תזריע-מצורע
וראהו – ניהול הוליסטי
בשנים האחרונות, המונח ‘הוליסטי’ מוזכר בהקשר של סוגיות רבות. קיימת הבנה לחשיבות התמונה המלאה – המערכתית, ולא רק מיקוד בזווית נקודתית. עפ”י ויקיפדיה, הוליזם הוא – ‘הרעיון שתכונות מערכת לא יכולות להיקבע או להיות מוסברות אלא רק על ידי סך כל המרכיבים שלה’. זה נכון לא רק לגבי מערכות, אלא גם לגבי ניהול תהליכים ארגוניים וניהול והנעת אנשים.
כך למשל כשנבחן את צוואר הבקבוק בתהליך מסוים, נתמקד בהשפעות המצטברות לאורך כל שרשרת הערך של התהליך ולא רק בנקודה בה צוואר הבקבוק בא לידי ביטוי.
בדומה, אחת הדרכים להגביר שביעות רצון עובדים היא לראות אותם באופן הוליסטי – להכיר אותם אישית – כבני אדם ולא רק כעובדים – להתעניין מדי פעם למשל, במשפחה, בתחביבים ובפעילויות שעות הפנאי ולא להתמקד רק בנושאים הקשורים לעבודה.
דוגמא ארגונית נוספת, היא מודל הניהול ההוליסטי של מקינזי, שמשווה את הארגון לגוף האדם המתפקד באופן אופטימלי רק כאשר כל האיברים עובדים יחד בסנכרון מלא ובאופן סינרגתי.
על כך בפרשות השבוע, תזריע-מצורע, שם נאמר:
“וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע בְּעוֹר-הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן, וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ–נֶגַע צָרַעַת, הוּא; וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, וְטִמֵּא אֹתוֹ” (ויקרא י”ג, ג’).
נשאלת השאלה,
מה פשר כפילות הפעלים “וְרָאָה” ו-“וְרָאָהוּ” – הרי ניתן להבין את הפסוק גם ללא כפילות זו?
נציג להלן שלושה פירושים לפשר הכפילות בפסוק:

• מדרש תורת כוהנים – ‘וְרָאָהוּ’ – כולו באחת, שאם ראה רק הנגע בלבד ולא את כל גופו אינו מטמאו. ‘וְרָאָהוּ’ – את כולו ולא רק את הנגע.
• מסכת נגעים, פרק ג’, משנה ב’ – אם אדם נצטרע בימי חג או בשבעת ימי חופתו – אין הכהן מכריז עליו כטמא אלא רק לאחר החג ו/או ימי שמחתו, וזהו וְרָאָה – את הנגע. וְרָאָהוּ – את ההקשר – את מצבו ותנאי הזמן.
• מסכת נגעים, פרק ב’, משנה ב’ – כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ונגעי קרוביו. וְרָאָה – הנגע. וְרָאָהוּ – הכהן המאבחן שוב –  שכן כהן לא יאבחן את נגעי עצמו ולא את נגעי קרוביו מאחר וקיים חשש שלא ידון במקרים אלה באופן אובייקטיבי כנדרש.

על פניו נראה לכאורה כי מדובר בשלושה הסברים שונים לכפילות המופיעה בפסוק. אך מבט מעמיק, מצביע על כך ששלושת ההסברים יונקים מאותו יסוד – הסתכלות הוליסטית על האדם מבלי להתמקד רק בעניין נקודתי כדוגמת נגע הצרעת. הסתכלות הכוללת התחשבות במכלול גורמים ונסיבות הקשורים לאדם ולעיתוי. כך כאמור, אדם הנמצא בחג או בימי משתה לא יוכרז טמא, אף שנגוע, שכן על הכהן כאמור, להתחשב בנסיבות.
אם כן, בעת בחינה של סיטואציה, חשוב גם לצאת מתוכה ולראות גם את התמונה המלאה, תוך הבנה של מכלול האילוצים והנסיבות, תנאי הרקע, הסביבה, העיתוי והזמן. כך למשל גם על היסטוריון להבין את החברה אותה הוא חוקר כמכלול – ערכיה, אמונותיה ויחסי הגומלין בתוכה, בטרם יוכל לנתח ולהסביר את הגורמים לאירועים בודדים.
באופן דומה, גם בניהול משבר נגיף הקורונה אנו עדים לאיברים רבים הקשורים לניהול המשבר כגון משרדי הממשלה השונים (=הבריאות, האוצר, החינוך, הביטחון, הכלכלה וכו’), כל משרד (איבר) מייצג נאמנה את האינטרסים הקשורים לתחומו. מכאן עולה הצורך בראייה כוללת של כלל הממדים, האתגרים והאילוצים באופן שיאפשר סינרגיה אופטימלית בין איברי הגוף, ולנהל את המשבר מתוך ראייה הוליסטית -מערכתית כוללת — מתוך ראיית כלל הגוף ולא רק את נגע או איבר ספציפי.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.