וישלח:
VUCA בסוכות
אי הוודאות הפך לחלק מהמציאות היומיומית של כולנו.
מציאות שאמנם מאופיינת בשינויים ואיומים תדירים, אך גם בהזדמנויות ואפשרויות נדירות.
לא בכדי – אחד מהבאז וורדס שתפסו תאוצה בשנים האחרונות הוא VUCA — ראשי תיבות של —

• Volatility - תנודתיות – שינויים בקצב ובעוצמת השינויים בארגון ובסביבתו.
• Uncertainty - אי וודאות – קושי למצוא את הקשר בין סיבה לתוצאה ומכאן קושי בתכנון והיערכות
• Complexity - מורכבות – סביבה הטרוגנית הכוללת מספר רב של שחקנים הפועלים במקביל
• Ambiguity - עמימות – קושי לזהות באופן ממוקד גורמי השפעה ומהלכים בהווה ובעתיד

VUCA מונח שפותח בצבא ארה”ב ואומץ לז’רגון הניהולי-ארגוני, שימש את הקצינים כדי לתאר עד כמה קשה ומורכבת המציאות –  ומה שנכון לרגע זה לא תמיד יהיה נכון לרגע הבא. ארבע האותיות אם כן, טומנים בחובם, תיאור של עולם כאוטי, עמום ולא צפוי, אשר בתוכו מתקשים מנהיגים לאסוף נתונים, לצפות, לנתח, לתכנן או במילים אחרות – לנהל.
על כך בפרשת השבוע, פרשת וישלח, שם נאמר:
“וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת; וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם סֻכּוֹת.” (בראשית ל”ג, י”ז).
נראה מהפסוק כי הבית יועד למגורי האדם והסוכות יועדו למקנה. אם כך, נשאלת השאלה:
איזו סיבה ראה יעקב לקרוא את שם המקום על שם מגורי הבהמות ולא למשל על שם מגורי האדם או כל שם משמעותי אחר?
נסביר:
מצד אחד, ישנם שמות שימצאו כמותם בכל ארץ – על שם מקום, מעשה או אישיות שהיו משמעותיים. כך המקרה לגבי המילה ‘סוכות’. שכן כבר מצאנו מספר מקומות בשם זה, למשל ביציאת מצרים נאמר: “וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, סֻכֹּתָה” (שמות י”ב, ל”ז). או למשל בממלכת סיחון: “וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת” (יהושע י”ג, כ”ז). וגם כאן קרא יעקב את שם המקום בשם הלא ייחודי ‘סוכות’.
מצד שני, יעקב רצה גם לרמוז לבניו באמצעות שם המקום, שלצד עקרונות ה- VUCA — התנודתיות, אי הוודאות, המורכבות והעמימות שתמיד יתקיימו ברמה זו או אחרת, יש לזכור שמדובר (1) בעולם המאופיין בארעיות וזמניות – לא רק שהמקנה והרכוש הם עניין זמני אלא גם האדם חולף, אף שבנה אמצעי יציב כבית, הרי הוא כסוכה – מבנה ארעי וזמני.
בנוסף, נראה כי יעקב השתמש בשם מגורי הבהמות כדי להדגיש כי גם במציאות ארעית וכאוטית עלינו (2) להתנהל מתוך ערכים של הכרת טובה ודאגה לתלויים בנו (=בעלי חיים) – שכן אדם מחויב לדאוג לבהמה כשם שדואג לעצמו – ולתת לבהמה את הראוי לה. לאדם בית ולבהמה סוכה. אף ראינו: “ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת” (דברים י”א, ל”ו). שיש להאכיל קודם את הבהמה ורק אחר כך ‘ואכלת ושבעת’.
ספנסר ג’ונסון בספרו ‘מי הזיז את הגבינה שלי?’ (1998) מניח כי הזמניות והארעיות הם הקבוע החדש – שכן שינויים מתרחשים כל הזמן ולכן יש לצפות להם, לעקוב אחריהם ולהסתגל אליהם במהירות, שכן, רק מי שידע להתמודד עם השינוי יהנה מהצלחה.
ל-VUCA אין תצורה אחידה, כל ארגון חווה את ה-VUCA אחרת, על בסיס המאפיינים הייחודים לו.האתגר כאמור להישאר רלוונטיים בעולם המשתנה תדיר. והמפתח לכך היא חשיבה ניהולית אג’ילית – הסתגלות מהירה לשינויים לצד עמידה ביעדי התוצאות העסקיות. מכאן, על מנהלים לחדש ולמקד את הכלים הניהוליים כך שיתאימו למציאות החדשה. וכן להתמודד עם השינויים ועם ההשלכות שלהם, ולזנוח את הגישה של: ‘אם תיתעלם אולי זה יעלם’. כי לא השינוי הוא זה שייעלם.
יחד עם זאת – סוכות – גם כאשר המציאות היא זמנית וארעית, כאוטית ותנודתית עדיין יש לנהוג אחד כלפי השני באופן ערכי מתוך הכרת טובה ודאגה לתלויים בנו – ודוגמאות לכך מחיי ארגונים ישנם למכביר.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.