דעות
עשה לך רב
ז' כסלו ה'תש"פ 05/12/2019
מוטי זפט
עשה לך רב
בעוד יש המצביעים על דרישות אביגדור ליברמן בענייני דת-מדינה ככאלה המפרידות בין הכאוס הפוליטי כיום לבין הקמת ממשלה, מתחת לשטח רוחשת פעילות נקודתית. קחו את ירושלים, כדוגמא. הרב הראשי האשכנזי (אוף, בשביל מה צריך שניים?) הרב אריה שטרן, מתקרב מאוד לגיל 70, עד 120, ועפ"י החוק, אמור לפרוש מתפקידו ביום הולדתו ה-70. (כמו שופט). אלא, שהחוק מעניק לשר הדתות סמכות להאריך את כהונתו עד לגיל 75. על-פניו, הרב אריה שטרן הוא לא רק תלמיד חכם מובהק, אלא גם אדם נוח לבריות, לכל הבריות, וב"ה גם בריאותו תקינה, ולכן מה יותר טבעי היה שמשרד הדתות יאשר, ובשמחה, את כהונתו לחמש שנים נוספות? אלא, שבחלם, טעות, בישראל, מה שחשוב יותר זה, כשמדברים במינויים, זה מאין באת. מי המלייה שלך. ולענייננו, האם הרב בא מזרם הציונות הדתית, או מהזרם החרדי. והרב שטרן בא, כידוע, מהציונות הדתית. ולכן, גורמים שונים בעירייה רוצים לפעול להקמת הבחירות, במטרה למנות רב ראשי חרדי לבירה במקומו. מה עושים? הודות למאמציה של חגית משה, סגנית רה"ע, בשיתוף ראש העיר משה ליאון, הוציא משרד הדתות הוראה להאריך את כהונתו של הרב אריה שטרן כרבה הראשי של ירושלים, עד לתקופה של חצי שנה לאחר הקמת הממשלה הבאה. (ואז רק יחל תהליך בחירת ועדה, בחירות וכדומה, עניין של חצי שנה נוספת במקרה הטוב). כך, אגב, עפ"י חוק, נהוג גם עם הרכבי מועצות דתיות די בכל אתר ואתר. סגנית ראש העיר חגית משה הביעה תקווה כי הארכת הכהונה מהשבוע היא נקודת דרך בדרך להשגת הסדר להמשך כהונתו של הרב שטרן, כדי לשמר את הצביון הציוני של ירושלים.
בשביל מה צריך רוב יהודי
בעוד מול בני הדודים אין כמעט שיג ושיח בחיפוש דרכים להביא את השקט והשלווה לאזור הזה, פה ושם יש בתוכנו דיונים, חלקם מרתקים, כיצד להרכיב את הפאזל המורכב הזה. דיון שכזה נערך ביום חמישי שעבר בנושא 'ציונות ודמוקרטיה' ביוזמת ההסתדרות הציונית העולמית. בפאנל 'ציונות ודמוקרטיה בפסיקה ובמשפט', התייחסה פרופ' רות גביזון, משפטנית בעלת שם בינלאומי, לשאלה מדוע במדינת ישראל חייבים לשמור על רוב יהודי. וכה אמרה: "רוב יהודי גדול קריטי כדי שמקבלי ההחלטות בדמוקרטיה יהיו רוב יהודי, ולא, לא ניתן יהיה לקיים את הסיבה למדינת ישראל. חשוב לראות שהמדינה מכירה שגם לא יהודים נספרים לא רק כפרטים אלא גם כקהילות: ראו את התנגדות הישובים הדרוזים לקבלת מוסלמים וגם את התחשבות המדינה בחמולות בישובים ערבים." השר לשעבר יוסי ביילין קרא לקק"ל להחכיר אדמות מדינה גם למי שאינם יהודים וביחס להגדרת המדינה כציונית, טען: "לקרוא לה מדינה ציונית זה לגמרי עקום. אי אפשר לצפות משליש מהאזרחים שיהיו ציונים - הערבים והחרדים. אי אפשר לכפות על עצמנו אידאולוגיה ציונית כמדינה. שליש מהמדינה לא ציוני."
