ברוכי: "לא רוצים אגורה יותר, אבל גם לא פחות מאחרים"
 
"ראש העיר טוען שלכל תלמיד בעיר מגיע לקבל את התנאים הטובים ביותר, ללא אפליה? בבקשה. שהעירייה תסבסד תלמיד חרדי, תושב העיר כמובן, באותו שיעור שהיא מממנת תלמיד מהחינוך הכללי ומהחינוך הממלכתי–דתי", אומר אליהו ברוכי, יו"ר סיעת יהדות התורה בעיריית פתח תקווה, בתגובה להנחיית ראש העירייה רמי גרינברג בעניין איסור קבלת תלמידים מחוץ לעיר במוסדות העירייה.
להמחשת דבריו על קיפוח, לכאורה, של החרדים בתחומי החינוך, מצביע ברוכי על כך שבפתח תקווה פועלים כ-20 גני ילדים במגזר החרדי בתוך דירות ובתים פרטיים, זאת מכיוון שהעירייה אינה דואגת למבנים מספיקים לגני ילדים בעבור האוכלוסייה החרדית.
דוגמה נוספת לקיפוח החרדים: בעוד בית ספר יסודי ממלכתי נבנה על 6 דונם, אצל החרדים, השטח המוקצה לבית ספר נמוך בהרבה. למשל, בית הספר החרדי החדש 'דרך ישרים', אשר בו 18 כיתות לימוד, נבנה על שטח של פחות מ-2 דונם בלבד.
נוסף על כך, אף שבחלק גדול ממוסדות החינוך הכלליים והדתיים–לאומיים יש אולמות ספורט, מגרשי ספורט או אודיטוריום לכינוסים, אין כאלה בכלל בשום מוסד חרדי בעיר.
עניין חשוב נוסף הוא הירידה הניכרת במספר התלמידים החרדים הממשיכים ללמוד במוסדות שבעיר לאחר סיום כיתה ח', ובפרט בישיבות הגבוהות, לאחר שרבים מהם פונים למוסדות מחוץ לעיר. לדברי ברוכי, אומנם בד בבד מצטרפים למוסדות בשכבה זו תלמידים מערים אחרות, אולם מספרם נמוך בהרבה מהתלמידים היוצאים מן העיר. עם זאת, ואף שלעירייה אין כל הוצאות עליהם, היקף הסכומים שמשקיעה העירייה בחינוך החרדי, נמוך באופן שאינו מידתי כלל ביחס לסכומים המושקעים בחינוך הכללי והדתי–לאומי. במילים אחרות, סכומים עצומים המגיעים ביושר ובצדק לציבור החרדי בהתאם להיקפו, נעשקים ממנו.
הנתונים מדברים בעד עצמם: במוסדות החינוך החרדי פועלות 6 כיתות ח' (פרי מגדים – 2, שירת התורה – 1, ברכת יעקב – 1, דרך ישרים – 1, שארית ישראל – 1), ואילו בשיעור א' ב'ישיבות הקטנות' בעיר, המקביל לשכבת כיתות ט', פועלות 5 כיתות בלבד, אף שהן כוללות כאמור גם את התלמידים המתגוררים מחוץ לפתח תקווה (אור ישראל – 2, ישיבת הרב זנובסקי – 1, נחלת דוד – 1, ישיבת הרב כהנא – 1). הפער גדל בגילאי 'הישיבות הגבוהות': בפתח תקווה פועלות 2 ישיבות גבוהות בלבד – אור ישראל ונחלת דוד, ובשיעור א' בשתיהן יחד לומדים 120 תלמידים בלבד. כאמור, מדובר בפער ניכר ובסכומים עצומים.
"בסופו של דבר, רוב ילדי הציבור החרדי לומדים בעיר, משפחותיהם משלמות ארנונה כמו כולם, אך תנאי הלימוד שלהם נחותים לעומת כלל האוכלוסייה. למה?" תוהה ברוכי.

ברוכי
הוא גם מעלה הצעה אופרטיבית: "העירייה משקיעה כ-150 מיליון שקל בשנה בחינוך של ילדי הציבור הכללי והציבור הדתי-לאומי בעיר מעבר לתמיכה שמעביר משרד החינוך. בכך יכול כל אחד להיווכח בעצמו בהשוואה בין פרק ההכנסות לפרק ההוצאות בסעיף החינוך של תקציב העירייה. מגיע לציבור החרדי, בהיקפו כאן, לקבל הרבה מעבר למה שהוא מקבל היום. בציבור החרדי פועלים גני ילדים, בתי ספר יסודיים, ישיבות לבנים ותיכונים לבנות. את הסכום המגיע לציבור החרדי נחלק בין המוסדות באופן הראוי ביותר ולאחר התייעצות עם מנהיגי הציבור. איננו מבקשים אגורה יותר מכפי שאחרים מקבלים, אבל גם לא אגורה פחות", אומר ברוכי.

דרך ישרים ברחוב טרומפלדור
ובכלל כך, מבדיקה שערכה 'פיתה' ביחס למוסדות עם הנתונים שפורסמו על אחוז גבוה של תלמידי חוץ עולה כי רוב רובם מזוהים עם ש"ס. ואלה שמות: עטרת לווים, משיבים, דרך תקווה, מעיין, פאר משה, ברכת אברהם, תיכון רננות ותיכון אפיקים.
כזכור, בפגישה שקיימו ראשי המוסדות החרדיים מפתח תקווה עם הגר"ח קנייבסקי, הנחה אותם הרב שלא לחתום על המכתב שהורה גרינברג להחתים עליו את המוסדות לבל יקבלו תלמידי חוץ. גם ש"ס הודיעה כי כך תנהג.
לאתר 'פיתה נודע שהערב (רביעי) זימן ראש העיר את מנהל מוסד נחלת דוד ונתן לו  את חתימתו על אישור לרישיון לבית הספר לשנת הלימודים הבאה .

ראש העיר, רמי גרינברג
ראש העיר רמי גרינברג אמר ל'פיתה' בתגובה לפניתנו, כי המגמה שלו היא להעביר את המוסדות לטובת תושבי העיר. "מוסד שיגיע להסכם עם העירייה ויחתום על ההתחיבות האמורה בעניין ילדי חוץ, נחתום עימו ונסייע לו עם הרישון. מוסד שיסרב- לא נתקדם איתו".