בפעם השלישית העונה אנו חוזרים הביתה לקראת חצות ממשחק חוץ. הדרך חזרה מעפולה הייתה מייגעת, הנסיעה חזור מאשקלון עברה בחיוך וכעת שוב אנו חוזרים שפופים ועייפים.

שתי הקבוצות שיחקו רע במחצית הראשונה וכמעט ולא בעטו לכיוון השער, אך הרגשתי שהפועל הייתה מעט עדיפה. נדמה שהפועל שיחקה במערך ללא חלוץ (בטח לא טבעי) כשעוז פרץ, בר ירוחם ובן לוי מתקשים לייצר אופציות התקפיות.

המחצית השנייה לא הייתה שונה עד שהגיע השער של קטמון. בר איבגי טעה בהגנה ואגאדה כבש מקרוב. גם עם הגב לקיר הפועל לא הצליחה לעשות יותר. נוסבאום עוד ניסה להמר עם חילופים ושינוי מערך, אבל נדמה ששום דבר לא עזר.

כל שלישיית הפצועים היו חסרים מאוד. מרבית השחקנים הציגו יום רע, כשרק רם לוי המשיך ביכולת טובה. היריבה לא הייתה טובה יותר אך הצליחה לשמור את כל הנקודות אצלה.

הפועל מוכרחה לעצור את כדור השלג לפני שיצבור תאוצה שלילית ואין טוב יותר מדרבי כדי לייצר מוטיביצית שיא.

שחקני הקבוצה מודים לאוהדים שהגיעו לי"ם