אקשן
בעוד כעשרה ימים יסיים שי ניצן, את כהונתו כפרקליט המדינה. ראש הממשלה, בכירים בליכוד ואחרים שנאלצו להתמודד עם החלטותיו ביחס אליהם, שלא לדבר על שר המשפטים הזמני אוחנה, ידו הארוכה של נתניהו שם, יברכו 'ברוך שפטרנו', אולי אפילו בשם ומלכות. בנוהל הרגיל, כשמחפשים פרסונה חדשה לתפקיד פרקליט המדינה, ממנים ועדת איתור מכובדת שתמליץ על הראוי/ה מכולם. בגלל הכאוס הפוליטי המתמשך, ממשלת מעבר ותקופת בחירות ארוכה כמו מסטיק, הוחלט שלא להקים, לפי שעה, ועדת איתור שכזו, אלא לבחור "רק" ממלא מקום לפרקליט המדינה. וזו כבר סיבה טובה למלחמת כוחות. מצד אחד, שר המשפטים אמיר אוחנה שהכריז על חמישה מועמדים, כולם מהפרקליטות, ומהם יבחר אחד, לאחר התייעצויות שיקיים. מצד שני, היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, שמסכים כי בדרך כלל בסמכותו של שר המשפטים להמליץ בפני הממשלה על המועמד המועדף, אך בנסיבות הנוכחיות של המערכת הפוליטית, ומן הסתם גם בהתחשב בכך שהשר אוחנה הוא היד הארוכה של נתניהו, ואותו פרקליט מדינה שייבחר הוא זה שיעמוד בראש התביעה נגד נתניהו בתיקיו הפליליים, עומד על כך שרק ממלא מקום פרקליט המדינה הנוכחי, עו"ד שלמה (מומו) למברגר, הוא, ולא אף אחד אחר, צריך להתמנות לתפקיד פרקליט המדינה הזמני. וכה הסביר: "הרגישות הנודעת בשגרה למינויו של פרקליט המדינה, מקבלת בימים אלו משנה תוקף, נוכח היותו מופקד אף על עבודת הפרקליטות בכל הנוגע לתיקי ראש הממשלה, וכן בכל הנוגע לתיקים אחרים הנוגעים לנבחרי ציבור בשלטון המרכזי. היבטים אלה מחזקים באופן מיוחד את הרגישות והייחודיות של קבלת החלטה בנוגע למינוי ממלא מקום פרקליט מדינה בימים אלה, ואת הצורך בהקפדה על הליך בחירה שיבטיח את עצמאותו המקצועית ואת אי-תלותו ברשויות השלטון." ו'בשורה התחתונה' קבע היועמ"ש לאוחנה כי הוא רשאי למנות בשלב זה רק את המשנה לפרקליט המדינה (משפט פלילי) עו"ד שלמה (מומו) בהתחשב בוותק הרב שלו, בתפקידיו הקודמים בתפקידו הבכיר הנוכחי, בניסיונו העשיר וביכולותיו הגבוהות.
כמו כן, כתב מנדלבליט, "כדי להיכלל בין המועמדים שתציע הוועדה לשר המשפטים, צריך המועמד להיות כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון וכן להיות בעל יושר אישי ואינטלקטואלי, בעל רמה מקצועית גבוהה ביותר ובקיאות בתחומי דיני העונשין ובתחומי המשפט החוקתי והמנהלי ובעל תכונות אישיות של מנהיגות משפטית ושל יכולת ארגון של המערכת עליה הוא מופקד."
כך או אך, אחד מהחמישה של אוחנה, רן נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הודיע, בעקבות הכרזת היועץ המשפטי, כי הוא אינו מעומד לתפקיד וכי גם בעיניים שלו, למברגר הוא האיש הנכון במקום הנכון.
