דעות
הרבה סימני שאלה
י' סיון ה'תשע"ט 13/06/2019
מוטי זפט

מה גובר?
מוקדם לדעת אם המגעים בין הבית היהודי, האיחוד הלאומי, שקד, בנט וואלי גם עוצמה יהודית יבשילו לכדי הסכם על רשימה משותפת, בלוק טכני שיתפזר ביום שאחרי הבחירות, או מה. ודאי וודאי מוקדם לדעת מי יעמוד בראש הרשימה שתוקם (שקד? הרב פרץ?), איך יחלקו את המקומות (וזה הכי חשוב, לא?), ושאר עניינים. בעיניים שלי, קודם כל צריך להסיר את הכובע בפני כל המעורבים בגישושים האלה, שהצליחו להתגבר על הכעס (המוצדק) שנשאר מפרישתם אז של בנט ושקד מהמפלגה. היו ויש מספיק סיבות טובות לכעוס ואף להתחשבן אתם, אבל נראה שהחשש ממחסום אחוז החסימה, שלא לדבר על זריקתם לים, שוב, של מאות אלפי קולות ימין, חזק יותר מרגשות הנקם, וטוב שכך. שאלה אחרת היא כמובן, האם רשימה משותפת או גוש משותף יביא יותר קולות, יען, השלם גדול מסך חלקיו. קשה לדעת. גם מעניין יהיה לראות, בסיטואציה שכזו, האם נתניהו ינסה לשתות בקשית קולות גם מרשימה זו, או שיבין כי אם זה יקרה, הוא מסתכן שיסיים את הבחירות עם כמה מנדטים נוספים לליכוד, אך ללא יכולת להקים קואליציה עם הימין.
קלט מהר
מי שעל הנייר לפחות נראה היה כהבטחה הגדולה של מה שנשאר ממפלגת העבודה, טל רוסו, הבין מהר מאוד שהמדמנה הפוליטית והוא זה לא הולך ביחד. ארבעה חודשים בלבד אחרי שהוצנח למספר 2 במפלגה הזו, שבועות ספורים אחרי שהפך לחבר כנסת, הודיע רוסו ברשתות החברתיות שהוא מסיים את דרכו שם. לא רק שלא יתמודד על תפקיד יו״ר מפלגת העבודה, אלא גם לא יופיע ברשימה לכנסת ה-22. רוסו הסביר: "נכנסתי לפוליטיקה לפני כארבעה חודשים עם תוכניות גדולות לשינוי במפלגת העבודה ולא פחות מכך, במדינת ישראל. במציאות אליה נקלענו: בחירות מוקדמות ובחירת יו"ר למפלגה בפרק זמן כל כך קצר, אינם מאפשרים לי לעשות את הדברים כפי שקיוויתי. איני רוצה להיות שותף לקרבות הירושה ועל כן אני מסיר את מועמדותי לתפקיד היו״ר ומהרשימה לכנסת ה-22". מצד אחד, ככה מרימים ידיים? נכנסת לקלחת הזו, שאפת, ולא קיבלת על מגש של כסף את התפקיד הנחשק- כבר נוטשים? מצד שני, כנראה שרוסו זיהה מהר מאוד מה זו המערכת הפוליטית, והעדיף לצאת בריא, גם אם קצת מבוזה, מהרומן הקצר שלו שם. בתחושה שלי, פספוס שלנו, האזרחים. מה שעוד יותר עצוב זה שהייאוש שלו מהמערכת משקף מה שרבים, איכותיים וטובים, ממגוון ההשקפות, חשים ביחס למעורבות פוליטית פעילה שלהם בהנהגת המדינה, ולכן מדירים רגליהם ממנה.
