זֶה‘ שיתכן וכוונתם למשה.
2. האם אינך רואה את המציאות – הרי כבר איבדנו חלק נכבד מארץ מצרים, האם אתה כה מנותק? ובקצב המכות הניחתות עלינו, נראה כי עתיד להיות אף גרוע יותר…

לאור זאת, נראה כי פרעה החליט להיענות בחיוב לבקשת משה ואהרון, מזמנם שוב לארמונו ואומר להם: ‘לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם’.
אך הוא גם מוסיף ושואל ‘מִי וָמִי, הַהֹלְכִים’?
לכך משיב משה: ‘בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנו’
לאור תשובה זו, פרעה:

1. מגביל את היוצאים למדבר – ומסכים לשלוח רק את הגברים – אלה אשר נוטלים חלק בפולחן הדתי.
2. מגרש את משה ואהרון מארמונו.

באופן מעניין, לאחר דיאלוג זה, בין פרעה לנציגי ישראל, לא נשמעת כל תגובה מעבדי פרעה –
הם שותקים.
נשאל אם כן,
לאור כך שבקשת משה ואהרון לא נענתה ולאור כך שאיום מכת הארבה עדיין מרחף על ראשם של המצרים – מה פשר שתיקת עבדי פרעה לאחר האינטרקציה השניה בין פרעה למשה ואהרון?
נסביר,
נראה כי המניעים של עבדי המלך מבוססים על מאזן פשוט של רווח-הפסד כלכלי. על כן, באינטרקציה הראשונה, כשהבינו את גודל ההפסד ועוצמת הנזק שעלולה לספוג מצרים כתוצאה ממכת הארבה התעוררו לדבר לפני פרעה – כאשר הכוונה היא, כאמור, להתיר רק את יציאת הגברים ובכך להבטיח את חזרתם למצרים.
אך כאשר משה מפרט כי בקשתו כוללת את יציאת כל העם לפולחן הדתי במדבר לרבות הנערים והזקנים, הבנות והבנים, מאזן הרווח-הפסד של עבדי המלך משתנה. שכן על פי חשבונם נראה כי משתלם יותר לספוג את נזקי המכות מאשר לספוג את הנזק שיווצר מהיעלמותם של עובדים רבים, ולכן זו הסיבה שאין אנו שומעים אותם – הם בדעה אחת עם המלך.
כאמור, נראה כי עדיין אינטרקציות רבות בין ארגונים ועובדים מושתתים על שיקולי רווח והפסד כלכליים בלבד. כך למשל ג’וש גואה, מחברת The GMP  Group מתייחס לעולם העבודה החדש: “עובדים רואים בהתקשרות עם הארגון מעין ‘התקשרות מסחרית’, זמנית, אד-הוק, כל עוד היא משרתת את הצרכים שלהם.” כשהמניעים הדומיננטיים במערכת היחסים בין ארגון ועובדים הם אינטרסים חד צדדיים ושיקולים כלכליים, העקרונות והערכים חלשים ומשתנים בהתאם לשיקולי הרווח וההפסד. לשאלה האם התנהגות המבוססת על נאמנות לאינטרסים בלבד היא דבר חיובי ומקדם? הדעות חלוקות בין הדיסציפלינות השונות. אך הסכמה קיימת כי יש להיות מודעים לגישה זו ולהיערך לכך גם ברמת הפרט וגם ברמת הארגון.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.