פרשת תרומה --

החזון והפרקטיקה

‘יושרה, איכות, חדשנות, מצוינות, שירות, התמקדות בלקוח’ ועוד, הינן מקבץ דוגמאות לערכי ליבה ארגוניים של מגוון חברות. ערכים אלה, על אף שבהחלט נשמעים חיוביים, הם בעיקר סיסמאות נדושות שנראה כאילו נבחרו מתוך רשימה מוגדרת.
ערכים, על מנת שיהיה להם ערך ממשי לארגון, חשוב להגדיר אותם באופן מפורש, ברור ומפורט, כך שלא יישארו ברמת המילה הבודדת, אלא מפורטים ומוסברים בצורה פשוטה וישימה.
כך למשל 1 BANK ניסח באופן הבא את ערך ‘התמקדות בלקוח’: ‘אנו מתייחסים ללקוחות בצורה שהיינו רוצים שיתייחסו אלינו’ ולערך זה הוסיפו כ-12 צורות התנהגות מוחשיות, המפרטות הלכה למעשה את משמעות הערך למשל:^[1]

• תנו ללקוחות עסקה טובה והוגנת. מערכות יחסים טובות עם הלקוח דורשות זמן. אל תנסו למקסם רווחים בטווח הקצר על חשבון מערכות יחסים ארוכות טווח.
• חפשו תמיד דרכים שיקלו על עשיית עסקים אתנו.
• התקשרו עם הלקוחות שלכם מדי יום. אם הם מדברים אתכם הם לא יוכלו לדבר עם המתחרה.
• אל תשכחו להגיד תודה

על אף שיתכן שהמסמך נראה טרחני, טמונה בו עוצמה גדולה בבהירותו ובהבהרת הציפיות וכללי ההתנהגות של 1BANK מעובדיה. שכן, חזון וערכים, על מנת שלא יישארו בגדר אמירות נדושות התלויות על קירות החברה, יש לנסחם באופן ברור, נגיש ובעיקר מוחשי, באופן שיסביר לכל אחד מהעובדים בחברה, בצורה הכי פרקטית את דפוסי הפעולה הרצויים והמצופים ממנו בשגרת העבודה היומיומית – הלכה למעשה. הגדרה זו גם תסייע להטמעה אפקטיבית יותר של החזון והערכים בקרב העובדים וכתוצאה גם תגביר את אפקטיביות עבודת הצוות המושתתת על חזון וערכי ליבה משותפים.
על כך בפרשת השבוע, פרשת תרומה, שם נאמר:
“וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם… כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו” (שמות כ’ה, ח-ט)
נשאל אם כן, 2 שאלות:

1. “וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם” – מדוע ‘בְּתוֹכָם’ מצוין בלשון רבים ולא בלשון יחיד כמתבקש מתחילת הפסוק?
2. ישנו שימוש במילה ‘מקדש’ לצד המילה ‘משכן’ – האם מדובר במילים נרדפות או במילים בעלות משמעות שונה?

נסביר באמצעות 3 פירושים משלימים:

• בתוכם – במשכן ובמקדש – המשכן שימש כמקדש זמני עבור בני ישראל בתקופת המדבר ובשנים הראשונות בארץ עד לבניית בית המקדש על ידי שלמה. המשכן הוא המקום בו תשכון השכינה בהווה וגם בבית המקדש העתידי. ומכאן ההסבר לדיבור בלשון רבים של ‘וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם’ ולא בתוכו – גם במשכן וגם במקדש.
• הסבר נוסף – בתוכם – בתוך בני ישראל פיזית ומרכזי בחייהם הרוחניים – שכן, ישראל מצווים שהמקדש, מקום הקדושה והפולחן, המקום ממנו יוצאת ההוראה והלימוד לעם, יהיה במיקום מרכזי ולכן בתוכם. כך למשל סדר חניית בני ישראל במדבר היה – המשכן ממוקם במרכז, ומארבע רוחות השמיים חנו שבטי ישראל – 3 שבטים בכל צד, כך מיקומו סימל את מרכזיותו בחייו של עם ישראל.
• הסבר נוסף – בתוכם – בלבבותיהם – בעוד המשכן הוא מקום בו שורה השכינה, המקדש הוא למעשה המקום בו העם מבצע את פעולותיו בקודש. ומכאן, השכינה היא בתוך ליבם של האנשים ולא בתוך המבנה הפיזי של המקדש גם אם שם מתבצעות הפעולות הנדרשות. שכן, הצד הרוחני הוא עמוד השדרה של הצד המעשי.

מכאן, נראה כי המילים ‘מקדש’ ו-‘משכן’ הינן בעלות משמעות שונה ואינן מילים נרדפות אלא מייצגות נקודות שונות: זמני מול קבוע, רוח מול פיזיות,  וכן, הטמעה בלבבות (לצד מעשים פרקטיים) אל מול אמירות כלליות. שכן, נכון שהכח המניע לפעולות המוחשיות, ינבע מתוך חזון ואידיאולוגיה ברורים המוטמעים בלב האנשים. אמנם ישנה הבחנה בין החזון לביצועו אך על אף שכל חלק הוא עצמאי, רק יחד נוצרת סינרגיה — ישראל עושים מקדש – ה’ משרה שכינתו, בעוד המקדש מייצג הרעיון – המשכן מייצג את ביצוען.
באופן דומה, ארגונים רבים מרבים לדבר על חזון וערכים. פעמים רבות התוצאה מסתכמת בעיקר בדיבורים ללא נקיטת פעולה של ממש. ניסוח ערכים ארגוניים מוחשיים, תרגומם לפרקטיקות יומיומיות והטמעתם כחלק אינטגרלי משגרות העבודה – חשובים על מנת לאפשר לארגון להגיע להישגים.
יש לזכור כי הגדרת החזון והערכים הם אמנם אחד התנאים ההכרחיים להשגת יתרון תחרותי של ארגון, אך הם רק אמצעי.  שכן רק יחד עם יישומם, הטמעתם ותפעול משמעותם באופן פרקטי ושוטף בשגרות העבודה היומיומיות – הם שיקבעו את מיצובו העתידי של הארגון. אלמלא כן, יתכן שהמשמעות היחידה של העבודה שהושקעה בהגדרת החזון והערכים, תהיה רשימת אמירות נדושות התלויות על קיר אולם הכניסה.
 
[1] מתוך ספרו של ג’ק וולש, ‘להוביל ולנצח’
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.