נשארו בסימן שאלה
יהדות התורה קיבלה, כידוע, 8 מנדטים, אבל לא כולם בטוחים שהמנדט השמיני אכן הגיע להם בדין. וזה בלשון המעטה. לטענת פעילים מרכזיים בליכוד, במשרדי ועדת הבחירות בכנסת נחים להם פחות מ 30 טפסים- גליונות ספירה של קלפיות, שאם ועדת הבחירות הייתה משחררת אותם ומתירה להעבירם לבית משפט מחוזי, אליו הוגשה עתירה בעניין, זה היה מוכיח, לטענתם סופית, שיהדות התורה קיבלה מיו"ר ועדת הבחירות מנדט שלא הגיע לה, מנדט שהגיע לכאורה לליכוד . יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, אסר בשבוע שעבר על ועדת הבחירות להעביר את המסמכים לבית המשפט, והסביר, בין השאר, כי זה מאמץ גדול מידי לעובדי ועדת הבחירות, הנאלצת עתה להיערך לבחירות החדשות. האמת? טיעון ממש ממש לא משכנע. אבל לך תתווכח עם שופט בית משפט העליון. אגב, השופט חנן מלצר יעמוד גם בראש ועדת הבחירות לבחירות ספטמבר 2019. ממלא מקומו יהיה השופט ניל הנדל.
למה לחפש בלגנים?
כל כך הרבה מהומה (תקשורתית) על (כמעט) לא מאומה. ב"חדשות הערב" כאן 11 חשף עקיבא וייס את טיוטת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ל'יהדות התורה', במסגרתו הוכנס סעיף אשר יבטל את איסור ההפרדה בין נשים לגברים באירועים ציבורים הנערכים במימון ציבורי.
בסעיף האמור נכתב כי "בתוך 90 ימים, הממשלה תתקן את החוק, באופן שיהיה ניתן לאפשר מתן שירותים ציבוריים, לימודים, אירועים וכיו"ב באופן נפרד לגברים ולנשים, הפרדה זו, לא תהווה אפליה לפי החוק."
הדרישה לסעיף בנושא ההפרדה הגיעה לאחר מספר רב של חוות-דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, שנאבקה בנושא ההפרדה, דבר שגרם לכעס במפלגות החרדיות והדתיות. כזכור, זילבר אסרה על קיום אירועים כגון של חב"ד בכיכר רבין בתל אביב, שתוכננו עם מתחמים נפרדים, וכן פעלה באירועים שונים נוספים, כמו עצרות סליחות, גם כאלה שמלכתחילה יועדו לציבור חרדי, ברשויות מקומיות שונות.
בליכוד מסרו בתגובה: לא היה שום סיכום על חוק, אלא שהחרדים ואיחוד הימין ביקשו לחפש פתרון לעניין דינה זילבר (מאי פתרון? אולי הוצאת הנושאים האלה מתחומי סמכותה?), ובליכוד אמרו שינסו למצוא פתרון לנושא. ח"כ אורי מקלב, מ'יהדות התורה' אמר בראיון לתוכנית "קלמן ליברמן" בכאן רשת ב' כי *לא היה מסמך חתום, היה מסמך מוסכם..".
לדבריו, הדרישה הזו באה בעקבות שורה הוראות, של זילבר למשל שלא לאפשר שעות קריאה נפרדות בספריות עירוניות בריכוזים חרדיים בירושלים, או רחצה נפרדת בבריכות שחייה, ערבי ריקודים נפרדים במתחמים ציבוריים ועוד. "זה דבר שלא יעשה על הדעת ואנחנו מבינים שהמחוקק לא התכוון לכך". כך או כך, הממשלה המתוכננת לא תוקם, והטיפול בעניין יידחה. בעיניים שלי, אם בכלל יש מקום להתערבות הרגולטור בנושא ההפרדה, המבחן היחיד צריך להיות מבחן המקום. ההתאמה לציבור לו מיועד האירוע. אם מדובר באירוע לציבור חרדי, חרד"לי ואפילו דתי שמעוניין בהפרדה – מי אתם שתאסרו עליו? ובשם מה? לענ"ד, ראש הרשות המקומית הוא זה שצריך לקבל את הסמכות להחליט. עפ"י הקהל ועפ"י