ברוח הכאסחיסטית המאפיינת את המערכת כולה בימים אלה, גם בעניין זה נראה שהשניים- מנדלבליט ואוחנה- טיפסו על עץ גבוה מדי, והמערכת מחכה לאיזה סולם שיאפשר למי מהם לרדת ממנו. ובמצב שכזה, בא שר התחבורה, מיודענו בצלאל סמוטריץ', והוסיף שמן למדורה. וכה אמר סמוטריץ': "אני קורא לשר המשפטים אוחנה לסרב להיכנע לתכתיביו הלא חוקיים, לא מוסריים, לא צודקים ולא דמוקרטיים של היועץ המשפטי לממשלה ולמנות לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה את מי שהוא מוצא כמתאים ביותר לדעתו. אם בג"צ יבטל - שלא יהיה פרקליט מדינה". אין ממשלה (מתפקדת), אז אפשר לחיות גם בלי פרקליט מדינה. העיקר שיש 'איחוד לאומי'. הגיון בריא.
פוליטיקה בגרוש
- הליכוד פועל להגדלת יחידת מימון המפלגות מ-1.38 מיליון שקל למנדט ל-2.1 מיליון שקל למנדט. בעברית פשוטה- ההוצאה הציבורית על מימון מסעי הבחירות של המפלגות תגיע ל-252 מיליון שקל, במקום 165 מיליון שקל עפ"י גובה המימון הנוכחי. מי אמר שלמדינה יש בעיה של מחסור בכסף? ובעצם, מה זה כבר בזבוז של עוד 85 מיליון שקל בים הבזבוז של בחירות שלישיות? כסף קטן, ואנחנו, הנייטיבס, שותקים. חושבים שזה גשם.
- משפטו של נתניהו, באם ייערך, (חסינות, אתם יודעים), ייערך בבית המשפט המחוזי בירושלים, מול הרכב של שלושה שופטים, ולא בבית משפט בתל אביב בפני שופט יחיד (כפי שקיוו אנשי רה"מ) המתמחה בעבירות כלכליות.
- והיה וייגזרו עלינו בחירות נוספות, ולוואי ויהיו אלה כמה שיותר מוקדם. כי פשוט לכולם כבר נמאס. מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, אורלי עדס, הודיעה ביום שני לראשי הסיעות, כי הוועדה תוכל להיערך לקיום הבחירות מוקדם מהתאריך הצפוי, כבר ב-25 בפברואר 2020 – כשלושה שבועות לפני תאריך היעד המקורי ב-17 במרץ. מכירים שופט מכהן או שופט בדימוס שמעונין בג'וב של יו"ר ועדת הבחירות? (השופט חנן מלצר הודיע כי הספיק לו). כמובן, ככל שיתמהמהו עם ההחלטה על העיתוי, יתקשו לעמוד בלו"ז דלעיל.
- בעניינים הרציניים, הפערים בין הליכוד לכחול-לבן הם באמת לא משמעותיים. על חלוקת התפקידים- הוסכם. אז מה תוקע, האם נתניהו יהיה ראש ממשלה (ראשון) שלושה חודשים או חצי שנה? על זה? הרי גם אם הולכים לבחירות נתניהו יוסיף לכהן כחצי שנה עד לאחריהן, לא? מנהיגים יקרים. בפוליטיקה, כמו בחיים עצמם, הליכה לקראת השני זה חלק מהעניין. לפעמים, שכרה של עמידה על העקרונות והדרישות כולן, יוצא בהפסדה. הפסדכם, הפסד של כולנו. לא חבל?
- כשרואים איך פוליטיקאי זה "מכניס" לפוליטיקאי אחר, ואיך ההוא מחזיר לו, ואיך כל האווירה סביב נעכרת ומגעילה, אתה תופס עצמך ומתקשה לחשוב מה הם מקשקשים על אחדות. איך הם יעבדו יחד לקידום מדינת ישראל, לאחר שחובטים האחד בשני כחבוט הערבות ברצפה בהושענא-רבא. מספרים לי, שבעת נעילת המיקרופונים ובהעדר התקשורת, העניינים נשמעים רגועים יותר והסחבקיות תופסת את מקומה הראוי. הלוואי.
