כתבות
פרשת השבוע "ראה"
כ"ט אב ה'תשע"ט 30/08/2019
גליה אלמליח-הרמן

פרשת ראה –
לא ראה – חיובי !
ישנו סיפור ידוע על שני אנשי מכירות של מפעל לייצור נעליים שנשלחו לאפריקה כדי למצוא שווקים חדשים.
הראשון התקשר כעבור ימים אחדים ואמר :‘אין לנו מה לחפש כאן, כולם הולכים יחפים’
השני התקשר באותו זמן והודיע: ‘סיכוי אדיר להצלחה, לאף אחד כאן אין נעליים…’
גישה חיובית היא כח. אימוץ גישה חיובית ואופטימית כערך מתוך הסתכלות על ‘חצי הכוס המלאה’ טומנת בחובה כלי ניהולי רב-עוצמה להגברת הביצועים ולעובדים מחויבים יותר ומצליחים יותר.
בדומה לאנשי המכירות – איזו גישה בחרתם לאמץ:
- האם להסתכל על שלושת-רבעי הכוס המלאה או דווקא להתמקד בחלק הריק?
- האם לזקוף לכף זכות עובד שלא בדיוק עמד ביעדיו ולסייע לו להשתפר או לחילופין לדון אותו לידי חובה?
- האם את גישת הפוטנציאל ולראות את הטוב בכל דבר או שמא את גישת אי-הפוטנציאל ולהתמקד בפחות טוב?
על כך בפרשת השבוע, פרשת ראה שם נאמר:
“וְהָרָאָה, וְאֶת-הָאַיָּה, וְהַדַּיָּה, לְמִינָהּ” (דברים י”ד, י”ג).
נשאלות השאלות:
האם הפסוק עוסק בשלושה מיני עופות: ‘הָרָאָה, הָאַיָּה, וְהַדַּיָּה’? מה פירוש השם ‘רָאָה’? ולמה עוף זה טמא למאכל?
נסביר,
רש”י מצטט את מסכת חולין ס”ג, ע”ב:
‘היא ראה היא דיה היא איה
ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר.
ולמה הזהירך בכל שמותיה? שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק שלא יהיה קורא אותה ראה והבא להתיר אומר זו דאה או איה שמה, ואת זו לא אסר הכתוב’.
כלומר עפ”י רש”י אין מדובר בשלושה מינים שונים של עופות אלא באותו עוף בעל 3 שמות שונים (מעין שמות נרדפים).
נראה כי טעם השם ‘רָאָה’ הוא בשל כושר הראייה הייחודי והחד בו מתאפיין עוף זה ומכאן אם כן נשאל – אם עוף זה הוא בעל תכונה כל כך ייחודית, מדוע אסור באכילה? ומה למעשה מלמד אותנו שמו – ‘רָאָה’?
מסכת חולין כאמור מפרטת: ‘ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר…עומדת בבבל — ורואה נבילה בארץ ישראל’. כלומר הגמרא לא רק מתמקדת בתיאור תכונת הראיה הייחודית של ה-‘ראה’ וביכולתה לראות ממרחק עצום וחוצה גבולות ומדינות – מבבל, המקום בו היא עומדת ועד לארץ ישראל, אלא גם מוסיפה ומתארת את מושא הראיה – ‘נבילה’.
נראה כי פירוט זה מטרתו להסביר את הסיבה לכך שעוף זה טמא למאכל שכן על אף היותו בעל חוש ראיה מפותח וייחודי – חד ולמרחק – הוא רואה רק את השלילה והרוע – מסתכל לארץ ישראל ורואה רק פגר בהמה – מה שמסמל למעשה ראייה ביקורתית המתמקדת בחסרונות ובשלילה.
יתירה מזו, על אף שהעוף נמצא בבבל, הוא לא מבחין בנבילות סביבו – אלא הנבילה שהוא רואה נמצאת במדינה אחרת – בארץ ישראל. מה שממחיש באנלוגיה למצב בו הביקורת מופנית כלפי חוץ, תוך מיקוד בשלילה של האחר והימנעות מהסתכלות פנימית וביקורת עצמית.
עפ”י אלפונס קאר: ‘יש אנשים שמתלוננים על כך שלשושנים יש קוצים; אני אסיר תודה על כך שלקוצים יש שושנים’. כאמור, גישה חיובית היא כח – הראו הערכה, הוקרה וחיזוק התנהגויות רצויות. כך למשל העריכו עובד על המאמץ והאכפתיות גם אם לא קיבלתם בדיוק את התפוקה המצופה. הראו לו כיצד לשפר ולהשתפר –ותגרמו לו לצמוח ולהיות טוב יותר להבא – הענקת תחושה חיובית תחזק בעובד את הרצון להמשיך להשקיע, להשתפר ולהצליח. Be Positive כי אין דרך אחרת.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה

פרשת ראה –
לא ראה – חיובי !
ישנו סיפור ידוע על שני אנשי מכירות של מפעל לייצור נעליים שנשלחו לאפריקה כדי למצוא שווקים חדשים.
הראשון התקשר כעבור ימים אחדים ואמר :‘אין לנו מה לחפש כאן, כולם הולכים יחפים’
השני התקשר באותו זמן והודיע: ‘סיכוי אדיר להצלחה, לאף אחד כאן אין נעליים…’
גישה חיובית היא כח. אימוץ גישה חיובית ואופטימית כערך מתוך הסתכלות על ‘חצי הכוס המלאה’ טומנת בחובה כלי ניהולי רב-עוצמה להגברת הביצועים ולעובדים מחויבים יותר ומצליחים יותר.
בדומה לאנשי המכירות – איזו גישה בחרתם לאמץ:
- האם להסתכל על שלושת-רבעי הכוס המלאה או דווקא להתמקד בחלק הריק?
- האם לזקוף לכף זכות עובד שלא בדיוק עמד ביעדיו ולסייע לו להשתפר או לחילופין לדון אותו לידי חובה?
- האם את גישת הפוטנציאל ולראות את הטוב בכל דבר או שמא את גישת אי-הפוטנציאל ולהתמקד בפחות טוב?
“וְהָרָאָה, וְאֶת-הָאַיָּה, וְהַדַּיָּה, לְמִינָהּ” (דברים י”ד, י”ג).
נשאלות השאלות:
האם הפסוק עוסק בשלושה מיני עופות: ‘הָרָאָה, הָאַיָּה, וְהַדַּיָּה’? מה פירוש השם ‘רָאָה’? ולמה עוף זה טמא למאכל?
נסביר,
רש”י מצטט את מסכת חולין ס”ג, ע”ב:
‘היא ראה היא דיה היא איה
ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר.
ולמה הזהירך בכל שמותיה? שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק שלא יהיה קורא אותה ראה והבא להתיר אומר זו דאה או איה שמה, ואת זו לא אסר הכתוב’.
כלומר עפ”י רש”י אין מדובר בשלושה מינים שונים של עופות אלא באותו עוף בעל 3 שמות שונים (מעין שמות נרדפים).
נראה כי טעם השם ‘רָאָה’ הוא בשל כושר הראייה הייחודי והחד בו מתאפיין עוף זה ומכאן אם כן נשאל – אם עוף זה הוא בעל תכונה כל כך ייחודית, מדוע אסור באכילה? ומה למעשה מלמד אותנו שמו – ‘רָאָה’?
מסכת חולין כאמור מפרטת: ‘ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר…עומדת בבבל — ורואה נבילה בארץ ישראל’. כלומר הגמרא לא רק מתמקדת בתיאור תכונת הראיה הייחודית של ה-‘ראה’ וביכולתה לראות ממרחק עצום וחוצה גבולות ומדינות – מבבל, המקום בו היא עומדת ועד לארץ ישראל, אלא גם מוסיפה ומתארת את מושא הראיה – ‘נבילה’.
נראה כי פירוט זה מטרתו להסביר את הסיבה לכך שעוף זה טמא למאכל שכן על אף היותו בעל חוש ראיה מפותח וייחודי – חד ולמרחק – הוא רואה רק את השלילה והרוע – מסתכל לארץ ישראל ורואה רק פגר בהמה – מה שמסמל למעשה ראייה ביקורתית המתמקדת בחסרונות ובשלילה.
יתירה מזו, על אף שהעוף נמצא בבבל, הוא לא מבחין בנבילות סביבו – אלא הנבילה שהוא רואה נמצאת במדינה אחרת – בארץ ישראל. מה שממחיש באנלוגיה למצב בו הביקורת מופנית כלפי חוץ, תוך מיקוד בשלילה של האחר והימנעות מהסתכלות פנימית וביקורת עצמית.
עפ”י אלפונס קאר: ‘יש אנשים שמתלוננים על כך שלשושנים יש קוצים; אני אסיר תודה על כך שלקוצים יש שושנים’. כאמור, גישה חיובית היא כח – הראו הערכה, הוקרה וחיזוק התנהגויות רצויות. כך למשל העריכו עובד על המאמץ והאכפתיות גם אם לא קיבלתם בדיוק את התפוקה המצופה. הראו לו כיצד לשפר ולהשתפר –ותגרמו לו לצמוח ולהיות טוב יותר להבא – הענקת תחושה חיובית תחזק בעובד את הרצון להמשיך להשקיע, להשתפר ולהצליח. Be Positive כי אין דרך אחרת.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה