פרשת וישב

דרוש מנהל אמיץ

‘אני רוצה לספר לך’, אמר המנכ”ל, ‘לפני כמה שנים, פיטרתי את החבר הכי טוב שלי – חבר ילדות ממש, שהיה סמנכ”ל מכירות כאן בחברה, וזאת מאחר ולא עמד בתוצאות הנדרשות, זה לא היה צעד קל עבורי –  אך בהחלט התבקש’.
במאמר שהתפרסם גלובס*** נשאלו מנכ”לים מהו אומץ ניהולי’? להלן ריכוז חלקי של התשובות, אומץ ניהולי הוא–

• הנכונות לעמוד על האני מאמין שלך ולעיתים אף ‘להרגיז’ את מועצת המנהלים, מה שעלול להוביל גם לפיטורי המנהל.
• הנכונות לקבל החלטות לא-פופולריות, שעלולות לעצבן את הסביבה
• לקרוא תיגר על המציאות ולצעוק ‘המלך עירום – ולמרות שכל התעשייה עושה כך, אנו יכולים אחרת’
• אומץ ניהולי אינו היעדר פחד, אלא בדיוק להיפך

מכאן, ניתן להביו כי אומץ ניהולי הוא מצד אחד, מושג רחב ואולי אף סובייקטיבי, אך מצד שני כולל מספר מיומנויות רוחביות כגון יכולת להתמודד עם מציאות מורכבת, לקבל החלטות במצבי אי ודאות, לפעול מחוץ לאזור הנוחות, להגדיר וליישם סטנדרטים של עבודה, לקחת אחריות על פעולותיך ופעולות הצוות שבאחריותך (הצלחות ואי-הצלחות כאחד) ועוד.
אומץ ניהולי, אם כן מהווה את אחת התכונות החשובות במנהיגות; והיא זו שעושה את ההבדל, בין מנהיגים מובילים לאלה המוגדרים כממוצעים.
על אומץ ניהולי, בפרשת השבוע, פרשת וישב, שם נאמר:
“וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, אֶל-אֶחָיו:  מַה-בֶּצַע, כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ, אֶת-דָּמוֹ.לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיָדֵנוּ אַל-תְּהִי-בוֹ, כִּי-אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ, הוּא; וַיִּשְׁמְעוּ, אֶחָיו” (בראשית, ל”ז, כ”ו-כ”ז).
האחים מתכוננים להרוג את אחיהם יוסף ודנים באופן הביצוע – האם להרוג אותו בעצמם או לאמץ את הצעתו של האח הבכור ראובן ולהשליכו לבור מלא נחשים ועקרבים – ממנו לא יצא חי.
בא יהודה ומציע הצעה אחרת, שונה – כזו שסותרת את רצונם של האחים להרוג את יוסף. ולמרבה הפלא – האחים שומעים ליהודה ומקבלים דבריו.
נשאלת השאלה:
מה היה בדברי יהודה ששכנע את האחים?
נשיב:

• רש”י מסביר כי מה ששיכנע את האחים בדבריו של יהודה הוא שבהריגת אחיהם אין רווח כספי (בֶּצַע), ולכן מיותר.
• לעומת זאת, ספורנו מפרש כי מבחינת האחים, להריגה של יוסף יש 2 תכליות (1) להשקיט את יצר הנקמה כלפי יוסף (בשל דבריו והתנהגותו) (2) שאחרים ישמעו ויראו.
  אך מכיון שמדובר בהריגת אחיהם – תמיד מצפונם יתייסר מכך – ולמעשה המטרה הראשונה לא תושג מאחר והאחים עדיין יסבלו מאי שקט, רק שבמקום אי שקט שנובע מהתנהגותו של יוסף, הם יסבלו מאי שקט כתוצאה מייסורי מצפון (יחליפו את גורם הבעיה). וכן, מכיון שיצטרכו להסתיר את מעשיהם – ואף אחד לא ידע מכך – לא תושג המטרה השניה – מטרת ההרתעה. וזה מה ששיכנע את האחים, עפ”י הספורנו לשמוע לדברי יהודה.
• ואפשר גם להסביר כך:
  האחים נתפשים בעיני הסביבה כצדיקים, הם מהווים דוגמא לאחרים – ללא דופי בהתנהגותם ובמעשיהם. יהודה מנהיג שצמח מתוך אחיו אומר – אנחנו משמשים דוגמא לאחרים ברמתנו המוסרית, כך למשל נהגו האחים לרעות את הצאן הרחק מישוב כדי להתרחק מהגזל. אם כן, יהודה אומר לאחיו: איזו תועלת יש בתפילותינו – שחרית, מנחה וערבית (=מרומז במילה ‘בֶּצַע’ – בוקר צהריים, ערב), אם נהרוג את אחינו. כלומר, איך נחיה עם עצמנו, איך נוכל להמשיך להראות פנינו לשכינה, גם אם כלפי חוץ אנחנו ממשיכים להיתפש כצדיקים, בסתר (‘וְכִסִּינוּ, אֶת-דָּמוֹ’) אנחנו יודעים את האמת – שאנחנו לא באמת צדיקים ולא באמת אנשים מוסריים – אלא להיפך, אנחנו למעשה הרגנו את אחינו. ואלה הדברים אשר השפיעו על האחים לשמוע בקולו של יהודה – כפי שהתרגום מתרגם ‘וקבילו מיניה’ – קבלו את דעתו.

יהודה אם כן הוא אדם אמיץ – שמתמודד עם הפחד ומעז, כך למשל הוא – (1) מתמודד עם המצב המרתיע ולא נמנע ממנו (2) לא חושש להגיד באופן ישיר את דעתו ‘הלא פופולרית’ ונוקט עמדה מול אחיו (3) משקף ביושרה את המצב כפי שהוא, למרות הביקורת שעלולה לעלות מהאחים (4) לא חושש להתעמת עם האחים למרות שבהחלט לא מכוון לכך (5) מקשיב וקשוב לאחיו אך גם מעלה בפניהם ספקות ואתגרים להחלטה שכבר קיבלו, כדי לעורר בהם מחשבה ועומק (6) מוביל את אחיו ליישום מוצלח של ההחלטה.
הפרמטרים המצוינים לעיל בהקשרו של יהודה הינם בהחלט פרמטרים המייצגים אדם בעל אומץ ניהולי, שמתמודד ופועל גם במצב מאתגר ובתנאי אי וודאות, במקום להימנע, להשתבלל או/ו לזוז הצידה. אדם ששינה את המציאות בתבונה ורגישות – למציאות רצויה יותר.
עם זאת, נסתייג ונציין כי יש להבחין בקו הדק שעובר בין אומץ ניהולי כמיומנות מבורכת לבין פזיזות וחוסר אחריות כמיומנות פחות רצויה.
 
 *** הקישור למאמר בגלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000642463
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.