פרשת בהר
ירידה לצורך עליה – בית ושדה
חברה מסוימת הגיעה למצב כלכלי לא פשוט. כתוצאה, גיבשה מספר צעדי התייעלות לצמצום ההוצאות. הנהלת החברה כינסה את העובדים, שיתפה אותם במצב הכלכלי הקשה והציגה את תוכנית ‘קיצוצים במקום פיטורים’, כאחת הדרכים להתמודד עם המשבר שנוצר. המחשבה והתקווה בבסיס התוכנית, היא שזו תשיג את ההתייעלות הנדרשת ללא צורך לנקוט בפיטורי עובדים. התוכנית כללה בין היתר בקשה של מנהלי החברה לקצץ 10% משכר העובדים ו-15% משכר המנהלים.
יתר על כן, הנהלת החברה שבה והבטיחה לעובדים, שצעדים אלה הם זמניים בלבד ונועדו רק על מנת לצלוח את התקופה הקשה, מתוך תקווה כנה, שבעתיד, בשעה שהמצב ישתפר, יוכלו להעלות חזרה את שכר העובדים והמנהלים ואולי אף לתגמל על מסירותם לארגון בזמנים קשים.
על כך בפרשת השבוע פרשת בהר, שם נאמר:
“וְאִישׁ, כִּי-יִמְכֹּר בֵּית-מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה–וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ” (ויקרא כ”ה, כ”ט).
הפסוק מתייחס למצב שאדם שנקלע לקשיים כלכליים ונאלץ כתוצאה למכור את ביתו. הפסוק מבחין, בין שני סוגי נכסים: בית שנמצא בעיר מוקפת חומה ובית שנמצא בשדה ללא חומה. בעוד, שהמוכר בית בעיר מוקפת חומה יכול לגאול את ביתו חזרה (לשלם את מחירו ולקבלו בחזרה) רק בשנה הראשונה לאחר מכירתו, ולאחר מכן לא יוכל להחזיר את ביתו גם לא בשנת יובל. בממכר שדה שאינו מצוי בשטחה של עיר מוקפת חומה, אדם יכול לגאול את השטח שלו רק לאחר שנתיים ומכאן ואילך, בכל עת שיוכל, ואם לא הצליח להחזיר את רכושו – הוא יושב לבעליו בשנת יובל.
נשאלת השאלה,
מה ההבדל בין שני נכסים אלה – מה נישתנו בתי החצרים מבתי החומה?
נסביר,
התשובה טמונה בייעוד. לכן, כדי להשיב יש להכיר את ההבדל בין 2 סוגי ההתיישבות:

• הערים בנויות בצפיפות ושמשו בעיקר למגורים. המסחר התנהל בכיכר מרכזית. כהגנה, העיר הייתה מוקפת חומה ושעריה ננעלו בשעות הלילה.
• הפרברים – מסביב לעיר, כללו מגורים אך גם מקור פרנסה כגון שדות, מטעים וכרמים אשר שינו את ייעודם מידי פעם, על פי הצרכים, האילוצים וההזדמנויות.

כך שאדם המוכר בית בעיר המוקפת חומה, מאחר והנכס משמש למגורים בלבד, אם מוכרו ולא החזירו בתוך שנה מיום מכירתו, הבית כאמור, עובר לצמיתות לקונה. אך אם מדובר בבית  חצרים – במקום שאינו מוקף חומה, הרי שאין מדובר רק במקום מגורים אלא גם במקור מחיה ופרנסה ומאחר וייעוד הקרקע יכול להשתנות ושדה למשל יכול להפוך לכרם או למטע – על מנת לא לפגוע במקור פרנסת הקונה ובתנובת השקעתו ניתן להחזיר הנכס רק אחרי שנתיים וכדי לא לפגוע במקור פרנסת המוכר וסיכוייו להשתקם, אם לא נגאל הנכס עד שנת יובל, הנכס יוחזר לבעליו כדי שיוכל להתחיל חייו מחדש מבלי להיות תלוי באחרים או למכור עצמו לעבד.
באופן דומה, לממכר בית או קרקע, כצעד התייעלות שנוקט אדם שנקלע לקשיים כלכליים, כאמור גם ארגונים נאלצים לעיתים לנקוט בצעדי התייעלות קיצוניים. צעדים שמטרתם להעלות את האדם והארגון חזרה לדרך המלך. בעוד שיהיו ארגונים שיחוו התייעלות בסגנון ‘בית בעיר מוקפת חומה’ כלומר מצב בהול של להיות או לחדול – שאם לא ישתקמו תוך זמן קצר (למשל תוך 12 חודשים) פשוט לא ישרדו. לעומתם, יהיו ארגונים שיחוו התייעלות בסגנון ‘בית חצרים’, נקיטת צעדים שאולי ימשכו זמן ארוך יותר, אך הינם קריטיים כדי להבריא ולהשתפר, להיות יעילים יותר, חסכוניים יותר ורווחיים יותר, בעיקר כדי להימנע ממצב של משבר והישרדות.
בהקשר זה נציין כי ארגון הבוחר בשעת משבר באימוץ תוכנית ‘קיצוצים במקום פיטורים’ רואה את העובדים לנגד עיניו גם בשעה כלכלית קשה, מוקיר ומעריך את נאמנותם ומאמין שהעובדים יעמדו לצידו גם במצב הקשה כשם שנהנו מהביטחון והיתרונות שהארגון העניק להם בתקופות שגשוג. הפגנת תמיכה של העובדים בארגון, לא רק שיחזיר לחיקם את מקום עבודתם (=הבית) אלא גם יעביר מסר חיובי להנהלת החברה ויתכן כאמור, שאף יוביל לפיצוי בתום תקופת המשבר.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.