פרשת מקץ -

איתות תנכ”י

האם קיימת עדיפות בענף ההייטק לבוגרי אוניברסיטה על פני בוגרי המכללות?
זו שאלה מעניינת ולכאורה לא רלוונטית — בעידן בו חברות רבות סובלות ממחסור משמעותי בכח אדם, לצד כך שהמכללות בישראל מכשירות כל שנה מספר דומה לזה של בוגרי אוניברסיטה, ורמת המקצועיות של בוגרי מכללות רבות, היא גבוהה ורלוונטית לביקוש בענף.
עם זאת, נראה כי עדיין קיימת תפיסה בקרב חלק מהמנהלים כי הם ‘יגייסו רק בוגרי אוניברסיטה‘.
אם הם יסכימו להתפשר על בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב ממכללה, זה יהיה רק לאיוש משרות ‘תומכות’ – של בדיקות תוכנה ותמיכה אך בוודאי לא למשרות פיתוח.
את העדפתו לבוגרי אוניברסיטה, הסביר אמיר, כי היא מבוססת מבחינתו על תיאוריית האיתות, באמצעותו אמיר מתייחס למשתנים הניתנים לרכישה כגון מוסד אקדמי, כאינדיקטור (=איתות), לגבי התאמת המועמד לתפקיד. לטענתו, לא באמת חשוב לו איפה למד המועמד, אלא שסוג המוסד משמש עבורו אינדיקציה הן לשאיפה למצוינות והן ליכולות קוגנטיביות גבוהות יותר. שכן עפ”י אמיר, אולי המועמד בחר ללמוד במכללה בגלל שהוא נוהג לעשות לעצמו הנחות, או בגלל יכולות נמוכות יחסית.
על תיאוריית האיתות בפרשת השבוע, פרשת מקץ, שם נאמר:
“וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, וַנְּסַפֶּר-לוֹ, וַיִּפְתָּר-לָנוּ אֶת-חֲלֹמֹתֵינוּ” (בראשית מ”א, י”ב).
נשאלת השאלה,
מדוע מתאר שר המשקים את יוסף כ-‘עִבְרִי’? מה רצה להשיג בתיאור זה?
נסביר,
רש”י מפרש כי פירוט תארי יוסף, מבחינת שר המשקים הוא על מנת להוריד מחשיבותו ולזלזל בו. כך למשל השימוש במילה ‘נַעַר’ מבטא שהוא עדיין צעיר ו-‘ עִבְרִי’ – למשל מבטא שאינו מכיר את הלשון המקומית ונראה שהכוונה גם לתרבות המצרית.
נציין כי המילה ‘עברי’, הופיעה כבר אצל אברהם “וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי" ( י”ד, י”ג).
ניתוח הסוגיה מופיע בבראשית רבא (מ”ב, ח’) ומציג גישות שונות: בעוד רבי יהודה מתייחס למשקלו היחסי של יוסף אל מול אחרים – ‘כל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחר’, רבי נחמיה מקשר את משמעות המילה, לייחוסו המשפחתי ‘לפי שהיה מבני בניו של עבר’ ורבנן מתייחסים למוצאו הגיאוגרפי ‘לפי שהיה מעבר הנהר (ארם נהרים)’, פירוש נוסף כמובן, מתייחס לשפת דיבורו – שהיה מדבר בלשון הקודש – עברית.
אם כן, שלושת המפרשים, מחזקים את עמדתו של רש”י ששר המשקים השתמשת במילה ‘עברי’ כדי להוריד מחשיבותו של יוסף, ובכך ביטא, כאמור על פי הפרשנים, משתנים מולדים שאינם ניתנים לרכישה או / ו לשינוי.
יתר על כן, פירוש המדרש מוסיף רובד נוסף לטעם לתואר ‘עברי’ שניתן לאברהם, שכן עפ”י פירוש זה, התואר נותן אינדיקציה לפירוש הסובייקטיבי שעושים אנשים עם משתנים אלה (= הנרכשים והלא נרכשים), אשר על פי הם נוהגים לשפוט אחרים. כך למשל רבי יהודה מציין כי יש הנותנים דגש משמעותי למשתנים נרכשים כגון התנהגותו ומעשיו של האדם (=ניסיונו), או לחילופין לשפה ולסגנון דיבורו, נימוס, אדיבות ודיוק – משתנים אלה למשל הם אלה שיהוו את האיתות שיקבע היחס אותו יקבל האדם. מנגד, רבי נחמיה מציין כי יש הנותנים דגש משמעותי למשתנים שאינם ניתנים לרכישה כגון יחוס האדם (=משפחת המוצא, עיסוק הוריו וכו’), ולפי זה קובעים את איכותו וטיבו של האדם גם אם לא מכירים באופן אישי. ורבנן מוסיפים גם את המוצא הגיאוגרפי כאינדיקציה, מתוך הנחה שלמקום גיאורגרפי יש השפעה על איכות וסגנון האנשים (למשל: מרכז- פריפריה).
אם כן, עפ”י תיאוריית האיתות (signaling model) של הכלכלן מייקל ספנס, מועמדים מאותתים למעסיק הפוטנציאלי על יכולותיהם באמצעות רכישת רמה מסוימת של השכלה. נשאלת השאלה, האם בעולם העבודה החדש, מודל 2020, סוג מוסד הלימודים – מכללה או אוניברסיטה, יכול להוות, בהיעדר כל ניסיון רלוונטי, אינדיקציה עבור מנהלים? התשובה היא כנראה שאצל חלקם – עדיין כן. וחבל ! יתר על כן, נראה כי אינדיקציה זו באה לידי ביטוי בעיקר במשרות הג’וניור שכן לאחר מכן, הניסיון, כך נראה מהווה פרמטר חשוב יותר.
 
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.