שופטים
האם המטרה מקדשת את האמצעים?
צוות עם ‘אש בעיניים’, בעלי מוטיבציה גבוהה להצליח, אכפת להם מאד מהחברה והם בהחלט רוצים בהצלחתה. חברי הצוות שואפים לעמוד ביעדיהם, בכל מחיר. מהתנהלותם נדמה כי המטרה מקדשת את האמצעים, גם במחיר של עיגול פינות והתייחסות אל נהלי העבודה כהמלצה בלבד. התנהלות שבאה לידי ביטוי אמנם בעמידה ביעדים הכמותיים, אך באיכות ירודה ובאחוז תקלות גבוה יחסית.
‘המטרה מקדשת את האמצעים’ משמעותה שהתרומה ויתרונות המעשה, מפצים על הנזק אשר נגרם בדרך השגתו. עפ”י טרוצקי – ‘המטרה מקדשת את האמצעים כל עוד קיים דבר המקדש את המטרה’. במילים אחרות, אמנם המטרה מקדשת האמצעים אך, לא תמיד המטרה מספיק קדושה כדי שתקדש האמצעים. נראה כי קשה למצוא מטרות שאכן יקדשו את האמצעים.
על כך בפרשת השבוע פרשת שופטים שם נאמר:
“צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף-לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ” (דברים ט”ז, כ’)
נשאל:

• מה טעם כפילות המילים “צֶדֶק צֶדֶק”?
• מה טעם השימוש דווקא בפועל “תִּרְדֹּף” ולא בפעלים אחרים כגון ‘תשפוט’/’תעשה’/’תנהג’ וכו’?
• מה הקשר בין הצדק למטרה של “לְמַעַן תִּחְיֶה”? וכן, מה הטעם להזכיר כאן את ירושת הארץ?

נסביר,

• מה טעם הכפילות “צֶדֶק צֶדֶק”? עפ”י הפרשנים:
  1. אבן עזרא – בדרך כלל מניחים שבית הדין והשופטים חפצים בצדק. הכפילות הינה גם פניה לבעלי הריב, שהצדק יהיה גם האינטרס שלהם. מנחה בלולה גם מתייחס באופן זה לכפילות ומפרש שעל האדם לרדוף הצדק בין אם הוא זכאי ובין אם הוא חייב.
  2. רבינו בחיי – הכפילות כדי להדגיש שהצדק צריך להיות גם בדיבור וגם במעשה.
  3. האדמו”ר שמחה בונים מפשיסחה — אילו היה כתוב פעם אחת “צדק תרדוף” יתכן וניתן היה להניח כי רדיפת הצדק כל כך חשובה שמצדיקה את כל האמצעים לרבות אמצעים פסולים ולא ראויים. מכאן שמטרת הכפילות לומר, שגם את הצדק יש לרדוף בצדק ואין המטרה מקדשת את האמצעים, אלא השגת הצדק יש לעשות בדרכים נאותות.

• מה טעם השימוש דווקא בפועל “תִּרְדֹּף”‘?
  אנו מוצאים שימוש בשורש ר.ד.פ  גם בקשר לשלום, ששם נאמר: “סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.” (תהילים ל”ד, ט”ו). זאת משום שבשני אלה, בצדק ובשלום, נדרש להשקיע מאמץ מיוחד להשגתם וערך תרומתם לא יסולא מפז, שכן הם המבטיחים את יסוד קיומו של העם. בעוד הצדק – מקיים את החברה ומחזק את לכידותה וכוחותיה הפנימיים, השלום – מגן מפני האויבים מבחוץ. מכאן שהשימוש בפועל תרדוף, הוא במטרה להדגיש כי לא די בבקשת השלום אלא יש לרדוף אותו הלכה למעשה.
• מה הקשר בין הצדק למטרה, “לְמַעַן תִּחְיֶה”? וכן, מה הטעם להזכיר כאן את ירושת הארץ?
  מדובר בקשר משורשר של סיבה ותוצאה. שכן, אי צדק מוביל לניכור חברתי אשר בא לידי ביטוי למשל בסכסוכים בינאישיים ונקמות וזהו ‘לְמַעַן תִּחְיֶה’. מכאן, שכתוצאה מהניכור החברתי, ישנה התרופפות ברמת הלכידות של העם מה שמחליש אותם גם בהתמודדות מול האויבים מבחוץ וזהו ‘וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ’.
   

