ויקהל - פקודי - החודש

ניהול משברים: עבר, הווה, עתיד

אנשי עסקים, יזמים וכלכלנים רבים ניבאו זה מכבר כי ‘ברבור שחור’ עתיד להיכנס לחיינו. לפי נאסים טאלב, ‘ברבור שחור‘ – הינו אירוע נדיר בעל השפעה רבה שלכאורה לא ניתן לניבוי אך ניתן להעריך שיתרחש בזמן כלשהו – ‘השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים (=מתוך הויקיפדיה).
כך שלאנשים רבים משבר הקורונה –
לא הגיע בהפתעה גמורה –
העיתוי כן.
העוצמה גם כן.
אבל עצם המשבר היה צפוי וידוע.
משברים קורים.
לרוב בפתאומיות, מכיוון בלתי צפוי ולא תמיד ניתן להתכונן אליו . כל משבר שונה ממשנהו בהיקפו ובמהותו – בעוד למשל יש משברים בעלי פתרונות מהירים (יחסית), משברים אחרים, הינם בעלי ממדים גדולים והשפעות רבות – כאלה שפותחים את מהדורת החדשות. הייחודיות של כל משבר מקשה על ניסוח כללים כיצד נכון לנהלו בהצלחה. עם זאת ישנם 3 עקרונות רוחביים-אנושיים להתמודדות עם משברים:

• פרופורציה – תפיסת המשבר כמצב זמני ולא כ-‘סוף העולם’, ואולי אף, כהזדמנות פוטנציאלית מסוימת לשינוי וצמיחה.
• אלטרנטיבה – בחינת אפשרויות ההתמודדות מבלי להיתפס למצב של תקיעות
• אמונה – כי יש ברשותנו המשאבים (=הפיזיים והנפשיים) הנחוצים להתמודד עם המשבר ולהגיע יחסית, באופן מיטבי ליום שאחרי.

במשבר הנוכחי מצאנו 2 גישות שונות להתמודדות עם המצב, בעוד גישה אחת גורסת כי הקורונה הוא נגיף חדש הדורש התייחסות שונה ופעולות יצירתיות וחדשות. גישה אחרת (כדוגמת פרופ’ לס) גורסת כי יש להתייחס ולהתמודד עם הנגיף באופן דומה למחלת השפעת המוכרת ועל כן אין צורך בנקיטת צעדים היסטריים וקיצוניים.
על כך בפרשת השבוע פרשות ויקהל-פקודי, שם נאמר:
“וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת-כָּל-הַמְּלָאכָה, וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ–כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, כֵּן עָשׂוּ; וַיְבָרֶךְ אֹתָם, מֹשׁה” (שמות ל”ט, מ”ג)
נשאלת השאלה,
מה ברך אותם משה – הרי אין כאן פירוט של דברי ברכתו?
נשיב,

• עפ”י רש”י – אמר להם: ‘יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידיכם, ויהי נועם ה’ אלוקינו עלינו’ וכו’ (תהילים צ’).
• עפ”י מדרש ילקוט שמעוני – אמר ר’ יוסי מה ברכה ברכם משה? אמר להם: ‘כדרך שעשיתם לעשות משכן, כן תזכו לבנות בית עולם (=בית מקדש קבוע) שעתידה שכינה לשרות בתוכו’.

נשאל אם כן,
מה היסוד לשתי דעות אלה?
והאם מדובר בפירושים שונים או משלימים?
נסביר,
רש”י כאמור, מתבסס על תהילים מזמור צ’ פסוק י”ז, שם נאמר: “וִיהִי, נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינו  עָלֵינוּ: וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנֵהוּ” על פי מקור זה, מיקוד ההתייחסות הוא בניסיון והצלחות העבר – והברכה אם כן — שמה שעשינו עד כה בהצלחה, ימשיך להיות טוב וראוי.
מנגד, המדרש בילקוט שמעוני מתבסס על הפסוק “וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּש” (שמות כ”ה). במקרא שימוש במילה ‘לִי’ רומז גם לעולם הזה וגם לעולם הבא, מכאן הברכה ממוקדת על פי פירוש זה, בהסתכלות לעתיד  – לבניית בית עולמים.
אגב נציין, כי מבחינה לשונית ‘ועָשׂוּ’- ו’ מהפכת מעבר לעתיד. כי בעוד ‘עשו’ = עבר. ‘ועשו’ כאילו נכתב ‘יעשו’ בעתיד.
הפרשנים, כאמור, מייצגים שתי אסכולות, הבאים לידי ביטוי בפירושם. באופן דומה, גם בקידוש החודש, יש הרואים בלבנה את העתיד – שעתידה להתחדש ויש הרואים את העבר – שהוקטנה מהיותה המאור הגדול. כאמור, גם כאן יש המתמקדים בעצם הקמת המשכן ויש המתמקדים בתפקוד שלו בחיי העם בעתיד, כמבנה קבע – מבנה עולמים.
באופן אקטואלי נציין כי לכל קורונה יש מוצאי קורונה. תמיד יהיו משברים – קשה ככל שיהיה – יש לזכור כי בסופו של דבר המשבר ידעך. יתכן שניתן יהיה למזער נזקים במשבר דומה אם נקפיד גם להפיק לקחים מהמשבר הזה. עם זאת, נציין כי ניסיון העבר בלבד לא תמיד יספיק או יהיה רלוונטי. את הניסיון יש להעשיר תדיר גם  בידע, בכלים ובמיומנויות חדשות, באופן שיסייע להתמודד עם האתגרים החדשים שיעלו במצב משברי.
ומכאן, שניסיון העבר חייב להיות משולב, במידה כזו או אחרת בהווה ובעתיד. התנהלות כזו, לצד אימוץ גישה של פרופורציה, אלטרנטיבה ואמונה, גם תחזק ותגביר את החסינות האישית, הארגונית והלאומית בטווח הארוך.
שנדע ימים טובים מאלה, בריאות ובשורות טובות.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים ′תורה′ ו′ארגון′. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.