האירוע. לא צריך סתם לחפש בעיות. לדוגמא. בר"ג ערך האגף לתרבות תורנית הופעה עם זמר. במהלך הופעתו, ביקשה נערה, שעמדה בקהל לעלות לבמה ולשיר עם הזמר. זה נענה לבקשתה, החבורה קיבלה רמקול, החלה לשיר, והופ... הזרם נותק. נציג המחלקה לתרבות תורנית חש ש"סה-פאסנישט" (לא מתאים), וגרם לבחורה לחזור למקומה, למתחם הקהל. ואוו, כמה עליהום עשו מהעניין הזה ב'וויינט'. הדתה, הדתה, הדתה, צעקו הכותרות והכתבה אף לוותה בסרטון המעיד על חטא ההדתה הנורא. ובכן. כמי שלא חש אי נעימות עם נשים ששרות (ובתנאי שלא יזייפו), בעיניים שלי, העליהום הזה הוא קשקוש אחד גדול, חמור יותר מהדתה שמדתה. אירוע של מחלקה תורנית שפורסם מראש עם זמר זה או אחר, נכון שיתקיים כפי שפורסם. בלי הפתעות שיכולות לגרום אי נעימות למי מאלה שבאו לאירוע מכוח הפרטים שראו במודעות. ומעניין לעניין באותו ענין. בקרב העסקנים הדתיים (וחלק מהציבור הדתי) ברמת-גן שוררת תרעומת רבה כלפיי ראש העיר החדש כרמל שאמה הכהן, שלטענתם מכרסם בסטאטוס קוו הדתי בעיר. בין השאר הם מוחים על כוונתו להפעיל מערך תחבורה ציבורית בשבת שיפעל ממוקדים שונים בעיר למוקדי בילוי בתל אביב. החברים שם מנומסים ונכון לעכשיו הסתפקו ב'עצרת אחדות ותפילה'. גם במחאה סולידית זו היה די כדי להציג אותם בתקשורת המקומית כאילו הם יוצאים למלחמת דת ברמת-גן. האמת הרבה יותר פשוטה. 'הבית היהודי' בר"ג נשאר באופוזיציה (היו"ר שלהם התמודד לראשות העיר, וכשל), כך שכוחה בעירייה לא משהו. ש"ס אמנם בקואליציה, אך נראה כי דוגלת ב'חיה ותן לחיות' ולא חושבת שנכון לוותר על התפקידים בגלל קווי האוטובוס שייפתחו בשבת (קווים כאלה פועלים גם בכמה ערים נוספות). ב'שורה התחתונה', מי מהדתיים בר"ג שלא הצביע למי שמייצג את ערכיו, מה לו כי ילין עכשיו? זה נכון לר"ג, וגם לרשויות מקומיות אחרות.
***
(מופיע בעלון 'שבתון' שבת זו פרשת 'בהעלותך')
צילום אתר "פיתה"
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה

מה גובר?
מוקדם לדעת אם המגעים בין הבית היהודי, האיחוד הלאומי, שקד, בנט וואלי גם עוצמה יהודית יבשילו לכדי הסכם על רשימה משותפת, בלוק טכני שיתפזר ביום שאחרי הבחירות, או מה. ודאי וודאי מוקדם לדעת מי יעמוד בראש הרשימה שתוקם (שקד? הרב פרץ?), איך יחלקו את המקומות (וזה הכי חשוב, לא?), ושאר עניינים. בעיניים שלי, קודם כל צריך להסיר את הכובע בפני כל המעורבים בגישושים האלה, שהצליחו להתגבר על הכעס (המוצדק) שנשאר מפרישתם אז של בנט ושקד מהמפלגה. היו ויש מספיק סיבות טובות לכעוס ואף להתחשבן אתם, אבל נראה שהחשש ממחסום אחוז החסימה, שלא לדבר על זריקתם לים, שוב, של מאות אלפי קולות ימין, חזק יותר מרגשות הנקם, וטוב שכך. שאלה אחרת היא כמובן, האם רשימה משותפת או גוש משותף יביא יותר קולות, יען, השלם גדול מסך חלקיו. קשה לדעת. גם מעניין יהיה לראות, בסיטואציה שכזו, האם נתניהו ינסה לשתות בקשית קולות גם מרשימה זו, או שיבין כי אם זה יקרה, הוא מסתכן שיסיים את הבחירות עם כמה מנדטים נוספים לליכוד, אך ללא יכולת להקים קואליציה עם הימין.