אין ספק כי יש למקד את השאיפה, הרצון והאנרגיה בהשגת המטרה באופן אופטימלי. אך, הדרך גם חשובה – על המטרה להיות מושגת בצורה חוקית והומאנית. התנהגות של אי צדק, היא רק תחילת היווצרותו של כדור השלג – בכוחה להרוס לא רק יחסים בינאישיים, אלא הרבה מעבר, כפי שמוצג בפסוק כדוגמא: אי צדק = ניכור חברתי = חוסר לכידות וחולשה גם מול אויבי הארץ.
גם מצבים ארגוניים הנתפסים לכאורה באופן חיובי, כמו ‘אש בעיניים’ ושאיפה לעמידה ביעדים, חשוב לבחון גם את המשמעות הרחבה של אופן השגתן והמחירים הנילווים. שכן, את המטרה יש להשיג בדרכים כשרות וישרות, מקצועיות ואתיות, מתוך גישה של “צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף” – את הצדק יש לרדוף בצדק.
באופן דומה שאלה זו נשאלת למשל גם לגבי האמצעים הננקטים למיגור התפשטות נגיף הקורונה כגון: האיכונים והסגרים, האם המטרה אכן מקדשת את האמצעים? ושאלה נוספת, האם האמצעים הננקטים אכן משרתים את המטרה? וזו שאלה לדיון בפוסט נפרד.
 
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שופטים
האם המטרה מקדשת את האמצעים?
צוות עם ‘אש בעיניים’, בעלי מוטיבציה גבוהה להצליח, אכפת להם מאד מהחברה והם בהחלט רוצים בהצלחתה. חברי הצוות שואפים לעמוד ביעדיהם, בכל מחיר. מהתנהלותם נדמה כי המטרה מקדשת את האמצעים, גם במחיר של עיגול פינות והתייחסות אל נהלי העבודה כהמלצה בלבד. התנהלות שבאה לידי ביטוי אמנם בעמידה ביעדים הכמותיים, אך באיכות ירודה ובאחוז תקלות גבוה יחסית.
‘המטרה מקדשת את האמצעים’ משמעותה שהתרומה ויתרונות המעשה, מפצים על הנזק אשר נגרם בדרך השגתו. עפ”י טרוצקי – ‘המטרה מקדשת את האמצעים כל עוד קיים דבר המקדש את המטרה’. במילים אחרות, אמנם המטרה מקדשת האמצעים אך, לא תמיד המטרה מספיק קדושה כדי שתקדש האמצעים. נראה כי קשה למצוא מטרות שאכן יקדשו את האמצעים.
על כך בפרשת השבוע פרשת שופטים שם נאמר:
“צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף-לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ” (דברים ט”ז, כ’)
נשאל:

• מה טעם כפילות המילים “צֶדֶק צֶדֶק”?
• מה טעם השימוש דווקא בפועל “תִּרְדֹּף” ולא בפעלים אחרים כגון ‘תשפוט’/’תעשה’/’תנהג’ וכו’?
• מה הקשר בין הצדק למטרה של “לְמַעַן תִּחְיֶה”? וכן, מה הטעם להזכיר כאן את ירושת הארץ?

נסביר,

• מה טעם הכפילות “צֶדֶק צֶדֶק”? עפ”י הפרשנים:
  1. אבן עזרא – בדרך כלל מניחים שבית הדין והשופטים חפצים בצדק. הכפילות הינה גם פניה לבעלי הריב, שהצדק יהיה גם האינטרס שלהם. מנחה בלולה גם מתייחס באופן זה לכפילות ומפרש שעל האדם לרדוף הצדק בין אם הוא זכאי ובין אם הוא חייב.
  2. רבינו בחיי – הכפילות כדי להדגיש שהצדק צריך להיות גם בדיבור וגם במעשה.
  3. האדמו”ר שמחה בונים מפשיסחה — אילו היה כתוב פעם אחת “צדק תרדוף” יתכן וניתן היה להניח כי רדיפת הצדק כל כך חשובה שמצדיקה את כל האמצעים לרבות אמצעים פסולים ולא ראויים. מכאן שמטרת הכפילות לומר, שגם את הצדק יש לרדוף בצדק ואין המטרה מקדשת את האמצעים, אלא השגת הצדק יש לעשות בדרכים נאותות.

• מה טעם השימוש דווקא בפועל “תִּרְדֹּף”‘?
  אנו מוצאים שימוש בשורש ר.ד.פ  גם בקשר לשלום, ששם נאמר: “סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.” (תהילים ל”ד, ט”ו). זאת משום שבשני אלה, בצדק ובשלום, נדרש להשקיע מאמץ מיוחד להשגתם וערך תרומתם לא יסולא מפז, שכן הם המבטיחים את יסוד קיומו של העם. בעוד הצדק – מקיים את החברה ומחזק את לכידותה וכוחותיה הפנימיים, השלום – מגן מפני האויבים מבחוץ. מכאן שהשימוש בפועל תרדוף, הוא במטרה להדגיש כי לא די בבקשת השלום אלא יש לרדוף אותו הלכה למעשה.
• מה הקשר בין הצדק למטרה, “לְמַעַן תִּחְיֶה”? וכן, מה הטעם להזכיר כאן את ירושת הארץ?
  מדובר בקשר משורשר של סיבה ותוצאה. שכן, אי צדק מוביל לניכור חברתי אשר בא לידי ביטוי למשל בסכסוכים בינאישיים ונקמות וזהו ‘לְמַעַן תִּחְיֶה’. מכאן, שכתוצאה מהניכור החברתי, ישנה התרופפות ברמת הלכידות של העם מה שמחליש אותם גם בהתמודדות מול האויבים מבחוץ וזהו ‘וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ’.
   

אין ספק כי יש למקד את השאיפה, הרצון והאנרגיה בהשגת המטרה באופן אופטימלי. אך, הדרך גם חשובה – על המטרה להיות מושגת בצורה חוקית והומאנית. התנהגות של אי צדק, היא רק תחילת היווצרותו של כדור השלג – בכוחה להרוס לא רק יחסים בינאישיים, אלא הרבה מעבר, כפי שמוצג בפסוק כדוגמא: אי צדק = ניכור חברתי = חוסר לכידות וחולשה גם מול אויבי הארץ.
גם מצבים ארגוניים הנתפסים לכאורה באופן חיובי, כמו ‘אש בעיניים’ ושאיפה לעמידה ביעדים, חשוב לבחון גם את המשמעות הרחבה של אופן השגתן והמחירים הנילווים. שכן, את המטרה יש להשיג בדרכים כשרות וישרות, מקצועיות ואתיות, מתוך גישה של “צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף” – את הצדק יש לרדוף בצדק.
באופן דומה שאלה זו נשאלת למשל גם לגבי האמצעים הננקטים למיגור התפשטות נגיף הקורונה כגון: האיכונים והסגרים, האם המטרה אכן מקדשת את האמצעים? ושאלה נוספת, האם האמצעים הננקטים אכן משרתים את המטרה? וזו שאלה לדיון בפוסט נפרד.
 
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 שופטים
האם המטרה מקדשת את האמצעים?
צוות עם ‘אש בעיניים’, בעלי מוטיבציה גבוהה להצליח, אכפת להם מאד מהחברה והם בהחלט רוצים בהצלחתה. חברי הצוות שואפים לעמוד ביעדיהם, בכל מחיר. מהתנהלותם נדמה כי המטרה מקדשת את האמצעים, גם במחיר של עיגול פינות והתייחסות אל נהלי העבודה כהמלצה בלבד. התנהלות שבאה לידי ביטוי אמנם בעמידה ביעדים הכמותיים, אך באיכות ירודה ובאחוז תקלות גבוה יחסית.
‘המטרה מקדשת את האמצעים’ משמעותה שהתרומה ויתרונות המעשה, מפצים על הנזק אשר נגרם בדרך השגתו. עפ”י טרוצקי – ‘המטרה מקדשת את האמצעים כל עוד קיים דבר המקדש את המטרה’. במילים אחרות, אמנם המטרה מקדשת האמצעים אך, לא תמיד המטרה מספיק קדושה כדי שתקדש האמצעים. נראה כי קשה למצוא מטרות שאכן יקדשו את האמצעים.
על כך בפרשת השבוע פרשת שופטים שם נאמר:
“צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף-לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ” (דברים ט”ז, כ’)
נשאל:

• מה טעם כפילות המילים “צֶדֶק צֶדֶק”?
• מה טעם השימוש דווקא בפועל “תִּרְדֹּף” ולא בפעלים אחרים כגון ‘תשפוט’/’תעשה’/’תנהג’ וכו’?
• מה הקשר בין הצדק למטרה של “לְמַעַן תִּחְיֶה”? וכן, מה הטעם להזכיר כאן את ירושת הארץ?

נסביר,

• מה טעם הכפילות “צֶדֶק צֶדֶק”? עפ”י הפרשנים:
  1. אבן עזרא – בדרך כלל מניחים שבית הדין והשופטים חפצים בצדק. הכפילות הינה גם פניה לבעלי הריב, שהצדק יהיה גם האינטרס שלהם. מנחה בלולה גם מתייחס באופן זה לכפילות ומפרש שעל האדם לרדוף הצדק בין אם הוא זכאי ובין אם הוא חייב.
  2. רבינו בחיי – הכפילות כדי להדגיש שהצדק צריך להיות גם בדיבור וגם במעשה.
  3. האדמו”ר שמחה בונים מפשיסחה — אילו היה כתוב פעם אחת “צדק תרדוף” יתכן וניתן היה להניח כי רדיפת הצדק כל כך חשובה שמצדיקה את כל האמצעים לרבות אמצעים פסולים ולא ראויים. מכאן שמטרת הכפילות לומר, שגם את הצדק יש לרדוף בצדק ואין המטרה מקדשת את האמצעים, אלא השגת הצדק יש לעשות בדרכים נאותות.

• מה טעם השימוש דווקא בפועל “תִּרְדֹּף”‘?
  אנו מוצאים שימוש בשורש ר.ד.פ  גם בקשר לשלום, ששם נאמר: “סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.” (תהילים ל”ד, ט”ו). זאת משום שבשני אלה, בצדק ובשלום, נדרש להשקיע מאמץ מיוחד להשגתם וערך תרומתם לא יסולא מפז, שכן הם המבטיחים את יסוד קיומו של העם. בעוד הצדק – מקיים את החברה ומחזק את לכידותה וכוחותיה הפנימיים, השלום – מגן מפני האויבים מבחוץ. מכאן שהשימוש בפועל תרדוף, הוא במטרה להדגיש כי לא די בבקשת השלום אלא יש לרדוף אותו הלכה למעשה.
• מה הקשר בין הצדק למטרה, “לְמַעַן תִּחְיֶה”? וכן, מה הטעם להזכיר כאן את ירושת הארץ?
  מדובר בקשר משורשר של סיבה ותוצאה. שכן, אי צדק מוביל לניכור חברתי אשר בא לידי ביטוי למשל בסכסוכים בינאישיים ונקמות וזהו ‘לְמַעַן תִּחְיֶה’. מכאן, שכתוצאה מהניכור החברתי, ישנה התרופפות ברמת הלכידות של העם מה שמחליש אותם גם בהתמודדות מול האויבים מבחוץ וזהו ‘וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ’.
   

אין ספק כי יש למקד את השאיפה, הרצון והאנרגיה בהשגת המטרה באופן אופטימלי. אך, הדרך גם חשובה – על המטרה להיות מושגת בצורה חוקית והומאנית. התנהגות של אי צדק, היא רק תחילת היווצרותו של כדור השלג – בכוחה להרוס לא רק יחסים בינאישיים, אלא הרבה מעבר, כפי שמוצג בפסוק כדוגמא: אי צדק = ניכור חברתי = חוסר לכידות וחולשה גם מול אויבי הארץ.
גם מצבים ארגוניים הנתפסים לכאורה באופן חיובי, כמו ‘אש בעיניים’ ושאיפה לעמידה ביעדים, חשוב לבחון גם את המשמעות הרחבה של אופן השגתן והמחירים הנילווים. שכן, את המטרה יש להשיג בדרכים כשרות וישרות, מקצועיות ואתיות, מתוך גישה של “צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף” – את הצדק יש לרדוף בצדק.
באופן דומה שאלה זו נשאלת למשל גם לגבי האמצעים הננקטים למיגור התפשטות נגיף הקורונה כגון: האיכונים והסגרים, האם המטרה אכן מקדשת את האמצעים? ושאלה נוספת, האם האמצעים הננקטים אכן משרתים את המטרה? וזו שאלה לדיון בפוסט נפרד.
 
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 שופטים
האם המטרה מקדשת את האמצעים?
צוות עם ‘אש בעיניים’, בעלי מוטיבציה גבוהה להצליח, אכפת להם מאד מהחברה והם בהחלט רוצים בהצלחתה. חברי הצוות שואפים לעמוד ביעדיהם, בכל מחיר. מהתנהלותם נדמה כי המטרה מקדשת את האמצעים, גם במחיר של עיגול פינות והתייחסות אל נהלי העבודה כהמלצה בלבד. התנהלות שבאה לידי ביטוי אמנם בעמידה ביעדים הכמותיים, אך באיכות ירודה ובאחוז תקלות גבוה יחסית.
‘המטרה מקדשת את האמצעים’ משמעותה שהתרומה ויתרונות המעשה, מפצים על הנזק אשר נגרם בדרך השגתו. עפ”י טרוצקי – ‘המטרה מקדשת את האמצעים כל עוד קיים דבר המקדש את המטרה’. במילים אחרות, אמנם המטרה מקדשת האמצעים אך, לא תמיד המטרה מספיק קדושה כדי שתקדש האמצעים. נראה כי קשה למצוא מטרות שאכן יקדשו את האמצעים.
על כך בפרשת השבוע פרשת שופטים שם נאמר:
“צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף-לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ” (דברים ט”ז, כ’)
נשאל:

• מה טעם כפילות המילים “צֶדֶק צֶדֶק”?
• מה טעם השימוש דווקא בפועל “תִּרְדֹּף” ולא בפעלים אחרים כגון ‘תשפוט’/’תעשה’/’תנהג’ וכו’?
• מה הקשר בין הצדק למטרה של “לְמַעַן תִּחְיֶה”? וכן, מה הטעם להזכיר כאן את ירושת הארץ?

נסביר,

• מה טעם הכפילות “צֶדֶק צֶדֶק”? עפ”י הפרשנים:
  1. אבן עזרא – בדרך כלל מניחים שבית הדין והשופטים חפצים בצדק. הכפילות הינה גם פניה לבעלי הריב, שהצדק יהיה גם האינטרס שלהם. מנחה בלולה גם מתייחס באופן זה לכפילות ומפרש שעל האדם לרדוף הצדק בין אם הוא זכאי ובין אם הוא חייב.
  2. רבינו בחיי – הכפילות כדי להדגיש שהצדק צריך להיות גם בדיבור וגם במעשה.
  3. האדמו”ר שמחה בונים מפשיסחה — אילו היה כתוב פעם אחת “צדק תרדוף” יתכן וניתן היה להניח כי רדיפת הצדק כל כך חשובה שמצדיקה את כל האמצעים לרבות אמצעים פסולים ולא ראויים. מכאן שמטרת הכפילות לומר, שגם את הצדק יש לרדוף בצדק ואין המטרה מקדשת את האמצעים, אלא השגת הצדק יש לעשות בדרכים נאותות.

• מה טעם השימוש דווקא בפועל “תִּרְדֹּף”‘?
  אנו מוצאים שימוש בשורש ר.ד.פ  גם בקשר לשלום, ששם נאמר: “סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.” (תהילים ל”ד, ט”ו). זאת משום שבשני אלה, בצדק ובשלום, נדרש להשקיע מאמץ מיוחד להשגתם וערך תרומתם לא יסולא מפז, שכן הם המבטיחים את יסוד קיומו של העם. בעוד הצדק – מקיים את החברה ומחזק את לכידותה וכוחותיה הפנימיים, השלום – מגן מפני האויבים מבחוץ. מכאן שהשימוש בפועל תרדוף, הוא במטרה להדגיש כי לא די בבקשת השלום אלא יש לרדוף אותו הלכה למעשה.
• מה הקשר בין הצדק למטרה, “לְמַעַן תִּחְיֶה”? וכן, מה הטעם להזכיר כאן את ירושת הארץ?
  מדובר בקשר משורשר של סיבה ותוצאה. שכן, אי צדק מוביל לניכור חברתי אשר בא לידי ביטוי למשל בסכסוכים בינאישיים ונקמות וזהו ‘לְמַעַן תִּחְיֶה’. מכאן, שכתוצאה מהניכור החברתי, ישנה התרופפות ברמת הלכידות של העם מה שמחליש אותם גם בהתמודדות מול האויבים מבחוץ וזהו ‘וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ’.
   

אין ספק כי יש למקד את השאיפה, הרצון והאנרגיה בהשגת המטרה באופן אופטימלי. אך, הדרך גם חשובה – על המטרה להיות מושגת בצורה חוקית והומאנית. התנהגות של אי צדק, היא רק תחילת היווצרותו של כדור השלג – בכוחה להרוס לא רק יחסים בינאישיים, אלא הרבה מעבר, כפי שמוצג בפסוק כדוגמא: אי צדק = ניכור חברתי = חוסר לכידות וחולשה גם מול אויבי הארץ.
גם מצבים ארגוניים הנתפסים לכאורה באופן חיובי, כמו ‘אש בעיניים’ ושאיפה לעמידה ביעדים, חשוב לבחון גם את המשמעות הרחבה של אופן השגתן והמחירים הנילווים. שכן, את המטרה יש להשיג בדרכים כשרות וישרות, מקצועיות ואתיות, מתוך גישה של “צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף” – את הצדק יש לרדוף בצדק.
באופן דומה שאלה זו נשאלת למשל גם לגבי האמצעים הננקטים למיגור התפשטות נגיף הקורונה כגון: האיכונים והסגרים, האם המטרה אכן מקדשת את האמצעים? ושאלה נוספת, האם האמצעים הננקטים אכן משרתים את המטרה? וזו שאלה לדיון בפוסט נפרד.

המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.