פרשת משפטים - שקלים
אין חסינות
ישנו הריאיון בו עיתונאי מבקש ממנכ”ל לספר מהו סוד ההצלחה?
עונה המנכ”ל: 2 מילים –
החלטות נכונות.
העיתונאי: ואיך אתה עושה החלטות נכונות?
המנכ”ל: מילה אחת –
ניסיון
העיתונאי: ואיך אתה רוכש את הניסיון?
המנכ”ל: 2 מילים –
החלטות שגויות.
מנהלים רבים מצהירים כי היו שמחים שעובדים יפגינו יותר מנהיגות, יצירתיות ויוזמה אישית. הם מאמינים – ובצדק, כי תכונות אלה חיוניות להתפתחות ולצמיחה של הארגון. אך בפועל, רוב הארגונים אינם מאפשרים זאת. שכן כדי להגיע להישגים חדשים יש צורך בלמידה – בניסוי וטעייה ולארגונים רבים אין סבלנות לטעויות. הציפייה היא להצלחה,’ללכת על בטוח’ ולכן בפועל אין מקום לכישלונות. יש לזכור כי במקום בטוח – אין חדשנות. לעיתים שגיאות הם בית ספר טוב, אם כי לפעמים שכר הלימוד גבוה, מתסכל ולא פשוט. תפקידו של מנהיג להבין את המניעים של המעשים, ללמוד להכיל כישלונות וטעויות ולתעל אותן ללמידה וצמיחה.
עם זאת, נסתייג ונציין כי אין באמור לעיל לעודד ביצוע ‘טעויות’ במזיד, שאז אין מקום לסבלנות ויש צורך בהוקעה חד משמעית של ההתנהגות הלא רצויה, ללא קשר לאדם שביצע אותה, לתפקידו או למעמדו בהיררכיה הארגונית.
על כך בפרשת השבוע, פרשת משפטים, שם נאמר:
“וְכִי-יָזִד אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ, לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה–מֵעִם מִזְבְּחִי, תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת” (שמות כ”א, י”ד).
עפ”י הפסוק, אדם שהרג בעורמה, כלומר הרג במזיד וניסה להערים שיראה בשוגג, גם המזבח לא יכול להגן עליו.
נשאלת השאלה,
מה הצורך להזכיר כאן את המזבח (“מֵעִם מִזְבְּחִי, תִּקָּחֶנּוּ”), שהרי די היה לומר שדין אדם ההורג את חבירו במזיד הינו מיתה, כפי שמפורט ביתר המשפטים המוזכרים בפרשה?
נסביר,
עפ”י רש”י איזכור המזבח, בא לומר שגם אם הרוצח הוא כהן אשר מקריב קורבנות על המזבח, אין המזבח מגן עליו והוא חייב במיתה.
כלומר לרוצח במזיד אין שום הגנה, סיבות מקלות או חסינות מעונש —
לא מכח תפקידו (=כהן) ולא מכח המקום (=מזבח במחנה השכינה). נפרט:

• כח המקום – בפסוק הקודם צוינו ערי המקלט להגנה לאדם שהרג בשוגג. במדבר, מחנה הלווים שימש כעיר מקלט. אך כאמור במקרה להלן מדובר ב אדם שהרג במזיד – בעורמה, ולכן לא רק שאינו זכאי להגנה במחנה הלווים, אלא גם אם יצליח להגיע ולאחוז בקרנות המזבח, לא יקבל מחילה על מעשיו וייענש ללא הקלות, שכן “מֵעִם מִזְבְּחִי, תִּקָּחֶנּוּ”.
• כח התפקיד – גם אם הרוצח במזיד הוא כהן העוסק בהקרבת קורבנות, מלאכה הנחשבת לאחת הנעלות במסורת העם, גם תפקיד זה אינו יכול להציל מעונש או להעניק חסינות, הקלות או הגנה לאדם שרצח במזיד, שכן “מֵעִם מִזְבְּחִי, תִּקָּחֶנּוּ”.

כאמור, לרוצח במזיד, בניגוד למי שהרג בשוגג, אין שום הגנה וחסינות מעונש – לא מכח התפקיד (=כהן) ולא מכח המקום (=מזבח במחנה השכינה).
בהקשר זה, יש לזכור, כי כל עוד אנשים מהווים את היסוד הארגוני, טעויות הן דבר בלתי נמנע. אך בשעה שהן קורות, מרגיזות ככל שיהיו איך נכון להגיב – בהאשמה או בלמידה? התשובה טמונה כאמור, בכוונה – האם בוצע בשוגג או במזיד?
ארגונים לא מספיק כנים לגבי אפשרויות של כישלון ולמידה. כדי ללמוד מהניסיון יש לעודד למידה מטעויות ולחלוק את לקחיהם עם חברי הארגון – זה נכון לגבי כל תפקיד ולגבי כל מיקום בהיררכיה הארגונית: עובדים, מנהלים ומנכ”ל. בהקשר זה נציין כי יש מנהיגים שחשים כי כח סמכותם מעניק להם עוצמה, עד כי “מותר להם הכל” ובכלל זה, לנהוג מעל החוק ובניגוד לנורמות בתחומי חברה, כספים ויחס אל הזולת (ולצערנו דוגמאות אקטואליות יש למכביר), כאמור מדובר בפיקציה, אין אדם, תפקיד או מקום שנמצא מעל לחוק, שהרי — “מֵעִם מִזְבְּחִי, תִּקָּחֶנּוּ”.
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.