תרומה
המסר כמקשה
חגי המנכ”ל מצהיר בכל הזדמנות כי העובדים הם הדבר החשוב ביותר בחברה – אבן היסוד בעלי ידע ייחודי שערכו לא יסולא מפז. לטענות כי הצעדים שהוא יוזם חדשות לבקרים – כגון פיטורי עובד שחלה ‘כי הוא כבר לא מביא את התפוקה הרצויה’ וביטול הבונוסים השנתיים המחולקים לעובדים כבר מעל עשור – אינם עולים בקנה אחד עם הצהרותיו הוא משיב, ‘אמנם העובדים הם הכי חשובים – אבל מיקסום שורת הרווח חשוב יותר’.
דוגמא נוספת היא חזונו של אופיר המצהיר על ערך השירות כנושא מפתח בעל חשיבות אסטרטגית חיונית לחברה. אולם בפועל במהלך שגרת יום העבודה העמוס ובמסגרת אילוצי תקציב וחישובי תקן, נשכחות ההצהרות ונושא שהוגדר כבעל חשיבות אסטרטגית, מקבל חשיבות משנית. העובדים, לאור התנהגות המנהלים, מפנימים את סדר העדיפויות האמיתי בארגון ומבינים כי מה שנדרש מהם בפועל לא תמיד נמצא בהלימה עם ההצהרות.
על כך בפרשת השבוע, פרשת תרומה שם נאמר:
“וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ” (שמות כ”ה, ל”א).
שלושה כלי משכן נצטוו בני ישראל לבנות כמקשה:

• מנורה כמתואר לעיל.
• כרובים – “וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים, זָהָב; מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם” (שמות כ”ה, י”ח).
• חצוצרות – “עֲשֵׂה לְךָ, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף–מִקְשָׁה, תַּעֲשֶׂה אֹתָם” (במדבר י, ב).

נבאר כי הכוונה במקשה היא בניית כלי מחתיכה שלמה של חומר גלם – ללא חלקים וללא חיבורים.
נשאל אם כן,
מדוע דווקא בשלושה כלים אלה נצטוו בני ישראל לבנותם כמקשה?
כדי להשיב, יש להבין את תפקיד כלים אלה במשכן:

• מנורה – בעלת שבעה קנים, בנויה מקנה אמצעי ומכל צד שלושה קנים המאירים לכיוון הקנה האמצעי. מבנה זה מרמז שאור המנורה אינו מיועד להאיר את הסביבה (שאם כן האור היה מופץ לצדדים), אלא מהווה את האור הפנימי של המנורה והמשכן. המנורה מעוטרת בפרחים, כפתורים, קנים וגביעים אשר בנויים כאמור ממקשה אחת – השונות מאוחדת בנקודת המוצא, מרמז על האחדות הראויה בין ערכי האדם והתנהגותו – שיהיו שווים ובהרמוניה, כמקשה אחת.
• כרובים – שתי דמויות ילדים שמוקמו מעל הארון. ניתן לפרש כי הם מסמלים את החינוך לילדים, שגם אותו יש להקפיד ולבצע בעקביות, תוך מתן דוגמא אישית והלימה במסרים, כך שיהיו משלימים ולא סותרים.
• חצוצרות – שתי החצוצרות שימשו את משה לקרוא לנשיאי העדה והעם ולהורות על תחילת המסע. בכל תקשורת ומתן הנחיות לקהל או לנציגיו, יש להקפיד כי המסר יהיה אחיד, ושהכיוון יהיה נהיר וברור לכולם.

שלושת תחומים אלה מהווים דוגמאות לתקשורת והעברת מסרים, הן ברמה האישית שמתבטא בהלימה בין ערכים והתנהגות האדם (מנורה), הן ברמה המשפחתית – צוותית שמתבטא למשל בחינוך הילדים באופן עקבי ומתוך דוגמא אישית (כרובים) והן ברמת הסובבים והממשקים כגון במצב של מתן הנחיות והסברים (חצוצרות). על מסרים אלה, כאמור להיות בקול אחד. שכן על אף השונות הקיימת בין אנשים, ישנם תחומים שיש לבצעם כמקשה.
נראה כי חגי ואופיר, כל אחד בדרכו, לא הפנימו את עיקרון המקשה. שכן, פעולותיהם אינם בהלימה עם דיבוריהם (מנורה), מסריהם הוורבאליים והלא-וורבאליים לצוותים הארגוניים, אינם ברורים (כרובים) ולכן דרך וכיוון הובלת הארגון עמומה ומבולבלת ובפועל נתונה לפרשנות ולהבנה של כל אינדיבידואל בתוך הארגון ומחוצה לו (חצוצרות).
לכן ישנה חשיבות, מצד אחד ל-Walk the Talk או בניסוחו העברי, נאה דורש ונאה מקיים – להוות דוגמא אישית למסרים – למדיניות ולערכים אליהם אתה מטיף ומצד שני, קיימת חשיבות להגדרה ברורה ופורמלית של המדיניות, הערכים, התהליכים והוראות עבודה. הגדרה אשר תוריד עד כמה שניתן את רמת העמימות ותגביר את הבהירות וההבנה לגבי המצופה מכל אחד.
כדי להצליח, על הנהלה לאמץ את עיקרון המקשה בעשייה הארגונית, יישום העיקרון יאפשר להעביר מסר חד וברור לכלל העובדים בארגון אשר יסייע להם להירתם ולפעול בהתאם.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.