פקודי
לעבודה ולמלאכה 
קיימת לרוב הסכמה כי עיקר תפקידה של מחלקת המו”פ (RnD) בארגון מתמקד בלדלוור את הדרישות שהוגדרו בצורה מיטבית ואיכותית תוך עמידה בתכולות שהוגדרו, בלו”ז ובתקציב.
עם זאת, קיים גיוון דעות בשאלת אופן יישום התהליך, ישנה גישה הרואה במחלקת המו”פ כספק משנה (subcontractor ) של מגדירי הדרישות. גישה זו למעשה מתייחסת למו”פ כפס ייצור של קוד – ורואה במהנדסי הפיתוח כפועלי ייצור, כאלה שלא נדרש מהם השקעת מחשבה או ראייה מעבר לקידוד ה- Feature שהוקצה להם. החשוב הוא העמידה בלו”ז ורצוי שהתפוקה תהיה גם איכותית.
מנגד ישנה גישה הרואה במהנדסי הפיתוח לב הארגון, על כן הם נדרשים להפגין דרכים יצירתיות לפיתוח הנדרש תוך ראיית התמונה הרחבה והמלאה של המוצר ולא רק נקודתית פר דרישה, לראות גם את הטווח הארוך ולא להתמקד רק בקצר, ובנוסף לשלב גם נקודת מבט של המוצר דרך עיני הלקוח ולא רק דרך עיני המפתח.
על כך בפרשת השבוע, פרשת פקודי, שם נאמר:
“וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת-כָּל-הַמְּלָאכָה, וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ–כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, כֵּן עָשׂוּ” (שמות ל”ט, מ”ג).
משה ראה שהמלאכה נעשתה בדיוק כפי שנצטוו מבלי לסטות מההוראות שניתנו.
מנגד, בפסוק הקודם נאמר: “כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה:  כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵת כָּל-הָעֲבֹדָה” (שמות ל”ט, מ”ב). כלומר, כאן משתמש משה במילה – ָעֲבֹודָה
נשאלת השאלה –
האם עבודה ומלאכה הן מילים נרדפות או שמא יש להן משמעות שונה?
רמב”ן מבאר כי מדובר במילים בעלות משמעות שונה שכן בעוד בניית המשכן נקראת מלאכה, עשיית הכלים נקראת עבודה – כי בהם עושים את העבודה.
וניתן גם להסביר:

• עבודה היא העשייה המשלבת גם את כוונת הלב, שהרי התפילה נקראת ‘עבודה שבלב’ ולכן נקראת עבודת ה’ כמו שנאמר: “עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה” (תהילים ק’, ב’).
• מלאכה היא העבודה המעשית הכוללת למשל את מלאכת האומנים. בעל מקצוע נקרא בעל מלאכה, המינוח מייצג מומחיות בתחום מסוים. מלאכה באה לתאר את כלל המעשה אף שמורכב מפרטים רבים. אגב כך, בעברית המילה ‘מלאכה’ נגזרת משורש ל.א.ך. (כמו ‘מלאך’), שפירושו עפ”י המילון: שליחות, מִשְׁלַח יַד, תפקיד. ובהקשר זה, שליחותו של בעל המלאכה היא לבצע את אשר התבקש ממזמין  המוצר.

לפיכך, בתחילה, משה ראה שבני ישראל עשו את העבודה מתוך רצון למלא אחר צווי ה’ וזה כולל את העשייה, הנתינה, המחויבות, ורוח ההתנדבות – כי כאמור עבודה רומזת על כוונת הלב. לאחר מכן, משה גם ראה את הפרטים שנעשו באומנות יתירה ואת שילובם היפה והסינרגטי של כל החלקים. כך שלא רק שכל חלק מורכב ככל שהיה (בהיבט חומרים, צורות וביצוע ) היה מושלם בפני עצמו, אלא גם שילובם של החלקים היה איכותי ומקצועי בדיוק כפי שנצטוו.
על כן כאמור, ‘מלאכה’ אינה זהה ל-‘עבוֹדה’ ואין מדובר במילים נרדפות. שכן בעוד מלאכה מתייחסת לעבודות שיש בהן יצירה, או שהן חלק מתהליך יצירה. עבודה מתייחסת לעשייה עם כוונת הלב ולא רק לרמה הטכנית של הביצוע.
על כן, סוד הניהול טמון בהנעת הצוות לעסוק ב-‘מלאכה’ בשילוב עם ‘עבודה’. לשם כך מומלץ להגדיר שני יעדים מדידים מרכזיים: (1) העלאת הרמה המקצועית של הצוות ובכך לסייע להם להיות בעלי מלאכה, ו-(2) הגברת רמת המחויבות, האחריות והאכפתיות של הצוות, לתפוקות ולמוצר ובכך לסייע להם להיות גם בעלי עבודה.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.