נשא – הגדרות תפקיד
בשל קשיים פיננסיים ואי עמידה ביעדים, החליטה ההנהלה בחברה מסוימת, כי כדי לשרוד יש צורך לנקוט צעדים לצמצום מצבת ההון האנושי. ישבו המנכ”ל, סמנכ”ל מש”א והמנהלים הרלוונטים אל מול רשימת העובדים על מנת לדון מי חיוני שישאר בחברה. כבר בתחילת הדיון הבינו המשתתפים, כי יש להם רק מושג כללי לגבי תפקידם של עובדים רבים וכי למעשה אין להם דרך להעריך את תחומי האחריות בפועל של כל עובד ולהגיע להחלטה בדבר נחיצותו בחברה המצטמצמת.
וכך מדיון דיסקרטי (לכאורה) נאלצה ההנהלה להתייעץ עם מגוון מנהלים ועובדים על מנת להגדיר, את תחומי האחריות הלכה למעשה של לא מעט עובדים, ועל סמך כך, להעריך את הנזק שייגרם בשל עזיבתם.
הגדרות תפקיד בארגון משמשות כבסיס לניהול ההון האנושי באופן שמעגן באופן ברור את הציפיות מממלא התפקיד(תחומי אחריות, סמכות, ניהול צוות וכו’), מבהיר כיצד התפקיד משתלב בשרשרת הערך הארגוני וכן מגדיר את גבולות האחריות בתפקיד – הן עבור ממלא התפקיד והן עבור ממשקיו.
על חשיבות הגדרות התפקיד בפרשת השבוע, פרשת נשא, שם נאמר:
“דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  אָמוֹר, לָהֶם” (במדבר ו’, כ”ג).
בפסוק הכוהנים מצווים לברך את עם ישראל .
באופן מעניין, הפסוק מתחיל בלשון רבים: “כֹּה תְבָרְכוּ” אך מסתיים בלשון יחיד: “אָמוֹר לָהֶם”,
נשאלות השאלות:
למה מתחיל בלשון רבים ומסיים בלשון יחיד? וכן,
למי הכוונה במילה “אָמוֹר” — לכוהנים? רק לאהרון?
נראה כי שתי צורות הביטוי מופנים לכלל הכוהנים.
נסביר:

• “כֹּה תְבָרְכוּ” – הנחיה לגבי טקסט הברכה – הכוהנים נדרשים להקפיד ולברך את העם בדיוק בלשון הברכה להלן:
  “יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם”
  ובסוף מסיים “וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם” (פסוקים: כ”ד –כ”ז).
  על הברכה להיאמר ע”י הכוהנים כציטוט וללא תוספת אישית. שכן הברכה איננה מהכוהנים אל עם ישראל, אלא מה’ אל עם ישראל – בתיווך הכוהנים.
  כלומר הגדרת תפקידם בברכה זו, היא תיווך – להיות שליחו של ה’ ולברך את העם בשמו ולכן עליהם לצטט את דבריו באופן מדויק, כפי שנמסר להם.

• “אָמוֹר לָהֶם” – הנחיה לגבי אופן אמירת הברכה – בנחת, בכוונה ובלב שלם. שכן השימוש במילה ‘אמור’ מציין דיבור רך לעומת שימוש במילה ‘דבר’ הרומז ללשון קשה יותר. האחריות לברך את עם ישראל חלה באופן אישי על כל כהן ולכן נקט בפסוק בלשון יחיד.

ולבסוף ה’ מסכם – אם אכן תברכו בשמי, ותשימו את שמי על בני ישראל, אזי, “וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם” – גם את הכוהנים וגם את העם. הכוהנים נהנים מכל ברכה שמתברכים בה עם ישראל – שכן הכהן מקבל תרומת מעשר – עשרה אחוז מהתנובה. כך שככל שישראל יתברכו יותר – הערך הנומינלי של 10% יהיה גדול יותר.
אם כן עפ”י פסוק זה, הגדרת התפקיד של הכוהנים כוללת את האחריות: לתווך את הברכה מאת ה’ לעם ישראל. והדרך ליישום אחריות זו היא ע”י כך:

1. שהברכה תאמר בדיוק כפי שהיא, מבלי לשנות, להוסיף או לגרוע.
2. שהברכה תאמר בנחת ובלב שלם.