(מופיע בעלון 'שבתון' שבת זו 'ויצא')
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
בעוד יש המצביעים על דרישות אביגדור ליברמן בענייני דת-מדינה ככאלה המפרידות בין הכאוס הפוליטי כיום לבין הקמת ממשלה, מתחת לשטח רוחשת פעילות נקודתית. קחו את ירושלים, כדוגמא. הרב הראשי האשכנזי (אוף, בשביל מה צריך שניים?) הרב אריה שטרן, מתקרב מאוד לגיל 70, עד 120, ועפ"י החוק, אמור לפרוש מתפקידו ביום הולדתו ה-70. (כמו שופט). אלא, שהחוק מעניק לשר הדתות סמכות להאריך את כהונתו עד לגיל 75. על-פניו, הרב אריה שטרן הוא לא רק תלמיד חכם מובהק, אלא גם אדם נוח לבריות, לכל הבריות, וב"ה גם בריאותו תקינה, ולכן מה יותר טבעי היה שמשרד הדתות יאשר, ובשמחה, את כהונתו לחמש שנים נוספות? אלא, שבחלם, טעות, בישראל, מה שחשוב יותר זה, כשמדברים במינויים, זה מאין באת. מי המלייה שלך. ולענייננו, האם הרב בא מזרם הציונות הדתית, או מהזרם החרדי. והרב שטרן בא, כידוע, מהציונות הדתית. ולכן, גורמים שונים בעירייה רוצים לפעול להקמת הבחירות, במטרה למנות רב ראשי חרדי לבירה במקומו. מה עושים? הודות למאמציה של חגית משה, סגנית רה"ע, בשיתוף ראש העיר משה ליאון, הוציא משרד הדתות הוראה להאריך את כהונתו של הרב אריה שטרן כרבה הראשי של ירושלים, עד לתקופה של חצי שנה לאחר הקמת הממשלה הבאה. (ואז רק יחל תהליך בחירת ועדה, בחירות וכדומה, עניין של חצי שנה נוספת במקרה הטוב). כך, אגב, עפ"י חוק, נהוג גם עם הרכבי מועצות דתיות די בכל אתר ואתר. סגנית ראש העיר חגית משה הביעה תקווה כי הארכת הכהונה מהשבוע היא נקודת דרך בדרך להשגת הסדר להמשך כהונתו של הרב שטרן, כדי לשמר את הצביון הציוני של ירושלים.
בשביל מה צריך רוב יהודי
בעוד מול בני הדודים אין כמעט שיג ושיח בחיפוש דרכים להביא את השקט והשלווה לאזור הזה, פה ושם יש בתוכנו דיונים, חלקם מרתקים, כיצד להרכיב את הפאזל המורכב הזה. דיון שכזה נערך ביום חמישי שעבר בנושא 'ציונות ודמוקרטיה' ביוזמת ההסתדרות הציונית העולמית. בפאנל 'ציונות ודמוקרטיה בפסיקה ובמשפט', התייחסה פרופ' רות גביזון, משפטנית בעלת שם בינלאומי, לשאלה מדוע במדינת ישראל חייבים לשמור על רוב יהודי. וכה אמרה: "רוב יהודי גדול קריטי כדי שמקבלי ההחלטות בדמוקרטיה יהיו רוב יהודי, ולא, לא ניתן יהיה לקיים את הסיבה למדינת ישראל. חשוב לראות שהמדינה מכירה שגם לא יהודים נספרים לא רק כפרטים אלא גם כקהילות: ראו את התנגדות הישובים הדרוזים לקבלת מוסלמים וגם את התחשבות המדינה בחמולות בישובים ערבים." השר לשעבר יוסי ביילין קרא לקק"ל להחכיר אדמות מדינה גם למי שאינם יהודים וביחס להגדרת המדינה כציונית, טען: "לקרוא לה מדינה ציונית זה לגמרי עקום. אי אפשר לצפות משליש מהאזרחים שיהיו ציונים - הערבים והחרדים. אי אפשר לכפות על עצמנו אידאולוגיה ציונית כמדינה. שליש מהמדינה לא ציוני."
