פרשת אמור
IT GOES WITHOUT SAYING
חברות רבות נוהגות להעריך את עובדיהן עפ”י חלוקה לשלוש קטגוריות עיקריות על בסיס ביצועים: 20% כוכבים, 70% ממוצעים  ו-10% חלשים. נדמה כי בעוד הכוכבים זוכים למגוון תגמולים ופינוקים לארנק ולאגו, 70% העובדים שהוגדרו כממוצעים זוכים ליחס אחר – למעשה בדרך כלל מתייחסים לרוב כאל מובנים מאליהם.
אין ספק כי 70% מהווים את לב הארגון, שהרי רוב העבודה מתבצעת ע”י עובדים המוגדרים כממוצעים – ע”י אנשי ביצוע יציבים ונאמנים בדרך כלל, שאמנם גם אם לא נמנים עם הכוכבים, הם בהחלט עובדים קשה והיטב.
כמנהל, יש להתייחס לעובדים אלה עפ”י כובד משקלם ותרומתם הכוללת לארגון ובוודאי שאין להתייחס אליהם כאל מובנים מאליהם – שהרי ‘שום דבר אינו מובן מאליו…’
על כך בפרשת השבוע, פרשת אמור, שם נאמר:
“וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר-יוּצַק עַל-רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וּמִלֵּא אֶת-יָדוֹ, לִלְבֹּשׁ, אֶת-הַבְּגָדִים…” (ויקרא כ”א, י’).
פירוש הגמרא (יומא דף י”ט ע”א) על המילים “הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו” – ‘שיהא גדול מאחיו בכח, בנוי, בחכמה ובעושר’.
תכונות דומות לכהן הגדול, אנו מוצאים גם אצל מי שהשכינה שורה עליו: ‘אין השכינה שורה אלא על חכם, גיבור, עשיר, בעל קומה ועניו’ (שבת, דף צ”ב, ע”א).
השוואה בין תכונות הכהן הגדול לתכונות בעל השכינה מציגה כי על בעל השכינה להיות גם עניו. באופן מעניין נשאל,
מדוע אצל הכהן הגדול לא נדרשת תכונה זו?
נסביר,
לא כל אדם יכול לנהוג בענווה. כדי שאדם ינהג בענווה צריך שתהיה לו סיבה להתגאות ובכל זאת אינו מתגאה. וזה יכול להתקיים אצל העשיר, החכם, הגיבור ובעל הקומה והמראה (נוי) – על אף יתרונותיהם הבולטים נוהגים בענווה ואינם מתנשאים.
נראה אם כן כי הענווה אינה תכונה נוספת אלא הכרחית כבסיס לכל התכונות. בוודאי שגם הכהן הגדול צריך להתנהג בענווה, אך מכיוון שמשה ואהרון נהגו בענווה נראה כי לא היה צורך להדגיש הנושא:
משה – “וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד–מִכֹּל, הָאָדָם,” (במדבר י”ב, ג).
אהרון – “וְאַהֲרֹן מַה-הוּא, כִּי תלונו (תַלִּינוּ) עָלָיו” (במדבר ט”ז, י”א).
כאמור, מידת הענווה אצל הכהן הגדול Goes Without Saying כלומר, ברור ומובן מאליו, ולכן אין צורך לציין זאת באופן ספציפי – שהרי זו תכונה בסיסית ליתר התכונות.
זוהי גם אחת מתכונות המנהיגות שהפכו לאחרונה למנדטורית ואף ל- obvious בקרב ארגונים רבים. לא עוד מנהיגות המושתתת בעיקר על תכונות הנתפסות כביטחון עצמי מופרז, כל-יודע וכריזמה. אלא מנהיגות המושתתת בעיקר על תכונה הנתפסת כההיפך –  ענווה. משתרשת ההבנה כי כדי להנהיג נדרשים תכונות של התנהלות ללא אגו, צניעות ומתן דוגמא אישית. ג’ים קולינס בספרו גלגל התנופה, מצא כי מנהיגי חברות המפנה התאפיינו באנשים מצטנעים, שקטים ומאופקים הממזגים ענווה אישית עם כוח רצון עז להשגת המטרות.
טיפוח מנהיגות ענווה בכוחו גם לאפשר לארגון להתמקד לא רק בטיפוח הכוכבים אלא גם ב-70% שמהווים את רוב עובדי החברה ולהם ערך רב, מאחר שללא המיומנויות, המרץ והמחויבות שלהם, החברה פשוט לא תתפקד. יכולות המנהל העניו להניע כל אחד מהעובדים תוך הטמעת תחושת שייכות, ראייה והערכה כנה בחשיבות תרומתם ויצירת מחויבות אמיתית בקירבם, תסייע לעובדיהם, עפ”י מרגריטה מאיו (HBR): ‘לבנות את ביטחונם העצמי, להשיג מטרות שחורגות מהציפיות השגרתיות וליצור קהילה שרותמת את מאמצי היחיד לטובת הקבוצה’.
כלומר, טיפוח תכונת ה- obvious בקרב מנהלים, תסייע בהורדת תחושת ה- obvious בקרב העובדים. שכן כאמור תכונת הענווה היא תכונת יסוד בקרב מנהיגים שטיפוחה גם יניע חתירה להישגיות והצטיינות – It Goes Without Saying.

חג עצמאות שמח !

 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.