זוכרים את מתחם החנייה התת-קרקעי הענק שמתחת לבית החולים בילינסון? אז זהו, לחודשים הקרובים הוא כבר לא. ממש לא. בחודשיים האחרונים נערכו שם עבודות בהיקף ענק, והמקום, שתי קומות מתוך השלוש, הוכשר למחם אשפוז ענק לחוליי קורונה. מחר, יום חמישי, יחל המתחם הזה לקלוט חולי קורונה, בהם כ-40 חולים שיובאו הנה מצפון הארץ, בה בתי החולים כבר אינם יכולים לקלוט חולי קורונה נוספים.
 המתחם, שכולל ארבע מחלקות טיפול נמרץ לחולי קורונה קשים ומונשמים, עם 206 מיטות, נבנה על ידי אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון. בתקופה רגילה לבנות פרוייקט כזה לוקח קרוב לשלוש שנים. כאן זה לקח חודשיים!!! במקום גם 200 עמדות הנשמה, 4 מרכזיי בקרה ושליטה לרפואה מרחוק עם מצלמות במעגל סגור, מערכות זרימה אוויר בלחץ שלילי. במקום יעבדו יותר ממאה אנשי צוות, תוך הקפדה מלאה על ביטחונם.
 סך ההשקעה בפרויקט 36 מיליון שקלים, 30 מהם הגיעו ממשרד הביטחון ו-6 מיליון מקופ"ח כללית.
כאמור, הבנייה הושלמה בזמן שיא של כחודשיים, במבצע מורכב, נבנו בשתי קומות החניון התת קרקעי של בילינסון ארבע מחלקות טיפול נמרץ. בניית בית החולים לקורונה נעשתה על ידי אגף הנדסה ובינוי במשרד הביטחון.
המתחם משתרע על פני 5,000 מ"ר ויכלול 206 מיטות טיפול נמרץ נשימתי ומכשור רפואי מתקדם. הקמת מחלקות החירום בחניון בית החולים בילינסון מאפשר מוכנות כפולה – טיפול בחולי קורונה קשים במתחם נפרד והמשך תפקוד של בית החולים תוך שמירה על סטנדרט רפואי לכלל המטופלים בבית החולים. 
התשתית שהקים משרד הביטחון עבור בילינסון, תאפשר פתיחה מהירה של בית חולים ממוגן, בכל מצב חירום.
בבית החולים החדש לקורונה הוכשרו 20 עמדות לביצוע דיאליזה לחולי קורונה, כמו גם האפשרות לשימוש במכשיר אקמו (חמצון חוץ גופי).
רכב "ספארי" מיוחד יפנה את החולים למתחם בית החולים לחולי קורונה.
ההכנות המאסיביות כללו בנוסף, הקמה של תשתיות טכנולוגיות ל"רפואה מרחוק", הקמת מרכזי שליטה ובקרה בהם מותקנים אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ומערכות משולבות וידאו וקול ליצירת קשר עם החולים מרחוק ולניהול מיטבי של המחלקות ללא מגע יד אדם, במטרה לשמור על בטיחות הצוות. המערכות השונות מנטרות את תנועת החולים ומצבם הרפואי. כל המידע הרפואי כולל ממכשירי ההנשמה והניטור, זורמים ישירות לתיק הרפואי הממוחשב.
העבודות בוצעו על ידי קבוצת אלקטרה וכללו בינוי, חשמל והתקנת מכשור אלקטרו מכני. היקף הפרויקט נאמד בכ 36 מיליון שקל, עבדו בו עשרות רבות של בעלי מקצוע, סביב השעון, בכפוף להנחיות משרד הבריאות. מיטות האשפוז והציוד הרפואי הנדרש נרכשו ע"י בית החולים בסיוע שירותי בריאות כללית, מוניטורים ומנשמים על ידי משרד הבריאות. עם השלמת עבודות הבינוי, הותקנו המכשירים הרפואיים, והמחלקות יצוידו בציוד הנדרש לטיפול בחולים, ויאפשרו הפעלה מדורגת של המחלקות החל מאמצע חודש יולי.
מנהל מחוז מרכז באגף ההנדסה והבינוי של משרד הביטחון, אסף שחם: "מרגע קבלת המשימה ממשרד הבריאות פעלנו במהירות להשלמת הפרויקט. הקמנו את בית החולים באופן מודולרי, כך שניתן יהיה לקפלו בתום משבר הקורונה ולהקימו מחדש כבית חולים ממוגן בכל אירוע חירום עתידי, לרבות תרחיש מלחמתי.
ד"ר מאור ממן, סגן מנהל מרכז רפואי רבין ומנהל מתחם האשפוז התת קרקעי: " נרתמנו למשימה לאומית המחייבת הכנות מאסיביות בזמן קצר מאוד, למתן טיפול רפואי איכותי לחולי קורונה קשים ומונשמים. עם השלמת עבודות הבינוי בניצוחו של משרד הבריאות, והקמת בית החולים התת-קרקעי, בית חולים בילינסון ערוך לתת טיפול למאות חולי קורונה, בסטנדרטים רפואיים מהגבוהים בעולם. כל זאת תוך המשך תפקוד מלא של בילינסון, שימשיך להעניק טיפול רפואי איכותי ומצוין למטופלים שאינם חולי קורונה."
ד"ר איתן וירטהיים, מנהל מרכז רפואי רבין (בילינסון והשרון): "מרכז רפואי רבין ושירותי בריאות כללית נרתמו למשימה בעלת חשיבות לאומית עליונה. במבצע בזק, הוסב החניון התת קרקעי למחלקות טיפול נמרץ לחולי הקורונה שיטפל בחולים קשים ומונשמים. המשימה היא מורכבת ומאתגרת ואני מודה לכלל הצוותים שהתגייסו מיד ובאופן מלא למשימה ".
 
צילומים: דוברות בילינסון