בא לכם מועד ג' של הבחירות?
 
המדור הזה נכתב ביום שלישי, יום הבחירות, הרבה לפניי שמתפרסמות תוצאות הבחירות. אילוציי דפוס והפצה. לכן, הדברים שלהלן הם יותר כלליים, ממש לא ניתוח תוצאות הבחירות. יותר מהרגיל, קיראו אותם בעירבון מוגבל.
ממשלה מן הגורן או מן היקב- קונצנזוס מוחלט שאין היתכנות לבחירות נוספות, פעם שלישית בשנה אחת. מה שמבטיח שבסוף, אחרי דיונים, פייקניוזים, משברים ושאר מרעין בישין, תוקם כאן ממשלה, אי"ה. בסבירות ממשלה שמרכיביה לא בדיוק זהים לזו הקיימת. משהו שייראה כממשלת אחדות, לא בדיוק 'העתק הדבק' של שתי המפלגות הגדולות, אבל קרוב. מה שבטוח, נשיא המדינה, ראובן רובי ריבלין ישתמש בכל הכוח שמעניק לו החוק כדי שהממשלה שתורכב תהיה הכי קרובה לממשלת אחדות. ב'ועידת המשפיעים' של חדשות 12, בשבוע שעבר, אמר ריבלין בעניין זה: "אני, כמו רוב אזרחי ישראל שקם בבוקר, בטוח חושב ורואה בחומרה רבה את האפשרות שתתקיימנה בחירות שלישיות תוך שנה. כמי שנקרא 'אזרח מספר אחד' אעשה כל מאמץ שתימנע כל אפשרות לבחירות שלישיות. אעשה כל מה שאני צריך לעשות מתוקף תפקידי על פי החוק כדי שלא יהיו בחירות שלישיות", אמר הנשיא. והנשיא ריבלין ממש ממש לא חשוד כמי שיעשה הנחות למי שעומד בראש המפלגה, הליכוד, שהייתה פעם מפלגתו שלו. לשאלה של יונית לוי, באותה ועידה, האם בפעם שעברה התאכזב כשנתניהו, משלא הצליח להקים ממשלה, הכריז על בחירות חדשות ולא החזיר את המנדט לנשיא, אמר ריבלין: "האם התאכזבתי? אני הופתעתי". בהרגשה שלי, ריבלין לא ייתן שיפתיעו אותו פעם שנייה כל כך מהר.
ביבי נתניהו- ממש בלי קשר לתוצאות הבחירות (שכאמור בעת שנכתב הטור טרם נודעו), אין ספק כי מדובר במנהיג מוכשר בקנה מידה עולמי, שבתקופת כהונתו כראש ממשלה, 10 שנים וקצת, הצעיד את מדינת ישראל קדימה בהרבה מאוד תחומים. ביטחון, מדיניות חוץ וכלכלה – בראשם. דא עקא, ההתנהלות האישית (מה שהוביל לחקירות ולהמלצות וייתכן שיובילו גם לכתביי אישום) והיחס העוין שלו למערכת המשפט (כולל מאמץ לעקוף אותה בתרגילים שונים), שלא מן הנמנע חלחל ממנו אל הציבור וערער את האמון שהציבור רוחש למערכת הממסדית החשובה הזו, הם שהיו בעוכריו והביאו לירידה בהיקף התמיכה של הציבור בו. בין אם יכהן כראש ממשלה או שר בממשלה, בין אם לאו, יש להסיר בפניו את הכובע על פועלו למען המדינה במהלך שנים רבות, לצד הביקורות, שגם להן יש מקום.
עוצמה יהודית- בין אם נכנסו, בין אם לא (וכזכור, הדברים נכתבים ביום שלישי בצהריים), אין ספק כי מערכת בחירות 2019 מועד ב' עשתה טוב מאוד לתדמיתו של איתמר בן גביר מ'עוצמה יהודית' בקרב לא מעט 'סרוגים'. לבן גביר ו'עוצמה' יש את הבייס הקשה שלהם, משהו כמו 2 מנדטים, שיצביעו להם בכל מקרה וספק אם יצביעו לאחרים אלמלא 'עוצמה' הייתה מתמודדת. כדי ש'עוצמה' תעבור את אחוז החסימה היא היתה זקוקה לעוד (כמעט) שני מנדטים מהציבור ה'סרוג' הימני, כזה שעד לא מזמן סלד מ'עוצמה', חלקו אפילו סרב להצביע במועד א' ל'איחוד מפלגות הימין' בגלל