קורח –
איציק המלך
סגנון הניהול של איציק, סמנכ”ל בחברה ידועה, הוא מונרכי. אמנם מדובר בסגנון ניהולי הולך ופוחת – אך בהחלט עדיין קיים.
איציק, מבין היטב ואף מפנים במידה מוגזמת את הסמכות שניתנה לו כסמנכ”ל. הוא מתנהל במחלקתו כמלך בממלכתו – מקפיד על התנהלות פורמלית עם עובדיו וממשקיו וכן על גינוני דיסטנס וכבוד. ברור לכולם כי במחלקה של איציק יש מקום לדעה אחת בלבד – וכל רצון להתווכח עם איציק או להעמיד דברים על דיוקם – מרתיע וכנראה יוביל למצב לא נעים.
יש לציין כי איציק גם דואג לטפח את אנשי שלומו – אנשים נאמנים המקיפים אותו ודואגים בתמורה לטפח את אגו המלך, עם זאת, מי שמזוהה כאופוזיציה, צפויים לו חיים קלים במחלקה של איציק ונראה כי יסבול מיחס לא נעים ולא הוגן ממנהלו.
על אף מגוון המודלים והתיאוריות למיפוי ולהגדרת סגנונות ניהול, נראה כי לאישיות המנהל יש השפעה משמעותית על התפקיד והמחלקה. אמנם, המשותף לכל המנהלים הוא הכוח הטמון בידם מכוח תפקידם וממקומם במבנה הארגוני. אך בכל שאר הפרמטרים המגוון שולט. שכן, כל מנהל מביא לתפקיד את עצמו כאדם, את אופיו, מיזגו, ערכיו, ניסיונו האישי והמקצועי, נטיות הלב והעדפותיו, דעותיו, השקפותיו ואמונותיו.
על כך בפרשת השבוע, פרשת קורח, שם נאמר:
“הַמְעַט, כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, לַהֲמִיתֵנוּ, בַּמִּדְבָּר: כִּי-תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ, גַּם-הִשְׂתָּרֵר” (במדבר ט”ז, י”ג).
דתן ואבירם מסרבים להזמנת משה ליישב את המחלוקת וטוענים שלוש טענות:

• “הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ” – בניגוד להבטחתך להביא אותנו לארץ זבת חלב ודבש.
• “לַהֲמִיתֵנוּ, בַּמִּדְבָּר” – לא תוכל לדאוג לביטחוננו, ולכלכלה ולקיום שלנו – בתנאי מדבר.
• “כִּי-תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ, גַּם-הִשְׂתָּרֵר” אתה גם משתרר עלינו.

נשאל אם כן,
מדוע כפילות השימוש בפועל ש.ר.ר (תִשְׂתָּרֵר-הִשְׂתָּרֵר)?
נסביר,

• תכונת השררה – המשתרר (הנוהג בשררה) מתגמל ומעניק טובות הנאה לתומכיו ומעניק יחס מעניש למתנגדים לו. ולכן נקט בשתי לשונות: “תִשְׂתָּרֵר”- יחס חיובי וטובות הנאה למקורביו, “הִשְׂתָּרֵר”- יחס מעניש למי שנתפס כאופוזיציה.
• מדבר ושררה (שני סוגי שליטה) – בני ישראל עבדו במצרים והתענו אך לא היו בסכנת מוות – דתן ואבירם טוענים שמשה כל כך רוצה להשתרר ולהשתלט על העם ומאחר ולא יכל לעשות זאת במצרים כי שם יש כבר מלך (פרעה), הציע לעם לקחתו לארץ זבת חלב ודבש, כדי לשכנעם ללכת אחריו למדבר – ובמדבר לטענת דתן ואבירם יוכל משה להשתרר על העם בהיותם תלויים בו במדבר. לפי זה “תִשְׂתָּרֵר” – לך, משה הסמכות לשלוט עלינו, “הִשְׂתָּרֵר” – אתה גם שולט בגורלנו כי אין לנו אמצעי קיום.

כך שע”י הכפילות דתן ואבירם למעשה מעוניינים להדגיש מצד אחד, את האופן הקיצוני שהמשתרר, מתנהג עם כל צד במחנה (קואליציה-אופוזיציה) ומצד שני, את שני סוגי השליטה של משה כלפי העם  – בהיבט של השלטון ובהיבט של הישרדות וקיום.
אופוזיציה קמה לפחות משני טעמים: (א) המתנגדים רואים עוולות ושחיתות שרוצים לתקן. (ב) המתנגדים עצמם חושקים בשלטון. במקרה להלן נראה כי דתן ואבירם, אינם מעוניינים בשלטון, מאחר ולטענתם היה טוב במצרים – ולכן נראה כי טענותיהם מכוונים למשה שהוציאם ממצרים בשל רצונו להשתלט עליו. מנהיגותו הענווה של משה באה לידי ביטוי בתגובתו לשניים, שכן – אין מטרתו הנאתו אלא דאגה נטו למונהגיו.   
באופן מעניין עפ”י המילון למילה שררה 2 פירושים: (1) שליטה וסמכות אך גם (2) נוכחות (למשל במקום שרר שרב כבד). ואמנם בשנים האחרונות ארגונים מחפשים מנהיגים מסוג אחר, לא שליטים יחידים כדוגמת איציק, אלא מנהיגים שקטים, ענווים וצנועים – מתוך ההבנה כי להנהגה נדרשת ‘נוכחות’ של מים שקטים חודרים עמוק – תכונות אישיות של התנהלות ללא אגו, צניעות, ענווה ומתן דוגמא אישית הסוחפת אחריו את האחרים. אדם עם יכולות אלה – הוא מנהיג וביכולתו להגיע להישגים מרשימים גם ללא התנהלות מלוכנית, כדוגמת ידידנו איציק שגם בניהולו באים לידי ביטוי שני סוגי השליטה – הן בהתנהלות השוטפת של המחלקה והן בכוחו לערער את ביטחון הקיום התעסוקתי (=קיום כלכלי) של עובדים שכאמור, נתפסים בעיניו כאופוזיציה.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים ′תורה′ ו′ארגון′. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.