אקשן
בעוד כעשרה ימים יסיים שי ניצן, את כהונתו כפרקליט המדינה. ראש הממשלה, בכירים בליכוד ואחרים שנאלצו להתמודד עם החלטותיו ביחס אליהם, שלא לדבר על שר המשפטים הזמני אוחנה, ידו הארוכה של נתניהו שם, יברכו 'ברוך שפטרנו', אולי אפילו בשם ומלכות. בנוהל הרגיל, כשמחפשים פרסונה חדשה לתפקיד פרקליט המדינה, ממנים ועדת איתור מכובדת שתמליץ על הראוי/ה מכולם. בגלל הכאוס הפוליטי המתמשך, ממשלת מעבר ותקופת בחירות ארוכה כמו מסטיק, הוחלט שלא להקים, לפי שעה, ועדת איתור שכזו, אלא לבחור "רק" ממלא מקום לפרקליט המדינה. וזו כבר סיבה טובה למלחמת כוחות. מצד אחד, שר המשפטים אמיר אוחנה שהכריז על חמישה מועמדים, כולם מהפרקליטות, ומהם יבחר אחד, לאחר התייעצויות שיקיים. מצד שני, היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, שמסכים כי בדרך כלל בסמכותו של שר המשפטים להמליץ בפני הממשלה על המועמד המועדף, אך בנסיבות הנוכחיות של המערכת הפוליטית, ומן הסתם גם בהתחשב בכך שהשר אוחנה הוא היד הארוכה של נתניהו, ואותו פרקליט מדינה שייבחר הוא זה שיעמוד בראש התביעה נגד נתניהו בתיקיו הפליליים, עומד על כך שרק ממלא מקום פרקליט המדינה הנוכחי, עו"ד שלמה (מומו) למברגר, הוא, ולא אף אחד אחר, צריך להתמנות לתפקיד פרקליט המדינה הזמני. וכה הסביר: "הרגישות הנודעת בשגרה למינויו של פרקליט המדינה, מקבלת בימים אלו משנה תוקף, נוכח היותו מופקד אף על עבודת הפרקליטות בכל הנוגע לתיקי ראש הממשלה, וכן בכל הנוגע לתיקים אחרים הנוגעים לנבחרי ציבור בשלטון המרכזי. היבטים אלה מחזקים באופן מיוחד את הרגישות והייחודיות של קבלת החלטה בנוגע למינוי ממלא מקום פרקליט מדינה בימים אלה, ואת הצורך בהקפדה על הליך בחירה שיבטיח את עצמאותו המקצועית ואת אי-תלותו ברשויות השלטון." ו'בשורה התחתונה' קבע היועמ"ש לאוחנה כי הוא רשאי למנות בשלב זה רק את המשנה לפרקליט המדינה (משפט פלילי) עו"ד שלמה (מומו) בהתחשב בוותק הרב שלו, בתפקידיו הקודמים בתפקידו הבכיר הנוכחי, בניסיונו העשיר וביכולותיו הגבוהות.
כמו כן, כתב מנדלבליט, "כדי להיכלל בין המועמדים שתציע הוועדה לשר המשפטים, צריך המועמד להיות כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון וכן להיות בעל יושר אישי ואינטלקטואלי, בעל רמה מקצועית גבוהה ביותר ובקיאות בתחומי דיני העונשין ובתחומי המשפט החוקתי והמנהלי ובעל תכונות אישיות של מנהיגות משפטית ושל יכולת ארגון של המערכת עליה הוא מופקד."כך או אך, אחד מהחמישה של אוחנה, רן נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הודיע, בעקבות הכרזת היועץ המשפטי, כי הוא אינו מעומד לתפקיד וכי גם בעיניים שלו, למברגר הוא האיש הנכון במקום הנכון.
