פרשת ראה -
רחוק מהעין קרוב ללב – על לכידות ואחריותיות
המעבר לעבודה מרחוק העצימה את אחד האתגרים המורכבים ביותר למנהלים והוא – שמירה על הלכידות והסינרגיה של הצוות, הן כיחידה בפני עצמה והן כחלק מהמכלול הארגוני. הקושי מתעצם בין היתר לאור העובדה שהעובדים מפוזרים בעיקר בבתיהם – ללא מקום פיזי מרכזי למפגשים שוטפים ויומיומיים כדוגמת המרחב המשרדי, אשר בהחלט היווה תשתית מסוימת לבנייה ולשמירה על תחושת הלכידות.
אחד מתפקידיו העיקריים של מנהל-מנהיג הוא לגבש את ציוותו סביב מטרות הארגון כתנאי יסודי והכרחי להצלחה ולעמידה ביעדים. לכידות סביב מטרה משותפת וחיבור לחזון ברור, כזה שכל אחד מחברי הצוות והארגון מבין את מהות תפקידו ורוצה ומחויב לתרום את חלקו למכלול – למטרת-העל הארגונית, ולא רק למטרה הספציפית שלו או של מחלקתו.
על מנת ליצור סינרגיה זו, על מנהלים להשקיע במיוחד בימים אלה, בחיזוק ערך האַחְרָיוּתִיּוּת (accountability), ערך המתייחס למידה בה העובד רואה בתוצאות התהליך כולו, חלק מאחריותו – ולא רואה את אחריותו (responsibility) אך ורק על חלקו וחובתו בתהליך.
המרחק הפיזי בין חברי הצוות והממשקים בימים אלה, מקבלים משנה חשיבות ועדיפות להדגשת ערך האחריותיות כחלק מהלכידות הארגונית בכלל והצוותית בפרט.
על כך בפרשת השבוע, פרשת ראה, שם נאמר:
“כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם–לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה” (דברים י”ב, ה’).
נשאלת השאלה,
מדוע הפסוק פותח ברבים – ‘תִדְרְשׁוּ’ ומסיים ביחיד – ‘וּבָאתָ’?
נסביר,
פסוק זה רומז לתקופה בה המקדש חרב והאדם תוהה על מה נחרב הבית. לכן, ‘תִדְרְשׁוּ’ עד שתבינו כי הסיבה לחורבן המקדש טמונה במריבות ובמחלוקות בעם, עד כדי שהגיעו לרמה של שנאת חינם ואיבה בין אדם לחברו. מכאן, התיקון לכך יהיה ‘וּבָאתָ’ – לכידות, תתאחדו כאיש אחד, זה יסייע לתקן את נזקי הפירוד והשנאה.
באופן דומה ניתן לפרש גם את הפסוק: “וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמָצָאתָ: כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ” (דברים ד’, כ”ט). גם פסוק זה פותח בלשון רבים ‘וּבִקַּשְׁתֶּם’ ומסיים בלשון יחיד ‘וּמָצָאתָ’. שכן בתחילה ‘וּבִקַּשְׁתֶּם’ – כל אחד בנפרד ביקש לדעת מדוע ה’ מסתיר פניו מעמו. ללא עוצמת הקבוצה, השאלה תישאל בלשון רפה ובאופן פחות מחייב. אך אם ‘תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ’ – כלומר, אם תתאמצו ותדרשו בתוקף (דרישה תקיפה יותר מבקשה) ותהיו מאוחדים כאחד, אז ‘וּמָצָאת’ – תשיגו את התיקון להסתרת הפנים.
מכאן, העיקרון – הסתרת הפנים, הריחוק החורבן והגלות הינם תוצאה של חולשת העם הנובעת מפילוג, ריבים ומחלוקות. התיקון לכך הוא חיזוק ערך ותחושת הלכידות, אשר תאחד ותעצים את הקבוצה באופן סינרגתי – כי כוח המאוחדים גדול מסכום כוח הפרודים. כתוצאה מהלכידות והאחדות, כאמור, תוכלו להשיג גם את קרבת ה’ – ‘ּומָצָאתָ’ וגם את החזרה למשכנו ‘ובָאתָ שָּׁמָּה’. יתירה מכך, ניתן להסביר נקודה זו גם באופן הבא – אמנם כולם מבקשים ודורשים את אותו הדבר, אך לכל אחד יש צורך שונה ולכן ‘תִדְרְשׁוּ’ – את אותה דרישה, ‘ּומָצָאתָ’ – כל אחד את מבוקשו הספציפי.
לכידות והזדהות רעיונית ומעשית הינה גורם וכח מניע לפעולה. תפקיד ההנהלה, במיוחד בימים אלה, בין היתר להגביר את הלכידות סביב החזון והמטרות הארגוניות ובכך גם להטמיע ולהעמיק את ערך האחריותיות בקרב עובדי החברה במיקוד על מעבר מגישה של אחריות (responsibility) לגישה של אחריותיות (accountability) . אמנם הצלחת משימה טמונה בתרומה ובערך הייחודי של כל אחד אך, ללא השילוב ושתוף הפעולה בין כל החלקים בשרשרת הפעילות, לתרומה האישית אין כמעט ערך. ההירתמות של כולם ועבודה משותפת כקונצרט, הוא קריטי – כשכל אחד אחראי להוסיף את ערכו הייחודי לתוצאה הכוללת כחוליה בשרשרת, שכאמור, ערך השרשרת עולה על סכום הערכים של כל יחידה בנפרד.  מכאן כהמלצה, השקיעו מחשבה במשמעות ערך הלכידות ובפירוט ספציפי של מה זה אומר – הלכה למעשה – נראה כי זו אחת ההשקעות הכי חשובות בימים אלה.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.