שלח-לך
המשרד והבית – ממד המקום וממד הזמן
 שנים האחרונות ארגונים רבים דנו חדשות לבקרים בנושא העבודה מהבית. ארגונים עם גישות מתקדמות יחסית, אימצו מודל היברידי המשלב חלוקת זמן ומקום – בין הבית למשרד, ארגונים שמרניים יותר, לרוב החרימו את הרעיון.
הצורך להנהיג מדיניות של עבודה מהבית, נבע מניסיון של ארגונים ליצור איזון מסוים בין עבודה לחיי משפחה ופנאי, לצד ניסיון למנוע בזבוז זמן וזיהום סביבתי הנגרמים מפקקי התנועה. אלא כאמור, ברוב הארגונים המהלך הותנע באופן סימבולי, אם בכלל, בעיקר בגלל חוסר אמון כלפי העובדים וחשש מפגיעה בפרודוקטיביות.
האינטרנט, השימוש בענן ועליית מחירי שכירות המשרדים, לצד תהליכי הגלובליזציה והצורך לעבוד בשעות מגוונות, הפחיתו מחשיבות העבודה במשרד הפיזי ובשעות מוגדרות.
לצידם, אילוצי משבר הקורונה קבעו עובדות בשטח, אשר הוסיפו להפחית מחשיבות ממד המקום והזמן של המשרד, תוך הבנה שניתן לקיים תקשורת אפקטיבית ועבודה פרודוקטיבית בין קולגות, לא רק בין קירות אלא גם באמצעות מסכים.
נראה שבעולם הדיגיטלי, הגלובלי והפוסט-קורונה, רובד מסוים של ממד הזמן והמקום המשרדי משנה צורתו והופך פחות רלוונטי, כפי שבא לידי ביטוי לאחרונה, בהצהרות של חברות רבות המאפשרות לעובדיהם להמשיך בשלב זה לעבוד מהבית.
 
על כך בפרשת השבוע, פרשת שלח-לך שם נאמר:
“סְלַח-נָא, לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה–כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ; וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה, מִמִּצְרַיִם וְעַד-הֵנָּה” (במדבר י”ד, י”ט)
משה מעלה שתי סיבות לסליחת ה’ על חטא ישראל במרגלים:

• “כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ” – מלך הידוע בהנהגת חסד סולח גם על חטאים חמורים – ככל שחסדו גדול יותר, הוא סולח לחטאים גדולים יותר.
• ניסיון העבר – ה’ כבר נהג כך עם העם הזה – “מִמִּצְרַיִם וְעַד-הֵנָּה”.

נשאלת השאלה —
מה משמעות המילים “מִמִּצְרַיִם וְעַד-הֵנָּה”? ומדוע בוחר משה להשתמש בהן בעיתוי זה?
נסביר
משה מלמד סניגוריה על עם ישראל ומדגיש במילים אלה, את רציונל המחילה על חטא זה, הן בהיבט המקום והן בהיבט הזמן. מנקודת המוצא במצרים ולאורך תחנות המסע במדבר, עם ישראל חטא לה’, קיטר והתלונן וה’ הבליג וסלח, אז על חטא זה של ישראל במרגלים יהיה נכון וראוי להשמידם?!, נפרט:

• “מִמִּצְרַיִם” – מייצג גם מקום גיאוגרפי וגם נקודת על ציר הזמן, השימוש בנקודת ציון זו היא על מנת להמחיש כי כשהיו בני ישראל במצרים, הם נהגו כמצרים ועבדו עבודה זרה ובכל זאת ה’ בחר לגאול אותם ולעשות להם ניסים, אז עתה נכון יהיה להשמיד אותם על חטא זה?!
• “וְעַד-הֵנָּה” – ניתן לפרש בשני אופנים:

• עד המקום הזה – הרי עברנו הרבה מקומות והם הכעיסוך – ולא הרגת אותם.
• עד עתה (זמן) – הרי היו זמנים רבים שנהגו לא כשורה ונהגת עימם ברחמים.

ההתנהגות של עם ישראל יתכן ונסלחת בהקשר לזמן ולמקום שהתקיימה – שכן לעיתים לגורמי הזמן והסביבה יש השפעה מהותית על אופן התנהגות האדם. לכן יש לבחון את התנהגויות העם לאורך מסלולם מיציאת מצרים בצמידות להקשר בו התקיימו — הקשר המקומות והזמן, על מנת להבין את משמעות ההתנהגויות. בנוסף, בחינת החוויות בהיבטי הזמן והמקום, נותנים פרופורציות והבנה לגבי חומרת החטא המדובר.
אבן עזרא מחדד הנושא הנ”ל ומסביר כי הכוונה במילים “וְעַד-הֵנָּה”- זה גם למקום וגם לזמן שנאמר:

• מקום – “בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה” (המרגלים ביריחו) (יהושע ב’, ב’)
• זמן – “וְלֹא רְאִיתִיו, עַד-הֵנָּה” (יעקב על יוסף) (בראשית מ”ד, כ”ח)
• וכן, “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת” (י”ד, י”א) – עד איפה ועד מתי (מקום וזמן).

 
אין ספק כי ישנה חשיבות למימד הזמן והמקום – ומה שנכון לעיתוי מסוים לא תמיד יהיה נכון לעיתוי אחר ומה שנכון למקום מסוים אולי לא יתפס כמתאים במקום שונה. מכאן השימוש במילים “ממצרים ועד הנה” היא על מנת לתת פרופורציות למעשה בממד הזמן והמקום – לאור חטאים והתנהגויות אחרות של עם ישראל — ממצרים ועד למקום ולזמן זה – ולהתאים את חומרת העונש בהתאם לחטאם של העם.
המעבר לעבודה מהבית בעקבות משבר הקורונה, חידד והאיץ לא רק שינוי טכני של המקום הפיזי בו מתבצעת העבודה או של שעות העבודה שהפכו גמישות יחסית, אלא של שינוי עמוק יותר ומשמעותי יותר ברובד מסוים של ממד המקום והזמן בהיבט של עולם העבודה.
שינוי תפיסתי זה יביא עמו עוד מגוון שינויים ארגוניים בכל הרבדים החל ממיתוג מעסיק, ראיונות העבודה, ניהול ומנהיגות, תהליכי ונהלי העבודה, בקרות, מדידה והערכת עובדים, תשתית דיגיטלית וכלי עבודה ועוד. שכן בתחום זה, מה שהיה הוא בהחלט לא מה שיהיה – הזמנים השתנו, קיבלנו פרופורציות,  ומכאן יש גם להגדיר בהתאם את ממדי מרחב העבודה בהיבטי זמן ומקום.
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.