כתוצאה כלומר – מטרת אחריות זו, היא להביא לכך שהכל יהנו מהברכה, שכאמור, הברכה חלה על כולם.
בבואנו, אם כן, להגדיר תפקיד, נמליץ, להקפיד על  4 עקרונות:

• התמקדו בתחומי אחריות ולא ברשימת משימות (מומלץ להקפיד על מענה ל-3 שאלות: מה עושים (אחריות למה)? למי או למה (מושא) ? לשם מה עושים (תכלית)?) – העברת ברכה לעם ישראל על מנת להגביר את ההצלחה / התנובה
• התמקדו בתפקיד ולא באדם הממלא אותו – הכהן – כל כהן
• התבססו על עובדות ולא על פרשנות – אמירת הברכה כפי שהיא ללא שינויים
• התייחסו לתפקיד כפי שהוא מבוצע בעתות שגרה ולא בעתות משבר – הברכה נאמרת כחלק משיגרת התפילות היומיות

הקפדה על עקרונות אלה, תסייע להבטיח כי האחריויות והסמכויות לתפקידים הרלוונטיים מוקצות ומובנות בתוך הארגון וכן שכל עובד מבין ויודע את המצופה ממנו. באופן זה, הורדת העמימות תסייע בהקפדה על ביצוע כל המשימות מבלי שיהיו כאלה שיפלו בין הכיסאות – שכן, האחריות הנדרשת תחולק בין התפקידים השונים בארגון. בנוסף, הגדרה זו גם תסייע במניעת שחיקה בשל העמסת עובדים באחריות שאינה נכללת בהגדרת תפקידם הרשמית ואשר ביצועו בפועל נובע לרוב בשל חוסר יכולתם להגיד ‘לא’ לממונה.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.

 
 
 נשא – הגדרות תפקיד
בשל קשיים פיננסיים ואי עמידה ביעדים, החליטה ההנהלה בחברה מסוימת, כי כדי לשרוד יש צורך לנקוט צעדים לצמצום מצבת ההון האנושי. ישבו המנכ”ל, סמנכ”ל מש”א והמנהלים הרלוונטים אל מול רשימת העובדים על מנת לדון מי חיוני שישאר בחברה. כבר בתחילת הדיון הבינו המשתתפים, כי יש להם רק מושג כללי לגבי תפקידם של עובדים רבים וכי למעשה אין להם דרך להעריך את תחומי האחריות בפועל של כל עובד ולהגיע להחלטה בדבר נחיצותו בחברה המצטמצמת.
וכך מדיון דיסקרטי (לכאורה) נאלצה ההנהלה להתייעץ עם מגוון מנהלים ועובדים על מנת להגדיר, את תחומי האחריות הלכה למעשה של לא מעט עובדים, ועל סמך כך, להעריך את הנזק שייגרם בשל עזיבתם.
הגדרות תפקיד בארגון משמשות כבסיס לניהול ההון האנושי באופן שמעגן באופן ברור את הציפיות מממלא התפקיד(תחומי אחריות, סמכות, ניהול צוות וכו’), מבהיר כיצד התפקיד משתלב בשרשרת הערך הארגוני וכן מגדיר את גבולות האחריות בתפקיד – הן עבור ממלא התפקיד והן עבור ממשקיו.
על חשיבות הגדרות התפקיד בפרשת השבוע, פרשת נשא, שם נאמר:
“דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  אָמוֹר, לָהֶם” (במדבר ו’, כ”ג).
בפסוק הכוהנים מצווים לברך את עם ישראל .
באופן מעניין, הפסוק מתחיל בלשון רבים: “כֹּה תְבָרְכוּ” אך מסתיים בלשון יחיד: “אָמוֹר לָהֶם”,
נשאלות השאלות:
למה מתחיל בלשון רבים ומסיים בלשון יחיד? וכן,
למי הכוונה במילה “אָמוֹר” — לכוהנים? רק לאהרון?
נראה כי שתי צורות הביטוי מופנים לכלל הכוהנים.
נסביר:

