- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
כתבות
פרשת השבוע ′כי תצא′- המעקה כסמל
ז' אלול ה'תש"פ 27/08/2020
גליה אלמליח-הרמן
כי תצא
המעקה כסמל
המשבר מציף מגוון הזדמנויות שכדאי לשקול את מינופם, לצד זה חשוב לנתח גם את הסיכונים הכרוכים בהם. הסיכונים מגוונים וכל סיכון שונה ברמת החומרה שלו, הסבירות שיתממש והיקף ההשפעה שלו על הארגון. ישנם גם סיכונים אשר רמת השפעתם כ”כ גבוהה, אשר עלולים להעמיד את הארגון כולו בפני נפילה – מצב שאין ממנו דרך חזרה.
בקרות ופעולות רבות נעשות גם במהלך שגרת העבודה על מנת למזער גורמי סיכון, במגוון היבטים כגון: פיננסי, משפטי, בטיחותי, ניהולי, טכנולוגי, לוגיסטי, לוחות הזמנים, איכות מוצר ולעיתים אף בהיבטי כח עליון.
סיכון הוא ביטוי לחוסר יכולת פוטנציאלית להשיג את המטרות שהוגדרו, מדובר בתרחיש שעלול להתממש, שלא לפי התכנון ושטמון בו פוטנציאל לגרימת נזק.
באחריות כל ארגון, לנהל את גורמי הסיכון כדי להימנע או למזער הנזקים שעלולים להתממש, תוך ניהול המיטיגציה והבקרות עבור סיכונים ידועים, לצד ניהול באפרים עבור סיכונים שטרם נהירים אך ברור שקיימים. אין ספק כי סיכונים הם חלק אינטגרלי משגרת העבודה של כל ארגון. ניהול סיכונים, מבעוד מועד, באופן קבוע ושיטתי, במקרים רבים הוא זה שיבדיל בין הצלחה לכישלון.
על כך בפרשת השבוע, פרשת כי-תצא שם נאמר:
“כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ; וְלֹא-תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, כִּי-יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ” (דברים כ”ב, ח’).
אדם הבונה ‘בית חדש’ – בית שהוא חדש עבורו, לכן גם במקרה של ירושה או מתנה, חל על האדם הדין לבנות מעקה לגג ביתו, על מנת למנוע תאונת נפילה מגובה רב. שכן, על אדם להיזהר שלא תבוא תקלה על ידו, בכך שיעשה כל שניתן למנוע את התממשותה. למעשה מצווה זו כוללת אזהרה לנקוט בכל אמצעי הזהירות כדי להרחיק סיכונים ומכשולים, כפי שנאמר בטעם למצווה זו: “וְלֹא-תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ”.
באופן מעניין, מצוות שילוח הקן “שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת-הָאֵם …לְמַעַן יִיטַב לָךְ, וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים” (דברים כ”ב, ז’), מופיעה לפני מצווה זו של המעקה, נשאלת השאלה, מה טעם סמיכות זו?
על פי פירוש בנין אריאל: יתכן מצב שאדם שקיים את מצוות שילוח הקן, יסמוך על שכר מצווה זו של הגנה והבטחה לאריכות ימים ומכאן, יאמר לעצמו שאינו צריך להיזהר ולהישמר למשל מגג ללא מעקה, כי לא יקרה לו כלום, שכן הוא מבוטח לכאורה, מכח שכר המצווה של שילוח הקן. על כן, סמיכות המצוות, כדי להדגיש כי:
- על כל אדם להישמר שלא ינזק
- על כל אדם להישמר שלא תבוא תקלה וסכנה לאחרים ממנו.
- אין שכר מצווה מסוימת לתת ביטוח ובטחון בעתיד. האחריות ליצירת סביבה בטיחותית היא בידי האדם ולא בידי שמיים.
תפקיד המעקה הוא למנוע נפילה בין מפלסים. גג ללא מעקה, הוא כאמור, סיכון ידוע, כאשר המעקה מהווה את המיטיגציה למזעור ואף להימנעות מפוטנציאל התאונה.
חיפוש בגוגל אחר המילים ‘נפילה מהגג’ מציג תוך 30 שניות 10,100 תוצאות. מה שמצביע על נקודה נוספת המוזכרת בפסוק. על אף שסיכונים הם חלק משגרת העבודה של ארגונים, ננקטות גישות שונות בהתייחסות אליהם: יש הנוקטים גישה של שאננות, ‘יהיה בסדר’ ונתמודד עם הסיכון כשיתממש, לצידם יש המתייחסים לסיכונים בכובד ראש הראוי לרמת חומרתם והשפעתם ומנהלים אותם באופן תקופתי, מחושב, מתודי ומושכל. ארגונים אלה בונים למעשה את המעקה, במטרה למזער ואף למנוע את התממשות הסיכונים, עבור הארגון עצמו וחשוב לא פחות, עבור בעלי העניין – הישירים והעקיפים.
באופן דומה, בימים אלה, קיץ 2020 ההנחיה לעטיית מסיכה במרחב הציבורי היא המעקה – היא חלק ממיטיגציה להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. המסכה מסייעת במיזעור הסיכוי של מעבר הנגיף בין אנשים – הן שאדם ידביק אחרים והן שידבק בעצמו. על האדם לנקוט בפעולות יזומות לשמירה על בריאותו ובריאות סובביו, לנקוט באמצעי זהירות והגנה, כמו המעקה – לנקוט בצעדים פרואקטיביים במניעת הנזק טרם התממשותו.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
המעקה כסמל
המשבר מציף מגוון הזדמנויות שכדאי לשקול את מינופם, לצד זה חשוב לנתח גם את הסיכונים הכרוכים בהם. הסיכונים מגוונים וכל סיכון שונה ברמת החומרה שלו, הסבירות שיתממש והיקף ההשפעה שלו על הארגון. ישנם גם סיכונים אשר רמת השפעתם כ”כ גבוהה, אשר עלולים להעמיד את הארגון כולו בפני נפילה – מצב שאין ממנו דרך חזרה.
בקרות ופעולות רבות נעשות גם במהלך שגרת העבודה על מנת למזער גורמי סיכון, במגוון היבטים כגון: פיננסי, משפטי, בטיחותי, ניהולי, טכנולוגי, לוגיסטי, לוחות הזמנים, איכות מוצר ולעיתים אף בהיבטי כח עליון.
סיכון הוא ביטוי לחוסר יכולת פוטנציאלית להשיג את המטרות שהוגדרו, מדובר בתרחיש שעלול להתממש, שלא לפי התכנון ושטמון בו פוטנציאל לגרימת נזק.
באחריות כל ארגון, לנהל את גורמי הסיכון כדי להימנע או למזער הנזקים שעלולים להתממש, תוך ניהול המיטיגציה והבקרות עבור סיכונים ידועים, לצד ניהול באפרים עבור סיכונים שטרם נהירים אך ברור שקיימים. אין ספק כי סיכונים הם חלק אינטגרלי משגרת העבודה של כל ארגון. ניהול סיכונים, מבעוד מועד, באופן קבוע ושיטתי, במקרים רבים הוא זה שיבדיל בין הצלחה לכישלון.
על כך בפרשת השבוע, פרשת כי-תצא שם נאמר:
“כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ; וְלֹא-תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, כִּי-יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ” (דברים כ”ב, ח’).
אדם הבונה ‘בית חדש’ – בית שהוא חדש עבורו, לכן גם במקרה של ירושה או מתנה, חל על האדם הדין לבנות מעקה לגג ביתו, על מנת למנוע תאונת נפילה מגובה רב. שכן, על אדם להיזהר שלא תבוא תקלה על ידו, בכך שיעשה כל שניתן למנוע את התממשותה. למעשה מצווה זו כוללת אזהרה לנקוט בכל אמצעי הזהירות כדי להרחיק סיכונים ומכשולים, כפי שנאמר בטעם למצווה זו: “וְלֹא-תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ”.
באופן מעניין, מצוות שילוח הקן “שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת-הָאֵם …לְמַעַן יִיטַב לָךְ, וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים” (דברים כ”ב, ז’), מופיעה לפני מצווה זו של המעקה, נשאלת השאלה, מה טעם סמיכות זו?
על פי פירוש בנין אריאל: יתכן מצב שאדם שקיים את מצוות שילוח הקן, יסמוך על שכר מצווה זו של הגנה והבטחה לאריכות ימים ומכאן, יאמר לעצמו שאינו צריך להיזהר ולהישמר למשל מגג ללא מעקה, כי לא יקרה לו כלום, שכן הוא מבוטח לכאורה, מכח שכר המצווה של שילוח הקן. על כן, סמיכות המצוות, כדי להדגיש כי:
- על כל אדם להישמר שלא ינזק
- על כל אדם להישמר שלא תבוא תקלה וסכנה לאחרים ממנו.
- אין שכר מצווה מסוימת לתת ביטוח ובטחון בעתיד. האחריות ליצירת סביבה בטיחותית היא בידי האדם ולא בידי שמיים.
חיפוש בגוגל אחר המילים ‘נפילה מהגג’ מציג תוך 30 שניות 10,100 תוצאות. מה שמצביע על נקודה נוספת המוזכרת בפסוק. על אף שסיכונים הם חלק משגרת העבודה של ארגונים, ננקטות גישות שונות בהתייחסות אליהם: יש הנוקטים גישה של שאננות, ‘יהיה בסדר’ ונתמודד עם הסיכון כשיתממש, לצידם יש המתייחסים לסיכונים בכובד ראש הראוי לרמת חומרתם והשפעתם ומנהלים אותם באופן תקופתי, מחושב, מתודי ומושכל. ארגונים אלה בונים למעשה את המעקה, במטרה למזער ואף למנוע את התממשות הסיכונים, עבור הארגון עצמו וחשוב לא פחות, עבור בעלי העניין – הישירים והעקיפים.
באופן דומה, בימים אלה, קיץ 2020 ההנחיה לעטיית מסיכה במרחב הציבורי היא המעקה – היא חלק ממיטיגציה להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. המסכה מסייעת במיזעור הסיכוי של מעבר הנגיף בין אנשים – הן שאדם ידביק אחרים והן שידבק בעצמו. על האדם לנקוט בפעולות יזומות לשמירה על בריאותו ובריאות סובביו, לנקוט באמצעי זהירות והגנה, כמו המעקה – לנקוט בצעדים פרואקטיביים במניעת הנזק טרם התממשותו.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה