תצווה
מהות המנהיגות: קול פעמונים
אחד המשפטים המעכבים הצלחה בארגון (ובכלל) הוא ‘כי כך תמיד עשינו’. בעולם שהקבוע בו הוא השינוי, נקודת מבט המגדירה כי הצלחות העבר הן אלה שיובלו להצלחות העתיד, סביר שתוביל את הארגון להיות חלק מרשימת ‘הארגונים הנעלמים’ כדוגמת: קודאק, נוקיה, יאהו ועוד.
שכן, במציאות הארגונית לא ניתן יותר להתייחס לדברים כמובנים מאליהם או כאקסיומות שלא ניתן לערער עליהן. פריצת מסגרות החשיבה, קריאת תיגר על הנחות היסוד היא חיונית להצלחת כל ארגון.
מכאן למשל עולה חשיבותו של ערך החדשנות לעידוד היצירתיות והצמיחה הארגונית. דרך החדשנות אנו בוחנים וקוראים תיגר על הדרך המוכרת ומסבים את הידע הקיים לערך חדש המעניק לארגון ערך מוסף ולעיתים אף יתרון אסטרטגי ייחודי.
עם זאת, כדי לקרוא תיגר על הנחות היסוד כמתואר, נדרשת הבנה, רמת מנהיגות גבוהה ודוגמא אישית של העומדים בראש הארגון אשר יאפשרו יישום תהליכים אלה.
על קריאת תיגר ודוגמא אישית בפרשת השבוע, פרשת תצווה:
“וְהָיָה עַל-אַהֲרֹן, לְשָׁרֵת; וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יְהוָה, וּבְצֵאתוֹ” (שמות כ”ח, ל”ה).
בשולי מעילו של אהרון הכהן היו פעמונים שהיו משמעים קול בשעה שאהרון היה נכנס לקודש הקודשים וכך ידעו שהוא חי וזוהי כוונת ” וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ”.
עם זאת נציין כי על פי מסכת זבחים דף פ”ח עמוד ב’, היו שבעים ושנים פעמונים מסביב לשולי המעיל של הכהן הגדול על כן היה ראוי מבחינה לשונית לומר “ונשמע קולם”, בלשון רבים ולא בלשון יחיד כפי שכתוב.


ניתן להסביר קושי זה בשתי דרכים:

• להתגבר על השגרה –  כשם שאדם לאחר זמן אינו נותן דעתו על לבושו, כך עלה חשש כי לאחר שהכהן הגדול ילבש את בגדי הכהונה המיוחדים כדי להיכנס לקודש הקודשים, הוא ישכח את מי הוא מייצג ומה התפקיד שהוא ממלא, ולכן הפעמונים מהווים קול המזכיר לו את מי מייצג ומה תפקידו ולכן בלשון יחיד קול הפעמונים.
• דוגמא אישית – הכהן הגדול הוא גם הפוסק והמורה לעם הן בשל מעמדו והן בשל האורים והתומים שעל פיהם פעלו מנהיגי העם. הביטוי “ונשמע” שמופיע בפסוק, מופיע גם בתשובת עם ישראל למשה בקבלת התורה “וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע” (שמות כ”ד, ז). לומר לנו כדי שהכהן הגדול ישמיע קולו הוא צריך קודם לתת דוגמא בהתנהגותו. רק מי שנוהג בדרך “נעשה” אז יהיה בגדר ” וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ” במיוחד בדברים שבקדושה, “בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ” שלא יתנשא בשל תפקידו ומעמדו ויראה בהוראות ובציוויים לעם שאינם מחייבים גם אותו. אלא לקולו יהיה תוקף רק מכוח העשייה וההתנהגות שלו. זה נכון לכל תחומי החיים ולא רק בענייני קודש, שכן גם כשנוהג בענייני חול חייב הכהן הגדול להקפיד על רמה מוסרית גבוהה ודוגמא אישית וזהו ” וּבְצֵאתוֹ”- המנהיג צריך לתת דוגמא גם בחייו המקצועיים וגם בחייו הפרטים.
   

לא להיכנע לשגרה ולקרוא תיגר על הקיים מחד וכן דוגמא אישית מנגד, הינם שני נושאים חשובים במנהיגות בעולם העבודה החדש. שכן, כדי להתחדש ולהשתפר, יש צורך לבחון את העבר ולקרוא תיגר על ההווה – על הגורמים והמניעים, התהליכים, התשומות והתפוקות. זאת בכדי לבחון את רלוונטיות המעשים שלנו והאם אפשר לעשות אותם אחרת – באופן שישרת טוב יותר את מטרותינו בהווה ובעתיד.
שאלת שאלות ‘בתוך הקופסא’ כגון: מה ניתן לעשות אחרת מתוך המרכיבים הקיימים? איך אפשר לשמור על איכות גבוהה ובמקביל להוזיל עלויות? בשילוב עם שאלות ‘מחוץ לקופסא’: מה לא ניתן לעשות כיום? ולמה? והאמנם לא ניתן לעשות? ואולי ניתן לעשות ולו באופן חלקי? יובילו לחדשנות ולהישגים חדשים.
מימוש תהליכים חשובים אלה, כאמור ללא ספק תלוי ביכולתו של מנהיג להמוביל את הארגון ואנשיו לעבר החזון תוך רתימת העובדים בעיקר ע”י דוגמא אישית ומעורבות (השמעת קולו) וע”י היכולת לאפשר לעובדים להיות הפעמונים בשולי המעיל – תרתי משמע.
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.