• “כֹּה תְבָרְכוּ” – הנחיה לגבי טקסט הברכה – הכוהנים נדרשים להקפיד ולברך את העם בדיוק בלשון הברכה להלן:
  “יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם”
  ובסוף מסיים “וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם” (פסוקים: כ”ד –כ”ז).
  על הברכה להיאמר ע”י הכוהנים כציטוט וללא תוספת אישית. שכן הברכה איננה מהכוהנים אל עם ישראל, אלא מה’ אל עם ישראל – בתיווך הכוהנים.
  כלומר הגדרת תפקידם בברכה זו, היא תיווך – להיות שליחו של ה’ ולברך את העם בשמו ולכן עליהם לצטט את דבריו באופן מדויק, כפי שנמסר להם.

• “אָמוֹר לָהֶם” – הנחיה לגבי אופן אמירת הברכה – בנחת, בכוונה ובלב שלם. שכן השימוש במילה ‘אמור’ מציין דיבור רך לעומת שימוש במילה ‘דבר’ הרומז ללשון קשה יותר. האחריות לברך את עם ישראל חלה באופן אישי על כל כהן ולכן נקט בפסוק בלשון יחיד.

ולבסוף ה’ מסכם – אם אכן תברכו בשמי, ותשימו את שמי על בני ישראל, אזי, “וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם” – גם את הכוהנים וגם את העם. הכוהנים נהנים מכל ברכה שמתברכים בה עם ישראל – שכן הכהן מקבל תרומת מעשר – עשרה אחוז מהתנובה. כך שככל שישראל יתברכו יותר – הערך הנומינלי של 10% יהיה גדול יותר.
אם כן עפ”י פסוק זה, הגדרת התפקיד של הכוהנים כוללת את האחריות: לתווך את הברכה מאת ה’ לעם ישראל. והדרך ליישום אחריות זו היא ע”י כך:

1. שהברכה תאמר בדיוק כפי שהיא, מבלי לשנות, להוסיף או לגרוע.
2. שהברכה תאמר בנחת ובלב שלם.

כתוצאה כלומר – מטרת אחריות זו, היא להביא לכך שהכל יהנו מהברכה, שכאמור, הברכה חלה על כולם.
בבואנו, אם כן, להגדיר תפקיד, נמליץ, להקפיד על  4 עקרונות:

• התמקדו בתחומי אחריות ולא ברשימת משימות (מומלץ להקפיד על מענה ל-3 שאלות: מה עושים (אחריות למה)? למי או למה (מושא) ? לשם מה עושים (תכלית)?) – העברת ברכה לעם ישראל על מנת להגביר את ההצלחה / התנובה
• התמקדו בתפקיד ולא באדם הממלא אותו – הכהן – כל כהן
• התבססו על עובדות ולא על פרשנות – אמירת הברכה כפי שהיא ללא שינויים
• התייחסו לתפקיד כפי שהוא מבוצע בעתות שגרה ולא בעתות משבר – הברכה נאמרת כחלק משיגרת התפילות היומיות

הקפדה על עקרונות אלה, תסייע להבטיח כי האחריויות והסמכויות לתפקידים הרלוונטיים מוקצות ומובנות בתוך הארגון וכן שכל עובד מבין ויודע את המצופה ממנו. באופן זה, הורדת העמימות תסייע בהקפדה על ביצוע כל המשימות מבלי שיהיו כאלה שיפלו בין הכיסאות – שכן, האחריות הנדרשת תחולק בין התפקידים השונים בארגון. בנוסף, הגדרה זו גם תסייע במניעת שחיקה בשל העמסת עובדים באחריות שאינה נכללת בהגדרת תפקידם הרשמית ואשר ביצועו בפועל נובע לרוב בשל חוסר יכולתם להגיד ‘לא’ לממונה.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.