ברוח הכאסחיסטית המאפיינת את המערכת כולה בימים אלה, גם בעניין זה נראה שהשניים- מנדלבליט ואוחנה- טיפסו על עץ גבוה מדי, והמערכת מחכה לאיזה סולם שיאפשר למי מהם לרדת ממנו. ובמצב שכזה, בא שר התחבורה, מיודענו בצלאל סמוטריץ', והוסיף שמן למדורה. וכה אמר סמוטריץ': "אני קורא לשר המשפטים אוחנה לסרב להיכנע לתכתיביו הלא חוקיים, לא מוסריים, לא צודקים ולא דמוקרטיים של היועץ המשפטי לממשלה ולמנות לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה את מי שהוא מוצא כמתאים ביותר לדעתו. אם בג"צ יבטל - שלא יהיה פרקליט מדינה". אין ממשלה (מתפקדת), אז אפשר לחיות גם בלי פרקליט מדינה. העיקר שיש 'איחוד לאומי'. הגיון בריא.
פוליטיקה בגרוש
- הליכוד פועל להגדלת יחידת מימון המפלגות מ-1.38 מיליון שקל למנדט ל-2.1 מיליון שקל למנדט. בעברית פשוטה- ההוצאה הציבורית על מימון מסעי הבחירות של המפלגות תגיע ל-252 מיליון שקל, במקום 165 מיליון שקל עפ"י גובה המימון הנוכחי. מי אמר שלמדינה יש בעיה של מחסור בכסף? ובעצם, מה זה כבר בזבוז של עוד 85 מיליון שקל בים הבזבוז של בחירות שלישיות? כסף קטן, ואנחנו, הנייטיבס, שותקים. חושבים שזה גשם.
- משפטו של נתניהו, באם ייערך, (חסינות, אתם יודעים), ייערך בבית המשפט המחוזי בירושלים, מול הרכב של שלושה שופטים, ולא בבית משפט בתל אביב בפני שופט יחיד (כפי שקיוו אנשי רה"מ) המתמחה בעבירות כלכליות.
- והיה וייגזרו עלינו בחירות נוספות, ולוואי ויהיו אלה כמה שיותר מוקדם. כי פשוט לכולם כבר נמאס. מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, אורלי עדס, הודיעה ביום שני לראשי הסיעות, כי הוועדה תוכל להיערך לקיום הבחירות מוקדם מהתאריך הצפוי, כבר ב-25 בפברואר 2020 – כשלושה שבועות לפני תאריך היעד המקורי ב-17 במרץ. מכירים שופט מכהן או שופט בדימוס שמעונין בג'וב של יו"ר ועדת הבחירות? (השופט חנן מלצר הודיע כי הספיק לו). כמובן, ככל שיתמהמהו עם ההחלטה על העיתוי, יתקשו לעמוד בלו"ז דלעיל.
- בעניינים הרציניים, הפערים בין הליכוד לכחול-לבן הם באמת לא משמעותיים. על חלוקת התפקידים- הוסכם. אז מה תוקע, האם נתניהו יהיה ראש ממשלה (ראשון) שלושה חודשים או חצי שנה? על זה? הרי גם אם הולכים לבחירות נתניהו יוסיף לכהן כחצי שנה עד לאחריהן, לא? מנהיגים יקרים. בפוליטיקה, כמו בחיים עצמם, הליכה לקראת השני זה חלק מהעניין. לפעמים, שכרה של עמידה על העקרונות והדרישות כולן, יוצא בהפסדה. הפסדכם, הפסד של כולנו. לא חבל?
- כשרואים איך פוליטיקאי זה "מכניס" לפוליטיקאי אחר, ואיך ההוא מחזיר לו, ואיך כל האווירה סביב נעכרת ומגעילה, אתה תופס עצמך ומתקשה לחשוב מה הם מקשקשים על אחדות. איך הם יעבדו יחד לקידום מדינת ישראל, לאחר שחובטים האחד בשני כחבוט הערבות ברצפה בהושענא-רבא. מספרים לי, שבעת נעילת המיקרופונים ובהעדר התקשורת, העניינים נשמעים רגועים יותר והסחבקיות תופסת את מקומה הראוי. הלוואי.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה