כתבות
פרשת השבוע ′בא′
ד' שבט ה'תש"פ 30/01/2020
גליה אלמליח-הרמן

פרשת בא --
רק הפעם
יריב, הגדיר את דרישות התפקיד של העובד הפוטנציאלי שיגוייס למחלקתו. בין היתר הגדיר כדרישות חובה: תואר ראשון וניסיון של לפחות 5 שנים בתחום.
בפועל, יריב גייס את אמיר, בעל תואר ראשון, אך עם ניסיון של שנתיים בלבד. יריב זימן את אמיר לראיון לאחר שקיבל עליו המלצה חמה מקולגה. בראיון אמיר עשה רושם מעולה, בהיבט האישיותי והמקצועי ויריב הרגיש שיושב מולו כוכב עולה, מטאור, ולכן החליט באופן מושכל ורק הפעם, להתפשר על סעיף הניסיון ולגייס את אמיר, תוך הבנה שיהיה עליו להשקיע יותר בחניכה שלו כעובד חדש, השקעה שיריב קיווה כי תשתלם בטווח הארוך יותר.
הגדרת התפקיד הינה הכלל – הקווים המנחים, אך בהחלט קיים מקום גם לשיקול דעת ולבחינת כל מקרה לגופו – כל עוד מתקבלת החלטה מושכלת ומנומקת. שכן לכל מקרה, ובמקרה שלנו, לכל המועמדים, על אף המכנה המשותף יש גם אלמנט ייחודי-אישי.
על כך בפרשת השבוע, פרשת בא, שם נאמר:
“וְעַתָּה, שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם, וְהַעְתִּירוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם” (שמות י’, י”ז).
בעקבות מכת ארבה פרעה מבקש ממשה ואהרון שיתפללו לה’ שיסיר ממנו “אֶת-הַמָּוֶת הַזֶּה”. דבריו מנוסחים באופן מעניין שכן לא ברור למה מתייחסת המילה ‘הַפַּעַם’ בבקשתו – האם לבקשת הסליחה או לביצוע החטא? כלומר האם פרעה מבקש שיסלחו לו רק הפעם, או שהוא חטא רק הפעם?
נסביר,
מצאנו את הביטוי ‘הַפַּעַם’ במקומות נוספים, כגון:
- אדם על חווה: “וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי” (בראשית ב’, כ”ג)
- אברהם על אנשי סדום: “וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבְּרָה אַךְ-הַפַּעַם” (בראשית י”ח, ל”ב)
- לאה לאחר לידת יהודה: “וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת-יְהוָה” (בראשית כ”ט, ל”ה)
וישנן עוד דוגמאות למכביר.
נראה כי בכל המקרים השימוש במילה דומה – הַפַּעַם בא לסייג ולהחריג את המקרים המתוארים. כלומר, על אף הישנות מקרים דומים בעבר ובעתיד, הביטוי ‘הַפַּעַם’ בא להצביע על חריגה המתייחסת למקרה הספציפי בלבד.
לפיכך נפרש את המקורות שצויינו להלן:
- אדם וחווה – אף שבעתיד תוולדנה נשים, אך הפעם הזו – האישה נבראה בדרך מיוחדת על ידי “עֶצֶם מֵעֲצָמַי” (בניגוד לעתיד).
- אברהם אבינו – אף שכבר דיבר אם יהיו שם חמישים, ארבעים, שלושים ועשרים צדיקים בסדום ונענה בשלילה, אברהם מבקש פעם נוספת (בניגוד לעבר).
- לאה לאחר לידת בנה יהודה: חשה צורך להודות על כך שקיבלה לתחושתה יותר מהמגיע לה. שכן לפי החשבון, שנים עשר שבטים יוולדו מארבע נשים, על כן, לכאורה כל אחת אמורה ללדת שלושה. בהיות יהודה ילדה הרביעי של לאה הרי שכבר קיבלה את חלקה – ואף יותר מכך, לכן חשה הפעם צורך להודות.
מכאן שהַפַּעַם בפסוק שלפנינו מתייחס לייחודיותו של המקרה שכולל 2 היבטים יוצאי דופן:
- פרעה הפעם מודה שחטא גם כלפי משה ואהרון ולא רק כלפי אלוהים – בעוד שבעבר (ט’/כ”ז) אמר “חָטָאתִי… יְהוָה, הַצַּדִּיק”, כאן פרעה מבקש סליחה גם ממשה ואהרון – “וְעַתָּה, שָׂא נָא חַטָּאתִי”.
- פרעה הפעם לוקח את האחריות / האשמה רק על עצמו, לעומת העבר שנהג להטיל חלק מהאחריות והאשמה למצבם של בני ישראל גם על העם המצרי (ט’/כ”ז) “וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים”
יש האומרים שכללים נועדו כדי להפר אותם – איננו נמנים עם המצדדים באמירה זו. כללים מנחים וקווי מדיניות ברורים, מספקים נוחות וכיוון, מאפשרים עקביות ובהירות ונותנים מענה לאתגרים שכיחים. אך לעיתים, תלוי בנסיבות, נדרש לחרוג מהכלל. יש ארגונים שאף הגדירו נוהל אישור לחרוג (Deviation Approval), במטרה ליצור תהליך מוגדר למקרים בהם נדרשת חריגה למשל מתהליכי עבודה מוגדרים או מדרישות מאושרות. הנוהל מגדיר את אופן האישור של כל סוג חריגה במהלך חיי המוצר, אשר עשוי להשפיע על טיבו או על הלו”ז המוגדר.
כאמור על אף חשיבותם של הכללים המנחים ככלל, חשוב גם לבחון כל מקרה לגופו ולהבין היכן יש צורך לנהוג אחרת – רק הפעם. כך למשל הגיוס של אמיר, אושר על ידי המנהל של יריב ומנהל משאבי אנוש, מתוקף סמכותם כמוגדר בנוהל, וזאת רק לאחר שיריב פירט ונימק למה נכון לחרוג מהכלל ולגייס אותו. גיוסו של אמיר היה לפני כשנה וכפי שהבחין יריב מנהלו הישיר, מדובר בכישרון אמיתי – בכוכב עולה, ואמיר כבר הספיק להתקדם לתפקיד של ראש צוות במחלקה. גישה של ‘הפעם’, כל עוד מנומקת ומבוקרת לעיתים יכולה להוביל להצלחות חדשות ומעניינות :).
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה

פרשת בא --
רק הפעם
יריב, הגדיר את דרישות התפקיד של העובד הפוטנציאלי שיגוייס למחלקתו. בין היתר הגדיר כדרישות חובה: תואר ראשון וניסיון של לפחות 5 שנים בתחום.
בפועל, יריב גייס את אמיר, בעל תואר ראשון, אך עם ניסיון של שנתיים בלבד. יריב זימן את אמיר לראיון לאחר שקיבל עליו המלצה חמה מקולגה. בראיון אמיר עשה רושם מעולה, בהיבט האישיותי והמקצועי ויריב הרגיש שיושב מולו כוכב עולה, מטאור, ולכן החליט באופן מושכל ורק הפעם, להתפשר על סעיף הניסיון ולגייס את אמיר, תוך הבנה שיהיה עליו להשקיע יותר בחניכה שלו כעובד חדש, השקעה שיריב קיווה כי תשתלם בטווח הארוך יותר.
הגדרת התפקיד הינה הכלל – הקווים המנחים, אך בהחלט קיים מקום גם לשיקול דעת ולבחינת כל מקרה לגופו – כל עוד מתקבלת החלטה מושכלת ומנומקת. שכן לכל מקרה, ובמקרה שלנו, לכל המועמדים, על אף המכנה המשותף יש גם אלמנט ייחודי-אישי.
על כך בפרשת השבוע, פרשת בא, שם נאמר:
“וְעַתָּה, שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם, וְהַעְתִּירוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם” (שמות י’, י”ז).
בעקבות מכת ארבה פרעה מבקש ממשה ואהרון שיתפללו לה’ שיסיר ממנו “אֶת-הַמָּוֶת הַזֶּה”. דבריו מנוסחים באופן מעניין שכן לא ברור למה מתייחסת המילה ‘הַפַּעַם’ בבקשתו – האם לבקשת הסליחה או לביצוע החטא? כלומר האם פרעה מבקש שיסלחו לו רק הפעם, או שהוא חטא רק הפעם?
נסביר,
מצאנו את הביטוי ‘הַפַּעַם’ במקומות נוספים, כגון:
- אדם על חווה: “וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי” (בראשית ב’, כ”ג)
- אברהם על אנשי סדום: “וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבְּרָה אַךְ-הַפַּעַם” (בראשית י”ח, ל”ב)
- לאה לאחר לידת יהודה: “וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת-יְהוָה” (בראשית כ”ט, ל”ה)
נראה כי בכל המקרים השימוש במילה דומה – הַפַּעַם בא לסייג ולהחריג את המקרים המתוארים. כלומר, על אף הישנות מקרים דומים בעבר ובעתיד, הביטוי ‘הַפַּעַם’ בא להצביע על חריגה המתייחסת למקרה הספציפי בלבד.
לפיכך נפרש את המקורות שצויינו להלן:
- אדם וחווה – אף שבעתיד תוולדנה נשים, אך הפעם הזו – האישה נבראה בדרך מיוחדת על ידי “עֶצֶם מֵעֲצָמַי” (בניגוד לעתיד).
- אברהם אבינו – אף שכבר דיבר אם יהיו שם חמישים, ארבעים, שלושים ועשרים צדיקים בסדום ונענה בשלילה, אברהם מבקש פעם נוספת (בניגוד לעבר).
- לאה לאחר לידת בנה יהודה: חשה צורך להודות על כך שקיבלה לתחושתה יותר מהמגיע לה. שכן לפי החשבון, שנים עשר שבטים יוולדו מארבע נשים, על כן, לכאורה כל אחת אמורה ללדת שלושה. בהיות יהודה ילדה הרביעי של לאה הרי שכבר קיבלה את חלקה – ואף יותר מכך, לכן חשה הפעם צורך להודות.
- פרעה הפעם מודה שחטא גם כלפי משה ואהרון ולא רק כלפי אלוהים – בעוד שבעבר (ט’/כ”ז) אמר “חָטָאתִי… יְהוָה, הַצַּדִּיק”, כאן פרעה מבקש סליחה גם ממשה ואהרון – “וְעַתָּה, שָׂא נָא חַטָּאתִי”.
- פרעה הפעם לוקח את האחריות / האשמה רק על עצמו, לעומת העבר שנהג להטיל חלק מהאחריות והאשמה למצבם של בני ישראל גם על העם המצרי (ט’/כ”ז) “וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים”
כאמור על אף חשיבותם של הכללים המנחים ככלל, חשוב גם לבחון כל מקרה לגופו ולהבין היכן יש צורך לנהוג אחרת – רק הפעם. כך למשל הגיוס של אמיר, אושר על ידי המנהל של יריב ומנהל משאבי אנוש, מתוקף סמכותם כמוגדר בנוהל, וזאת רק לאחר שיריב פירט ונימק למה נכון לחרוג מהכלל ולגייס אותו. גיוסו של אמיר היה לפני כשנה וכפי שהבחין יריב מנהלו הישיר, מדובר בכישרון אמיתי – בכוכב עולה, ואמיר כבר הספיק להתקדם לתפקיד של ראש צוות במחלקה. גישה של ‘הפעם’, כל עוד מנומקת ומבוקרת לעיתים יכולה להוביל להצלחות חדשות ומעניינות :).
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה