כתבות
בג"צ: להמעיט בפרסום שם ראש העיר במודעות עירוניות
כ"א כסלו ה'תש"פ 19/12/2019
מערכת ′פיתה′
כלל ידוע; עשית ולא פרסמת- כאילו לא עשית. ראשי רשויות, בהם זה שלנו, רמי גרינברג, מקפידים ששמם יתנוסס על כמה שיותר מודעות עירוניות, בעיקר כאלו המביאות לידיעת הציבור על פעולות והישגים של העירייה. לגיטימי? אולי. ובכל זאת, יש הרואים בחתימת ראש העיר על המודעות, גם אם הן של אגפים ומינהלים ייעודיים בעירייה ואינם 'סתם' ברכת שנה טובה, למשל, מעין 'טרמפ' שתופס הקודקוד, במטרה להאדיר את שמו. (מן הסתם יאמר, למה רק כשיש בעיות מאשימים את ראש העיר, וכשיש הצלחה הוא לא אמור להיות חלק?).
כך או כך, פסיקת חדשה של בג"צ, בעניין זה, בהתייחס לאשקלון, עשויה (או עלולה, תלוי במבט המסתכל) להביא לכך ששמו של ראש העיר, במידה וירצה להיות נאמן לפסיקת בג"צ, יתנוסס על הרבה הרבה פחות מודעות.
הסיפור החל בעתירה שהגיש בעת תקופת הבחירות המקומיות, תושב אשקלון, שלמה סויסה, באמצעות עו"ד תמר קידר, נגד הופעת שמו של ראש העיר שלו, תומר גלאס, על שלטים עירוניים שהציגו עבודות, תקציב עירייה ופרסומים נוספים. העותרים טענו כי הדבר מייחס לראש העירייה פעולות שמבצעת העירייה מתקציבה וכי הדבר מקבע את מעמדו של ראש העירייה בעיני הציבור, דבר שמקנה לו יתרון מול מתחריו בבחירות המקומיות.
יו"ר ועדת הבחירות האזורית, השופט המחוזי אליהו ביתן, קיבל את העתירה ואסר על העירייה לעשות זאת וכתב בהחלטתו, "הצפת העיר בשלטים מטעם העירייה עליהם מתנוסס שמו של ראש העירייה, מעוררת אי נוחות רבה, וכדברי כב' השופט רובינשטיין, מתאימה למשטרים אחרים. אין בכך כל צורך ציבורי וככלל יש להימנע מכך". בעקבות זאת נמחק אז שמו של ראש העירייה משלטים קיימים.
עיריית אשקלון, מן הסתם בעיקר העומד בראשה, וכן מרכז השלטון המקומי, ערערו אז ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, וטענו כי אין מדובר בפרסומי תעמולה, אלא בשלטים שנועדו לספק מידע חיוני לציבור, וכי הדבר נעשה ברשויות מקומיות רבות בארץ. במרכז השלטון המקומי הוסיפו כי יש לאפשר לנבחרי ציבור ברשויות המקומיות לפרסם מידע אינפורמטיבי וברכות לציבור מעת לעת בשמם, וכי אין בפרסום כזה "משום מיתוג של נבחר ציבור, שכן הוא הזרוע המבצעת של הרשות בהתאם לדין, אשר נבחר בבחירות ישירות, ונושא בכל האחריות לנעשה ברשות המקומית".
שופט בית משפט העליון, השופט חנן מלצר, דחה את הערעור וכתב כי ככלל "אין לכרוך את שמו של ראש הרשות עם פעולותיה של הרשות בפרסומים המופצים מטעמה". והבהיר: "השימוש בשמו ובדמותו של נבחר הציבור בפרסומי הרשות מותר רק במקרים בהם הפרסומים כרוכים בעלות כספית זניחה ביותר, או שהם נעשים לשם מימוש מטרה טקסית וייצוגית מתוקף תפקידו כראש הרשות (למשל: דברי ברכה לרגל מועדים, חגים, וחלילה בזמן משבר). מנגד, פרסום על-גבי מודעות מודפסות (באופן פיזי) ותשדירים בתשלום הממומנים מכספי ציבור המפארים, או מתארים מיזם, הישג, תכנית ביצוע של הרשות המקומית – אסור שיכרכו או יציינו, ככלל, את שמו ודמותו של ראש הרשות, או כל גורם פוליטי אחר עם אותם הישגים, בכל תקופה שהיא, קל וחומר בתקופת בחירות".
מאחר ומדובר בפסיקה תקדימית בעלת השלכה כלל ארצית, הורה השופט מלצר כי ההחלטה תועבר לעיון שר הפנים ומנכ"ל משרדו על מנת שיחדדו את הנהלים לכל ראשי הרשויות בארץ.
יהיה מעניין.
צילום דף שער: עיריית פ"ת
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
כך או כך, פסיקת חדשה של בג"צ, בעניין זה, בהתייחס לאשקלון, עשויה (או עלולה, תלוי במבט המסתכל) להביא לכך ששמו של ראש העיר, במידה וירצה להיות נאמן לפסיקת בג"צ, יתנוסס על הרבה הרבה פחות מודעות.
הסיפור החל בעתירה שהגיש בעת תקופת הבחירות המקומיות, תושב אשקלון, שלמה סויסה, באמצעות עו"ד תמר קידר, נגד הופעת שמו של ראש העיר שלו, תומר גלאס, על שלטים עירוניים שהציגו עבודות, תקציב עירייה ופרסומים נוספים. העותרים טענו כי הדבר מייחס לראש העירייה פעולות שמבצעת העירייה מתקציבה וכי הדבר מקבע את מעמדו של ראש העירייה בעיני הציבור, דבר שמקנה לו יתרון מול מתחריו בבחירות המקומיות.
יו"ר ועדת הבחירות האזורית, השופט המחוזי אליהו ביתן, קיבל את העתירה ואסר על העירייה לעשות זאת וכתב בהחלטתו, "הצפת העיר בשלטים מטעם העירייה עליהם מתנוסס שמו של ראש העירייה, מעוררת אי נוחות רבה, וכדברי כב' השופט רובינשטיין, מתאימה למשטרים אחרים. אין בכך כל צורך ציבורי וככלל יש להימנע מכך". בעקבות זאת נמחק אז שמו של ראש העירייה משלטים קיימים.
עיריית אשקלון, מן הסתם בעיקר העומד בראשה, וכן מרכז השלטון המקומי, ערערו אז ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, וטענו כי אין מדובר בפרסומי תעמולה, אלא בשלטים שנועדו לספק מידע חיוני לציבור, וכי הדבר נעשה ברשויות מקומיות רבות בארץ. במרכז השלטון המקומי הוסיפו כי יש לאפשר לנבחרי ציבור ברשויות המקומיות לפרסם מידע אינפורמטיבי וברכות לציבור מעת לעת בשמם, וכי אין בפרסום כזה "משום מיתוג של נבחר ציבור, שכן הוא הזרוע המבצעת של הרשות בהתאם לדין, אשר נבחר בבחירות ישירות, ונושא בכל האחריות לנעשה ברשות המקומית".
שופט בית משפט העליון, השופט חנן מלצר, דחה את הערעור וכתב כי ככלל "אין לכרוך את שמו של ראש הרשות עם פעולותיה של הרשות בפרסומים המופצים מטעמה". והבהיר: "השימוש בשמו ובדמותו של נבחר הציבור בפרסומי הרשות מותר רק במקרים בהם הפרסומים כרוכים בעלות כספית זניחה ביותר, או שהם נעשים לשם מימוש מטרה טקסית וייצוגית מתוקף תפקידו כראש הרשות (למשל: דברי ברכה לרגל מועדים, חגים, וחלילה בזמן משבר). מנגד, פרסום על-גבי מודעות מודפסות (באופן פיזי) ותשדירים בתשלום הממומנים מכספי ציבור המפארים, או מתארים מיזם, הישג, תכנית ביצוע של הרשות המקומית – אסור שיכרכו או יציינו, ככלל, את שמו ודמותו של ראש הרשות, או כל גורם פוליטי אחר עם אותם הישגים, בכל תקופה שהיא, קל וחומר בתקופת בחירות".
מאחר ומדובר בפסיקה תקדימית בעלת השלכה כלל ארצית, הורה השופט מלצר כי ההחלטה תועבר לעיון שר הפנים ומנכ"ל משרדו על מנת שיחדדו את הנהלים לכל ראשי הרשויות בארץ.
יהיה מעניין.
צילום דף שער: עיריית פ"ת
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה