פרשת בשלח -
שינוי אמוציונלי
 
עידו מנכ"ל מנוסה, הגיע לחברה לפני כחודש ומיד פצח בסבב פגישות עם עובדי מפתח על מנת להכיר את החברה לעומק וממגוון זוויות. מסקנתו, בתום החודש, כי האתגר העיקרי של החברה טמון בשיפור האיכות הירודה של שירותים ותוצרים בכל תחומי החברה למשל: באיכות המענה למכרזים (יחס זכיה של 1:30), באיכות המוצר (אחוז גבוה של תקלות שמתגלות אצל הלקוח), באיכות השירותים (עמידה של 28% בזמני אספקה ו-15% בחוזי השירות) וכן באיכות ואפקטיביות התהליכים והתפוקות.
עידו הגדיר תכנית הכוללת בעיקר שינוי הרגלי עבודה ותרבות ארגונית. הוא החליט להטמיע כלים ארגוניים חדשים, טייב תהליכים והגדיר בקרות, יעדים ומדדים לכל צוות. עידו כינס את העובדים הסביר את חשיבות ומשמעות שיפור רמת האיכות להישגי החברה והודיע כי ציפיתו מעתה והלאה שהעבודה תתבצע בהתאם לתכנית שהוגדרה.
בפועל, עידו ניתקל במגוון התנגדויות ועיכובים כך שהשינויים המיוחלים לא ממש יושמו, ואף להפך. שכן שינוי אינו משהו שקורה בבת אחת עם קבלת החלטה / הנחיה. הטמעת שינוי הוא תהליך, ארוך ומתיש לפעמים, שדורש הפנמה של ערכים ושינוי הרגלים ויש לכבד ולהשקיע את הזמן שלוקח לדברים לחלחל, להבשיל ולהיטמע. על כן להטמעת שינוי נדרש תהליך שיטתי, מדורג ומבוקר – הנותן התייחסות לפן התהליכי אך בעיקר לפן הרגשי.
על כך בפרשת השבוע, פרשת בשלח, שם נאמר:
"וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה–וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה" (שמות יג, יז).

• עפ"י רש"י ה' בוחר שלא להוביל את ישראל בדרך הקצרה אשר עוברת דרך ארץ פלישתים, שכן כשם שהדרך קרובה לכנען היא גם קרובה למצרים ולכן עולה החשש שאם יאלצו להילחם, זה יכול לגרום להם לחזור למצרים (flight במקום fight) – "כִּי קָרוֹב הוּא" = קרבה גיאוגרפית.
• פירוש נוסף מתייחס ל-"קָרוֹב הוּא" כקשר דם בין המצרים לפלישתים (בראשית י, י"ג-י"ד) ומאחר והפלישתים קרובי משפחה של מצרים, עולה החשש כי אם יעברו בארצם הם יסגירו אותם למצרים.

אולם עולה תמיהה,
הרי בני ישראל התכוננו מבעוד מועד למצב של מלחמה ואף הצטיידו בנשק בצאתם ממצרים "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (י"ג, י"ח). בנוסף, בסוף הפרשה, הרי עמלק יוצא לקראתם ונלחם בהם ברפידים (י"ז, ח) לכן נשאל למה קיים חשש מיוחד במקרה של הפלישתים כי "בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה" הם יבהלו?
נראה כי ניתן לפרש את "כִּי קָרוֹב הוּא", מזווית ראיה נוספת ולהתייחס לשני סוגי קירבה:

• קירבה רגשית – בני ישראל קרובים אל ה', "לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, עַם קְרֹבוֹ:" (תהילים, קמ"ח). על כן, הוא דואג להם ומגן עליהם יותר מהרגיל. ולכן על אף שהדרך הקצרה לרוב היא המועדפת, בגלל דאגת ה' לשלומם של ישראל העבירם בדרך יותר ארוכה אך פחות מסוכנת.
• קרבת זמן – בני ישראל, זה עתה יצאו ממצרים לאחר שהיו עבדים מספר דורות. לפניהם עומדות שתי משימות מרכזיות שיעצבו את דמותם כעם: (א) מתן תורה – מערכת חוקים, אמונות ונורמות על פי הם תתנהג החברה הישראלית. (ב) כניסה לארץ ישראל על ידי כיבוש ומלחמה.
  עם שזה עתה יצא מעבדות לחירות, מצד אחד, אינו בשל לקבל מערכת חוקים המתבססת על בחירה חופשית (- לעבד אין בחירה – הוא עושה את רצון אדוניו), מצד שני, אין לו העוז הנפשי להילחם נגד האויב (כי כעבדים היו כנועים). לכן עולה הצורך לתקופת זמן כדי להסתגל לחיים החדשים של חופש ועצמאות.

אם כן המדבר, ניטרלי מצד אחד, אך דורש גם התמודדות יומיומית עם איתני הטבע ודאגה עצמית להישרדות הקיומית, מצד שני. הזמן שהעם ישהה במדבר יהווה עבורו תקופת מעבר במהלכה חוויות העבדות יתעמעמו ויוכלו לאמץ חשיבה עצמאית וחופשית תוך אמונה בכוחם להתמודד נגד קשיים ואויבים.
ניתן לפרש את הכוונה במילים "כִּי קָרוֹב הוּא" כקרבה גיאוגרפית (-רש"י) או כקרבת דם, ולחילופין לפרש "כִּי קָרוֹב הוּא" כקרבה רגשית וקרבת זמן ולראות בתקופת במדבר כתקופת המעבר הנדרש לעבור ממצב תודעה של עבדים למצב תודעה רגשי של בני חורין, הכולל שלושה שלבים עיקריים:

• מצב תודעה של עבדות ושיעבוד
• מדבר- ניטרלי, לעמעום השפעת שיעבוד מצרים
• ארץ ישראל- חופש ובחירה לקראת עצמאות.

מחקרים מצביעים, כי האתגר המרכזי של שינוי ארגוני, טמון ביכולת לגרום לאנשים לשנות את התנהגותם. יתר-על-כן, מסתבר שאנשים משנים את התנהגותם כשהם נחשפים לנתון שמשפיע על רגשותיהם. שכן כדי להניע אנשים חשוב גם לדבר אל האמוציות, לא רק על מספרים.
הסיבות שעידו התקשה להטמיע את השינויים בארגון ולשנות את התנהגויות העובדים  (א) כי התמקד בפן הרציונלי בלבד, ללא התייחסות לפן הרגשי המורכב שנוצר כתוצאה מהרצון להטמיע הרגלים חדשים (ולמעשה לבטל את בקודמים) ו-(ב) מעבר חד מדי מהמצב הישן למצב החדש 'ללא מדבר' – ללא הדרגתיות וללא שלבים.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.