ניצבים וילך -
ללכת לאורו
תהליך תכנון ההמשכיות בארגון, משמעו לנקוט באמצעים הדרושים על מנת להבטיח את המשכיות העסקית גם בדור הבא, עם פרישת דור המייסדים.
המאמן האגדי של מנצ’סטר יונייטד, סר אלכס פרגוסון, אימן את הקבוצה במשך 27 שנה (1986-2013) במהלכם זכו בהישג מכובד של לא פחות מ-38 תארים, ואף על פי כן, עם פרישתו צפים ועולים ציטוטים כגון:

• “יונייטד זכתה באליפות, אבל אין לה מחלקת סקאוטינג גדולה ותשתיות והכל בגלל פרגי. כל עוד הוא היה שם לא היה בכך צורך”
• “הוא הצליח למרות שלא קנה שחקנים כי עדיין היה לו מגע הקסם”
• “במועדון מודרני זה לא איש אחד אלא מערכת גדולה. פרגי הותיר אחריו מערכת לא מעודכנת וקבוצה מבוגרת מידי”

‘אנחנו החלטתי’ או ‘אני החלטנו’ מייצג מצב של מנהיג דומיננטי שפעמים רבות, נדמה כי נוכחותו מייתרת כל מערכת ארגונית שהרי המערכת מגולמת באיש אחד. בהעברה תהליכית, המנהיג אולי מוותר על חלק מכוחו, אבל בונה את הארגון לתקופה שאחריו, מה שסר פרגוסון לא השכיל לעשות  – וחבל. שכן, אם האינטרס הוא קיום עתידי של הארגון, כדאי למנהיג להכין את הארגון ולהתניע תהליך של תכנון ההמשכיות.
על כך בפרשות השבוע, פרשות ניצבים וילך, שם נאמר:
“וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל” (דברים ל”א, א’).
נשאלת השאלה:
לאן הלך משה?
נסביר,
עפ”י האבן עזרא – משה הלך לכל אחד מהשבטים על מנת להיפרד מהם טרם מותו.
עפ”י האברבנאל – התעורר משה בליבו ללכת לנחם את בני ישראל על מותו הקרב. כלומר, עפ”י פירוש זה, המילה ‘וַיֵּלֶךְ’ הינו פועל המתייחס להנעה לפעולה על משקל: “וַיֵּלֶךְ אִישׁ, מִבֵּית לֵוִי; וַיִּקַּח, אֶת-בַּת-לֵוִי” (שמות ב’, א’).
בעל הטורים מקשר פסוק זה עם הפסוק הקודם: “אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם” (ל’, כ’) מכאן שמשה הלך להגיד לעם, שה’ אכן קיים את שבועתו לאבות.
ואפשר גם להסביר כך – משה במשך 40 שנות מנהיגותו הביא את התורה לעם, לימד אותם והדריך אותם. הפועל ‘הולך’ יכול לשמש גם לתאר פעולה מתמשכת כגון:

• “וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד” (שמות י”ט, י”ט) – קול השופר שבדרך כלל נחלש ככל שהתקיעה נמשכת, המשיך והתחזק לכל אורך תקיעת השופר. או
• “כִּי-הָאִישׁ מָרְדֳּכַי, הוֹלֵךְ וְגָדוֹל” (אסתר ט’, ד’) – מרדכי זכה לגדולה גם מעבר לתחילת מינויו וגם לאחר האירועים המתוארים במגילת אסתר.

כאמור, הפועל ‘הולך’ יכול לתאר את התמשכות ואף התגברות הפעולה הנזכרת אחריה. מכאן שבפסוק לפנינו “וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר” – ‘וַיֵּלֶךְ’ כאינדיקציה לפעולה מתמשכת מתארת את רוח דיבורו של משה, שאף על פי שנפטר מן העולם, קולו ודבריו עדיין נשמעים והעם ממשיך ללכת לאורם. התורה שלימד את העם והשפעתו לא דעכו עם פטירתו, אלא עדיין מהדהדים ואף מתעצמים. כלומר עפ”י פירוש זה, המשמעות של המילה “וילך” – אינה מייצגת הליכה פיזית אלא מייצגת משמעות של המשכיות.
חיזוק לפירוש זה ניתן לראות בסיקול המילים “אלה הדברים / הדברים האלה”. שכן, בתחילת ספר דברים (א’, א’) נאמר: “אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה”, אשר משקף את עצם הצגת הדברים – הרי לכם הדברים. לעומת זאת בפרשתנו סדר המילים הוא הפוך ונאמר: “וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה“, המשקף כי הדברים שנאמרו למעשה הופנמו – הדברים הללו שכבר מוכרים לכם. כאמור, משמעות ההבדל בסדר הופעת המילים מייצג למעשה הבחנה בין שלבי התהליך – שלב של הצגת דבריו של משה, אל מול  שלב של הפנמת הדברים ע”י העם. מכאן שמנהיגותו, מורשתו ורוחו של משה, כבר אינם זקוקים לנוכחותו הפיזית כדי להתקיים, הם שורים על העם גם לאחר לכתו מה שמעצים את גדולתו כמנהיג.
פרישה של מנהיג דומיננטי ומיתולוגי אף פעם אינו דבר פשוט. עם זאת, קשה ככל שיהיה, אין את הפריווילגיה להתעלם מתכנון העתיד, יש להכין את הארגון באופן אופטימלי – נכון ומדורג, ברגישות ובסבלנות, ולהגדיר אבני דרך ותוכנית פעולה להמשכיות העסקית גם ליום שאחרי. אחרת, הארגון ימצא את עצמו מתרפק על הישגי העבר, אך מתפרק וחווה דעיכה בהווה. מנצ’סטר יונייטד בהחלט דוגמא לכך…
 
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.