השידוך שלהם אז עם 'עוצמה'. אז מה קרה הפעם, ש'עוצמה' (לפחות בסקרים) קפצה הרבה מעבר לכמה עשרות האלפים הבטוחים שלה? עד לא מזמן דימויו של העומד בראשה היה ככהניסט אלים, אחד שלא דופק חשבון, לא נעים. בחודשים האחרונים אימץ בן גביר סגנון אחר. יותר מתון, את אותם מסרים אידיאולוגיים שלו הוא המשיך לומר, רק בסגנון מתון יותר. וזה עבד, בטח על רקע כמה פוליטיקאים בימין שלא למדו שצעקות והשתלחויות (גם ובעיקר כלפיי ראש הממשלה) אך מרתיעות את הציבור. ובן גביר, למד, הפנים והתנהג בהתאם. ייתכן ולשיפור בדימוי 'עוצמה' תרמה גם פסילתם של מרזל וגופשטיין, שהיו פחות בפרונט במהלך הקמפיין. כראיה לכך שבן גביר 'עבר את המבחן' אפשר לראות בכך שכמעט בכל בית כנסת של הציונות הדתית שהוא הגיע אליו, כולל בפתח תקווה הבורגנית, הוא נתקבל ואף נתנו לו לדבר בפני הציבור. 'עוצמה'. מי עוד שם ברשימה? במקום השני: ד"ר אדווה ביטון. נשואה ואמא לשבעה. בת 39, תושבת היישוב יקיר שבשומרון. ביתה אדל הי"ד, נרצחה ע"י מחבלים ערבים שיידו מטח אבנים לעבר רכבה. בעלת תואר שלישי בכימיה תרופתית. במקום השלישי: יצחק וסרלאוף. בן 26, תושב דרום תל אביב. נשוי ואב לשניים. למד ולימד במשך 5 שנים בישיבת 'עוז ואמונה' שבדרום תל אביב, פעיל בולט בדרום תל אביב במאבק לגירוש המסתננים הבלתי חוקיים. במקום הרביעי: מאיר דוד קופרשמיט .בן 27, מתגורר בקרית ארבע, נשוי ואב לשניים. עובד כמדריך אומנויות לחימה. אם ההיכרות עם הנ"ל לא רלוונטית להפעם, אולי להפעם הבאה, לכשיורד (אם) רף אחוז החסימה. ליברמן בטוח שהפעם הבאה היא כבר פה, עוד שנה וחצי.
איילת שקד- לאן?
לאחר הרבה התלבטויות וחיבוטי נפש העמידו 'ימינה' את איילת שקד בראשם. המוצא, בהתבסס על סקרים, הייתה שעם איילת שקד בראש, הרשימה הזו תקבל כמות נדיבה יותר של מנדטים. דו-ספרתי. אפילו 12 מנדטים. כנגד קלף מנצח כזה, אפילו הרב רפי פרץ, שלכאורה בדין היה אמור להיות בראש הרשימה, נאלץ לוותר. והנה, ימים ספורים לפני הבחירות, 'ימינה' מקבלת 9 מנדטים בסקרים הכי אופטימיים שלה, ולא חסרים כאלה הצופים לה 7 מנדטים לכל היותר. בריאיון של שקד ל'וויינט' ביום ראשון, 48 שעות לפני יום הבחירות, היא נשאלה: "התחלתם בסקרים עם 12-11 מנדטים. בסקרים האחרונים אתם על הרבה פחות מזה." איילת שקד, להבדיל מפוליטיקאים רבים, לא ברחה, לא הטילה את האחריות על אחרים, אלא השיבה: "האחריות היא עליי, האחריות היא בהחלט עליי". עוד נשאלה: " יש סיכוי שלא תעברו את אחוז החסימה"? ואיילת שקד השיבה: "לא רוצה להרחיק לכת עד כדי כך, אבל אנחנו בהחלט מצטמקים משעה לשעה בגלל הקמפיין האגרסיבי של ראש הממשלה". בהנחה ש'ימינה' אכן לא עברה את 8 המנדטים, (וכאמור לעיל הדברים נכתבים ביום שלישי בצהריים), מעניין עד היכן תיקח איילת שקד את האחריות האישית שלה (גם לפי דבריה) לתוצאה. האם תגיד לפוליטיקה "שלום ולא להתראות"? עפ"י איך שהיא נראתה ואף נשמעה בימים האחרונים, אין לשלול את האפשרות שזו האופציה שהיא תבחר.
 
אסון?
"הציונות הדתית כולה צריכה להבין שאנחנו נמצאים כמעט על סף אסון. אם אנחנו לא נהיה מפלגה גדולה הציונות הדתית תיזרק לאופוזיציה", אמרה איילת שקד לפני כשבועיים בריאיון לאתר 'כיפה'. הוסיפה: "אני קוראת לכל הציונות הדתית על כל גווניה וזרמיה להתאחד סביב ימינה. מתקיפים גם את הערכים של הציונות הדתית כמגזר וגם את הערכים שלה. זה לא זמן להרפתקאות. כולם צריכים להתאחד ולהצביע טב'- התשובה הכי טובה לקמפיין ההסתה שלהם זה שנהיה מפלגה גדולה עם מספר דו ספרתי של מנדטים, עם תפקידים משמעותיים- זה הדבר שהם פוחדים ממנו יותר מכל", דברי איילת שקד אך לאחרונה. כאמור, כשקטע זה נכתב, עוד לא ידועות תוצאות הבחירות, ובכל זאת אני מסתכן להעריך כי תוצאה דו-ספרתית ל'ימינה' לא תהיה. עם כל הצניעות, אני לא בטוח שהפוליטיקאים המכובדים שם יכולים לבוא בטענות לציבור ה'סרוג', גם לא ל'עוצמה'. בעיניים שלי, רשימת 'ימינה' הביאה על עצמה את התוצאה הלא מי יודע מה מזהירה. עד לפני שבועות בודדים הם התכתשו ביניהם על מקומות ברשימה, על כיבודים מי יהיה השר הראשון, תדרכו עיתונאים לא בצורה מפרגנת, תקפו בחריפות את ראש הממשלה מזה ואת המערכת המשפטית מזה (ומה לעשות, רבים במגזר לא אוהבים את זה), והחשוב מכל- לא בדיוק הציגו בפני הציבור משנה ברורה. יותר עסקו במה לא. בעיקר לא בן גביר, וזהו. אז, במחילה, שלא יבואו כעת בטענות. לא הציבור הסרוג הביא את כולנו אל "סף אסון", כהגדרת שקד, אלא חבריה והיא הביאו על עצמם ועלינו את המצב. ובעיניים שלי, בלי שיש לי (ולכם) מושג איזו ממשלה תורכב והאם "הציונות הדתית תיזרק לאופוזיציה", כהגדרת איילת שקד, או לא, גם אם זה יקרה, זה לא סוף העולם. "אלוקים לשלטון בחרתנו"? – בשביל זה צריך להיות ראויים. אני מאמין שגם אם המפלגות ה'סרוגות' יהיו בחוץ, עוד לא אבדה תקוותנו והממשלה, כל ממשלה, לא תרדוף אותנו רק בגלל ערכינו ואורח חיינו. ומי יודע, אולי מעז יצא מתוק, בהמשך. אכי"ר.
על חטא
יכול להיות מאוד מעניין לעמוד בתפילות יום הכיפורים, בעיקר בקטע של הוידוי, לצד פוליטיקאים מובילים בקמפיין הבחירות האחרון. וויי, איזה חזק הם אמורים להכות על החזה שלהם, בדגש על "חטא שחטאנו לפניך בלשון הרע", "...בביטוי שפתיים", "...בהונאת רע", "...בחילול השם", "...בטיפשות הפה", "...בטומאת שפתיים". לעומת זאת, אני בטוח כי במהלך הדיונים על הרכבת הממשלה הבאה, בהתייחס להתבטאויות שלהם במהלך הקמפיין ש"לא נשב עם זה וזה", כשהמציאות לאחר הבחירות תיאלץ אותם לנהוג אחרת, יהיו שם כמה קודקודים שיזכירו לנו את 'התרת הנדרים', שעשו ערב הימים הנוראים שנה שעברה, בדגש על "אין כאן לא נדר..." וכן את 'כל נדרי' עם "נִדְרָנָא לֹא נִדְרֵי . וּשְׁבוּעָנָא לֹא שְׁבוּעִי . וְנִּדּוּיָינָא לֹא נִדּוּיֵי . וַחֲרָמָנָא לֹא חֲרָמֵי . וֶאֱסָרָנָא לֹא אֶסָרֵי . כֻּלְּהוֹן אִתְחָרַטְנָא בַּהוֹן. .... לָא שְׁרִירִין וְלֹא קַיָמִּין'. ואנחנו נאמר אחריהם: "ונסלח לכל עדת...".
 
קניבל ושקד – היילכו יחדיו?
 
"ראש הממשלה צריך להתעסק בהגדלת הגוש ולא בקניבליזציה של ימינה", התבטאה איילת שקד (ימינה), מספר פעמים, בשבוע האחרון. הלכנו לוויקיפדיה. קניבליזם - תופעה בה בני אדם אוכלים בשר אדם... תופעת הקניבליזם בין בני אדם קיימת גם בימינו, כפתרון נואש במצוקת רעב, או במסגרת ענישה במלחמה כמו בליבריה ,סין ,וקונגו... בימינו ניתן למנות את חיילי דאעש שמחנכים את לוחמיהם לאכול את מי שאינו מוסלמי". סוף ציטוט מוויקיפדיה. אני לא יודע אם נתניהו ירכיב ממשלה, אבל בהרגשה שלי, אחרי שהוכתר ע"י שקד כקניבל, הוא והיא יחד נתפס בעיניי כדבר הזוי ולא נתפס. ובכלל על נתניהו ו'ימינה' הרשימה שעל פניו הכי מייצגת את הציונות הדתית. נכון שבנט הכריז לפני מספר שבועות על 'הפסקת אש' ואכן עמד בזה וכמעט שלא ירד על נתניהו. נכון שנתניהו בחש בתוך 'הבית היהודי' ו'איחוד מפלגות הימין' כשלחץ בפעם הקודמת על האיחוד ההוא, והנאיבים שבתוכנו יכלו לחשוב שלפחות הפעם הוא ינהג ברשימה זו כפי שנוהגים עם חברים. אבל שוב התברר שביבי נתניהו לא סופר אף אחד (חוץ מאת שרה) ממטר. הרגש אומר לחכות לו בפינה ובהזדמנות הקרובה להחזיר לו על כפיות הטובה שלו. ועם ריבית. אך בגלל יחסי הוכחות המנדטיים, נראה שלא זו תהיה הזירה. סביר, שביום שנתניהו ייאלץ לפנות את מקומו מהבימה הפוליטית, יהיו כמה מ'ימינה' שיפתחו בקבוק ויסקי.
 
עם הפנים לליכוד
 
משחק בנדמה לי: אין הכרעה מובהקת בבחירות, והאפשרות הסבירה לצאת מהפלונטר (ולא לקיים מועד ג' של בחירות) היא ממשלת חירום כלשהי, כשהמחותנים המרכזיים בה הם הליכוד, כחול-לבן וישראל ביתנו. אלא, שהוטו שהציגו כחול-לבן וישראל ביתנו על נתניהו – עומד בתוקף בכל מחיר. האם אז יקומו האמיצים בהנהגת הליכוד ויערערו בקול על הנהגתו של נתניהו, בשם "המשך שלטון הליכוד חשוב למדינה מהמשך שלטונו של נתניהו"? בעיניים שלי, בהתחשב בכך שעננת כתבי האישום מעל ראשו של נתניהו עדיין מרחפת, כך שהסיכויים שבכל מקרה יוכל להמשיך לשלוט בנו לאורך שנים אינם מהגבוהים, תחל בליכוד תסיסה פנימית, בדרך לרעידת אדמה שם. וזה מחזיר אותי להצעה שנתן בזמנו עו"ד יעקב וינרוט ז"ל לנתניהו- הודע על הליכה הבייתה לקיסריה, כאן ועכשיו, ונדאג שהפרקליטות תשחרר אותך מהתיקים הציבוריים. מה שהנשיא לשעבר עזר ויצמן ז"ל הבין בזמנו (בעקבות הסתבכותו עם סרוסי), למשפחת נתניהו היה קשה להבין וליישם. גם אם אינני מחסידיו של נתניהו, אני מקווה בשבילו שאח"כ הוא לא יצטער שלא קיבל את ההצעה הזו.
 
נעם – נערכים לבחירות הבאות
רשימת נעם משכה את הטפסים ולא התמודדה בבחירות שנערכו השבוע. ראש הרשימה התבטא כי במהלך הקמפיין הם הצליחו להעלות למודעות ציבורית את הנושאים עליהם הם נאבקים, עתה הם יעקבו אחרי רשימות אחרות שהזדהו עם נושאים אלה והבטיחו לקדמם, ובהתאם להתפתחויות, יחליטו אם להתמודד גם בפעם הבאה. 
 
הרתעה
לראשונה בתולדות המדינה הפעילה ועדת הבחירות המרכזית בבחירות השבוע אלפי מפקחים מצוידים במצלמות ובהנחייה לצלם את תהליך ספירת הקולות. המטרה – להרתיע מפני זיופים. עניין ההרתעה התחיל לתפוס. לראיה- כמה מאות מאלה שהציעו עצמם מלשמש כמפקחים בבחירות, בהם עורכי דין רבים, חזרו בהם מהצעתם לאחר שנדרשו לחתום על תצהיר בפני עורך דין שלא נטלו חלק בפעילות פוליטית בשלוש השנים האחרונות. הרגשה שלי, כמה וכמה מפלגות עודדו את אנשיהן להירשם כמפקחים. מה שנקרא, נתנו לחתול לשמור על השמנת, אבל בעקבות החשש שיתגלה כי חתמו על תצהיר שקר, על כל המשמעויות הפליליות של זה, הם קיבלו רגליים קרות, וטוב שכך.
 
הצבעת? הרווחת
 
ההצבעה לכנסת היא זכות, ועפ"י החוק (ועדיין) אינה חובה. יש מדינות בהן ההצבעה לפרלמנט היא חובה, ומי שלא מצביע, אף נקנס. יש מדינות המתגמלות את אלה שטרחו להצביע. בישראל- כולם חוגגים שבתון, גם מי שלא הטריח עצמו לקלפי. סביר כי אחרי הבחירות יהיו מי שיקדמו חוק (ליברמן דיבר על זה), שרק מי שהצביע- יקבל את יום החופשה ביום הבחירות. הגיוני, צודק והגיע הזמן שייושם. (אגב, לפני עשרות שנים החתימו בקלפי בתעודת הזהות בחותמת משולש כזה כעדות שהצבעת).
 (יפורסם בגליון 'שבתון' לשבת זו פרשת כי תבוא)