ממדים של מדים

בקוד האתי של חברה מוכרת נכתב: “אנו מחויבים לנהוג בכבוד אחד כלפי השני, ובכלל זה לשמור על כללי לבוש המכבדים את מקום העבודה ומסייעים ביצירת אווירה מקצועית ונעימה. בנוסף, הופעה מקצועית משקפת את הכבוד שאנו רוחשים ללקוחותינו ומייצרת לנו תדמית מכובדת”.
בית משפט העליון קבע כי מעסיק זכאי לקבוע קוד לבוש התואם את התדמית העסקית אותו הוא מבקש לשדר. במקרים מסוימים הנ”ל אף עוגן בחקיקה, כך למשל תקנות רישוי עסקים על בתי אוכל קובעות כי על העוסקים בהכנת מזון ללבוש בגדים בהירים ושלמים וכיסוי ראש. חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה מחייב כבאים ללבוש מדים בעת מילוי תפקידם וכן למשל על עורכי דין להופיע בבית משפט עפ”י המוגדר בכללי לשכת עורכי הדין.
קוד לבוש אם כן מתייחס לשלושה ממדים: (1) חיצוני – מידה (Size) לבוש הולם ונקי התואם למידות האדם הלובש אותו (2) ייצוגי-ארגוני – מדים = גאוות יחידה וייצוגיות ו- (3) מידות ותכונות המצופות ממלא התפקיד.
על כך בפרשת השבוע, פרשת צו, שם נאמר:
“וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד, וּמִכְנְסֵי-בַד יִלְבַּשׁ עַל-בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת-הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת-הָעֹלָה, עַל-הַמִּזְבֵּחַ; וְשָׂמוֹ, אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ” (ויקרא ו’, ג’).
עפ”י רש”י “מִדּוֹ” היא הכתונת, והיא נקראת “מִדּוֹ” – שתהיה לפי מידתו של הכהן הלובש אותה.
ניתן גם להסביר ש-“מִדּוֹ” הוא מלשון מדים. שכן, על הכהן מתוקף תפקידו הייצוגי, להיות ניכר בבגדיו משאר העם, וכן על הכהן הגדול להיות ניכר בבגדיו משאר הכהנים.
באופן מעניין, ההוראה ללבישת מדים ניתנת בהקשר של עבודת הניקיון של הרמת הדשן = האפר הנשרף לאחר הקורבן.
נשאלת השאלה,
מדוע דווקא כאן, בציווי על ניקיון האפר, נאמרת שוב ההוראה על לבוש הכהן?
נשיב,
נראה כי עלה החשש, שמא כהן יחשוב שמכיוון שהוא עוסק בעבודה שיש בה לכלוך ומאחר ובגדי הכהונה עלולים להתלכלך, אין צורך ללבוש בגדי כהונה נקיים לעבודה מסוג זה, ואולי אף יכול ללבוש ‘בגדי עבודה’ (כמדי ב’ בצבא).
מכאן התורה מדגישה כי על הכהן להתייחס, לכל עבודות המשכן, הן הקרבת הקורבנות, הן הקטרת הקטורת ואף עבודות הניקיון, באותה מעלה, ומציינת כי עליו ללבוש “מִדּוֹ” – בגדים לפי מידתו הראויים לזהותו ולתפקיד הכהונה אותו הוא מייצג.
בנוסף, ניתן גם להוסיף ממד נוסף, שלישי, למשמעות המילה “מִדּוֹ” והוא מלשון מידות. והכוונה למידות בהם יתברך הכהן הגדול בדגש על מידת הענווה, שהרי באופן סמלי, סוג הבד של “מִדּוֹ” – הכתונת, הינו אריג העשוי מחומר גלם פשוט כפשתן ולא מחומר גלם ‘ראוותני’ כגון צמר או משי.
ומכאן כאמור, “מִדּוֹ” מתייחס לשלושה ממדים לגבי יחס הכהן הניגש לכל סוג עבודה במשכן: (1) כבוד לתפקיד – בגדים עפ”י מידתו (2) כבוד לארגון – מדים, ו-(3) מידה טובה – ענווה.
כפי שציינו בפרשת תצווה, לכאורה, ניתן היה לחשוב כי בגדים הם עניין חיצוני בלבד. אך תפקידם של הבגדים אינו רק פונקציונלי. לבגדים כאמור, יש השפעה גם על האופן בו הסביבה תופסת אותנו וגם על האופן בו אנו תופסים את עצמנו. שכן, הלבוש אינו רק עניין של נוחות או צו האופנה, אלא  כאמור, טומן בחובו שלושה ממדים עמוקים יותר: ממד חיצוני (מידה), ממד ייצוגי-ארגוני (מדים) וממד של מידות ותכונות אופי, כך למשל אדם בעל מידות טובות הוא אדם בעל תכונות כגון צניעות וענווה.
ובימים משונים אלה – אנו מצדיעים ומוקירים תודה ללובשי המדים !
שנדע ימים טובים מאלה, בריאות ובשורות טובות.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.