קלט מהר
מי שעל הנייר לפחות נראה היה כהבטחה הגדולה של מה שנשאר ממפלגת העבודה, טל רוסו, הבין מהר מאוד שהמדמנה הפוליטית והוא זה לא הולך ביחד. ארבעה חודשים בלבד אחרי שהוצנח למספר 2 במפלגה הזו, שבועות ספורים אחרי שהפך לחבר כנסת, הודיע רוסו ברשתות החברתיות שהוא מסיים את דרכו שם. לא רק שלא יתמודד על תפקיד יו״ר מפלגת העבודה, אלא גם לא יופיע ברשימה לכנסת ה-22. רוסו הסביר: "נכנסתי לפוליטיקה לפני כארבעה חודשים עם תוכניות גדולות לשינוי במפלגת העבודה ולא פחות מכך, במדינת ישראל. במציאות אליה נקלענו: בחירות מוקדמות ובחירת יו"ר למפלגה בפרק זמן כל כך קצר, אינם מאפשרים לי לעשות את הדברים כפי שקיוויתי. איני רוצה להיות שותף לקרבות הירושה ועל כן אני מסיר את מועמדותי לתפקיד היו״ר ומהרשימה לכנסת ה-22". מצד אחד, ככה מרימים ידיים? נכנסת לקלחת הזו, שאפת, ולא קיבלת על מגש של כסף את התפקיד הנחשק- כבר נוטשים? מצד שני, כנראה שרוסו זיהה מהר מאוד מה זו המערכת הפוליטית, והעדיף לצאת בריא, גם אם קצת מבוזה, מהרומן הקצר שלו שם. בתחושה שלי, פספוס שלנו, האזרחים. מה שעוד יותר עצוב זה שהייאוש שלו מהמערכת משקף מה שרבים, איכותיים וטובים, ממגוון ההשקפות, חשים ביחס למעורבות פוליטית פעילה שלהם בהנהגת המדינה, ולכן מדירים רגליהם ממנה.
נשארו בסימן שאלה
יהדות התורה קיבלה, כידוע, 8 מנדטים, אבל לא כולם בטוחים שהמנדט השמיני אכן הגיע להם בדין. וזה בלשון המעטה. לטענת פעילים מרכזיים בליכוד, במשרדי ועדת הבחירות בכנסת נחים להם פחות מ 30 טפסים- גליונות ספירה של קלפיות, שאם ועדת הבחירות הייתה משחררת אותם ומתירה להעבירם לבית משפט מחוזי, אליו הוגשה עתירה בעניין, זה היה מוכיח, לטענתם סופית, שיהדות התורה קיבלה מיו"ר ועדת הבחירות מנדט שלא הגיע לה, מנדט שהגיע לכאורה לליכוד . יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, אסר בשבוע שעבר על ועדת הבחירות להעביר את המסמכים לבית המשפט, והסביר, בין השאר, כי זה מאמץ גדול מידי לעובדי ועדת הבחירות, הנאלצת עתה להיערך לבחירות החדשות. האמת? טיעון ממש ממש לא משכנע. אבל לך תתווכח עם שופט בית משפט העליון. אגב, השופט חנן מלצר יעמוד גם בראש ועדת הבחירות לבחירות ספטמבר 2019. ממלא מקומו יהיה השופט ניל הנדל.
למה לחפש בלגנים?
כל כך הרבה מהומה (תקשורתית) על (כמעט) לא מאומה. ב"חדשות הערב" כאן 11 חשף עקיבא וייס את טיוטת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ל'יהדות התורה', במסגרתו הוכנס סעיף אשר יבטל את איסור ההפרדה בין נשים לגברים באירועים ציבורים הנערכים במימון ציבורי.
בסעיף האמור נכתב כי "בתוך 90 ימים, הממשלה תתקן את החוק, באופן שיהיה ניתן לאפשר מתן שירותים ציבוריים, לימודים, אירועים וכיו"ב באופן נפרד לגברים ולנשים, הפרדה זו, לא תהווה אפליה לפי החוק."
הדרישה לסעיף בנושא ההפרדה הגיעה לאחר מספר רב של חוות-דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, שנאבקה בנושא ההפרדה, דבר שגרם לכעס במפלגות החרדיות והדתיות. כזכור, זילבר אסרה על קיום אירועים כגון של חב"ד בכיכר רבין בתל אביב, שתוכננו עם מתחמים נפרדים, וכן פעלה באירועים שונים נוספים, כמו עצרות סליחות, גם כאלה שמלכתחילה יועדו לציבור חרדי, ברשויות מקומיות שונות.
בליכוד מסרו בתגובה: לא היה שום סיכום על חוק, אלא שהחרדים ואיחוד הימין ביקשו לחפש פתרון לעניין דינה זילבר (מאי פתרון? אולי הוצאת הנושאים האלה מתחומי סמכותה?), ובליכוד אמרו שינסו למצוא פתרון לנושא. ח"כ אורי מקלב, מ'יהדות התורה' אמר בראיון לתוכנית "קלמן ליברמן" בכאן רשת ב' כי *לא היה מסמך חתום, היה מסמך מוסכם..".
לדבריו, הדרישה הזו באה בעקבות שורה הוראות, של זילבר למשל שלא לאפשר שעות קריאה נפרדות בספריות עירוניות בריכוזים חרדיים בירושלים, או רחצה נפרדת בבריכות שחייה, ערבי ריקודים נפרדים במתחמים ציבוריים ועוד. "זה דבר שלא יעשה על הדעת ואנחנו מבינים שהמחוקק לא התכוון לכך". כך או כך, הממשלה המתוכננת לא תוקם, והטיפול בעניין יידחה. בעיניים שלי, אם בכלל יש מקום להתערבות הרגולטור בנושא ההפרדה, המבחן היחיד צריך להיות מבחן המקום. ההתאמה לציבור לו מיועד האירוע. אם מדובר באירוע לציבור חרדי, חרד"לי ואפילו דתי שמעוניין בהפרדה – מי אתם שתאסרו עליו? ובשם מה? לענ"ד, ראש הרשות המקומית הוא זה שצריך לקבל את הסמכות להחליט. עפ"י הקהל ועפ"י האירוע. לא צריך סתם לחפש בעיות. לדוגמא. בר"ג ערך האגף לתרבות תורנית הופעה עם זמר. במהלך הופעתו, ביקשה נערה, שעמדה בקהל לעלות לבמה ולשיר עם הזמר. זה נענה לבקשתה, החבורה קיבלה רמקול, החלה לשיר, והופ... הזרם נותק. נציג המחלקה לתרבות תורנית חש ש"סה-פאסנישט" (לא מתאים), וגרם לבחורה לחזור למקומה, למתחם הקהל. ואוו, כמה עליהום עשו מהעניין הזה ב'וויינט'. הדתה, הדתה, הדתה, צעקו הכותרות והכתבה אף לוותה בסרטון המעיד על חטא ההדתה הנורא. ובכן. כמי שלא חש אי נעימות עם נשים ששרות (ובתנאי שלא יזייפו), בעיניים שלי, העליהום הזה הוא קשקוש אחד גדול, חמור יותר מהדתה שמדתה. אירוע של מחלקה תורנית שפורסם מראש עם זמר זה או אחר, נכון שיתקיים כפי שפורסם. בלי הפתעות שיכולות לגרום אי נעימות למי מאלה שבאו לאירוע מכוח הפרטים שראו במודעות. ומעניין לעניין באותו ענין. בקרב העסקנים הדתיים (וחלק מהציבור הדתי) ברמת-גן שוררת תרעומת רבה כלפיי ראש העיר החדש כרמל שאמה הכהן, שלטענתם מכרסם בסטאטוס קוו הדתי בעיר. בין השאר הם מוחים על כוונתו להפעיל מערך תחבורה ציבורית בשבת שיפעל ממוקדים שונים בעיר למוקדי בילוי בתל אביב. החברים שם מנומסים ונכון לעכשיו הסתפקו ב'עצרת אחדות ותפילה'. גם במחאה סולידית זו היה די כדי להציג אותם בתקשורת המקומית כאילו הם יוצאים למלחמת דת ברמת-גן. האמת הרבה יותר פשוטה. 'הבית היהודי' בר"ג נשאר באופוזיציה (היו"ר שלהם התמודד לראשות העיר, וכשל), כך שכוחה בעירייה לא משהו. ש"ס אמנם בקואליציה, אך נראה כי דוגלת ב'חיה ותן לחיות' ולא חושבת שנכון לוותר על התפקידים בגלל קווי האוטובוס שייפתחו בשבת (קווים כאלה פועלים גם בכמה ערים נוספות). ב'שורה התחתונה', מי מהדתיים בר"ג שלא הצביע למי שמייצג את ערכיו, מה לו כי ילין עכשיו? זה נכון לר"ג, וגם לרשויות מקומיות אחרות.
***
(מופיע בעלון 'שבתון' שבת זו פרשת 'בהעלותך')
צילום אתר "פיתה"
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה