841 תאונות דרכים במעורבות רכבים כבדים (טנדר, טרנזיט ומשאית במשקל 3.5 טון ומעלה) אירעו בשנת 2019 (ינואר-נובמבר) בתחום העירוני – יותר ממחצית מכלל תאונות הדרכים עם רכב כבד בשנה זו.
בפתח תקווה אירעו בשנת 2019 (ינואר- נובמבר) 28 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים. בעשור האחרון (2010-2019) אירעו בעיר 456 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן 12 תאונות קטלניות (בהן נהרג אדם אחד לפחות).
מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2019 (ינואר-נובמבר) התרחשו בכבישי ישראל 1,578 תאונות דרכים במעורבות של רכב כבד  מתוכן 69 תאונות דרכים קטלניות (בהן נהרג לפחות אדם אחד) ו-277 תאונות קשות. על פי הנתונים, בתחום הערים והישובים אירעו, כאמור, בשנת 2019 (ינואר-נובמבר) 841 תאונות במעורבות רכב כבד, מהן 27 תאונות קטלניות ו- 103 קשות.
בעשור האחרון (2010-2019) אירעו קרוב ל-23 אלף תאונות דרכים במעורבות רכבי משא כבדים ברחבי המדינה, מהן 927 היו קטלניות – קרוב ל-100 תאונות קטלניות (בהן לפחות הרוג אחד) בשנה בממוצע.
מבין התאונות שאירעו עם משאיות וכלי רכב כבדים בעשור האחרון קרוב ל-13 אלף התרחשו בערים ובישובים: למעלה מ-1,500 מהן אירעו בתל אביב, 1,320 אירעו בירושלים, 711 תאונות במעורבות רכב כבד אירעו בעשור החולף בחיפה, 514 בבאר שבע ו-456 בפתח תקווה.
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק: " במקרה של תאונה עם רכב כבד הסיכון לפגיעה קשה וקטלנית גדול. נהגי המשאיות והרכב הכבד שנדרשים לעבוד על הכביש במשך שעות ארוכות בניגוד לחוק הם כפצצה מתקתקת ובכל רגע עלולים לגרום לתאונה רבת נפגעים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב להכניס לתוקף את הטכוגרף הדיגיטאלי שימנע מנהגים מקצועיים לעבוד שעות רבות מעל המותר ולסכן את החיים של כולנו בכביש. באירופה כבר מעל לעשור חייבים לעשות שימוש במכשיר הפשוט והחשוב הזה אבל בישראל מתנהגים כמו מדינת עולם שלישי וממשיכים לגרום לאלפי נהגים לעבוד שעות רבות מעל למותר בחוק".
מאפייני המשאיות – המשקל הרב, הנקודות המתות אשר מקשות על זיהוי אופנועים ומרחק העצירה הארוך, מגבירות את הסיכון למעורבות בתאונת דרכים. אחת הבעיות של נסיעת משאיות בתוך התחום העירוני היא כי אין להן מקום חניה מסודר. כך, נוצר מצב שבו נהגי הרכבים הכבדים נאלצים לחנות במקומות מסוכנים, בסביבת האוכלוסייה, בין היתר בקרבת ילדים.
 
צילום: אור ירוק
בנוסף, להערכת אנשי מקצוע, חסרים אלפי נהגי רכבים כבדים בישראל. התוצאה של מחסור קשה זה היא שעות עבודה ארוכות במיוחד של נהגי המשאיות. מעסיקים רבים אינם מקפידים על חוק שעות עבודה ומנוחה וכתוצאה ישנם נהגי רכבים כבדים שנוהגים ברציפות במשך 14, 16 ואפילו 18 שעות. 
 אחד הכלים האפקטיביים למעקב אחרי שעות עבודה שלא כחוק או נהיגה במהירות גבוהה מהמותר, הוא הטכוגרף הדיגיטלי. הטכוגרף הדיגיטלי מתעד את פעולות הנהג כגון: מהירות הנסיעה, מרחק נסיעה ונתונים נוספים. הטכוגרף מאחסן תיעוד דיגיטלי של פעילויות הנהג ושל הרכב בזיכרון הפנימי שלו, וגם באופן נפרד על כרטיס חכם שיש ברשות הנהג.