וזאת הברכה:
תומים ואורים
מורטון מנדל משתף בסיפרו ‘הסוד טמון באנשים’, כי הוא מחפש במהלך ראיונות עבודה, חמישה דברים מרכזיים באנשים, בסדר זה: עוצמת-אש אינטלקטואלית, ערכים, להט, מוסר עבודה וניסיון.
הוא מספר: “הרף השכלי שאני מחפש הוא גבוה אבל מי שעובר אותו יתקל בדרישה הבאה בחשיבותה כדי להצליח: ערכים. בסופו של דבר כל האינטליגנציה בעולם לא תעזור לאדם שנעדר יושרה בסיסית ואינו מגלה אכפתיות כלפי בני אדם אחרים. אני מחפש יושר, הגינות, כבוד, טוב לב, נדיבות והתחשבות”.
על כך בפרשת השבוע, פרשת וזאת הברכה, שם נאמר:
“וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתוֹ֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָֽה” (דברים ל”ג, ח’).
במקומות אחרים בתורה, האורים נזכרים לפני התומים, כך למשל:
“וְנָֽתַתָּ֞ אֶל־חֹ֣שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֗ט אֶת־הָֽאוּרִים֙ וְאֶת־הַתֻּמִּ֔ים” (שמות כ”ח, ל’)
“וַיִּתֵּן֙ אֶל־הַחֹ֔שֶׁן אֶת־הָֽאוּרִ֖ים וְאֶת־הַתֻּמִּֽים” (ויקרא ח’, ח’).
נשאלת השאלה:
מדוע בפסוק זה בברכת משה ללוי, מקדים תומים לאורים?
נסביר,
‘תום’ מסמל טוהר, שלמות ללא פגם ומום, מבחינה מוסרית וחברתית. ‘אור’ מסמל חכמה והבנה רוחנית (“הארה”). עפ”י יונתן בן עוזיאל, האורים ותומים ניתנו לאהרון שנמצא שלם ומהימן אף בחטאים שהיה לו חלק בהם – העגל ומי מריבה. שכן, בעגל כוונת אהרון היתה לעכב את העם עד בוא משה, ולא עלה בידו. במי מריבה החטא בוצע על ידי משה, חטאו של אהרון התבטא בכך שהיה שותף בשתיקה.
משה בהופכו את סדר המילים של האורים ותומים בא ללמדנו: כי אמנם יש אנשים חכמים ונבונים, אך מנגד, רמתם המוסרית והערכית דלה ופגומה ויחסם לזולת לוקה. מכאן שעל אף שאין ספק כי החכמה חשובה למנהיג, היא אינה עומדת בפני עצמה, שכן חשוב אף יותר שיהיה תמים בערכיו ובמידותיו המוסריות.
עפ”י רבי חנינא בן דוסא: “כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו – חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת” (אבות ג’, ט’). באופן דומה, ר’ אלעזר בן עזריה דימה אדם שחכמתו מרובה ממעשיו, לאילן שענפיו מרובים ושורשיו מועטים (אבות ג’, י”ז).
אמנם בשפה השגורה נוהגים להקדים אורים לתומים. אך ביסוד ערכיו של האדם – תום קודם לאור ומוסריות קודמת לחוכמה, כישורים ויכולת. חיזוק לכך בא לידי ביטוי בביטוי ‘אורים ותומים’ אשר רומז לבעל מומחיות, אדם שאפשר לסמוך על דבריו בבטחה. מכאן שכדי לסמוך על אדם יש לוודא שערכיו יובילו את חוכמתו וכישרונו האינטלקטואלי, בדרכים נכונות וישרות.
אמנם במהלך ראיון עבודה קשה לעמוד על טיבו של אדם מבחינה ערכית, אך בהחלט חשוב להתאמץ ולנסות לחוש את ערכיו של האדם המעוניין להצטרף לשורות הארגון. מורטון מנדל ממחיש: “אני יכול למצוא רמזים טובם למדי לערכים באופן שהמועמד מספר על הוריו, מוריו, על אנשי מופת בעיניו. אני רוצה אנשים שקיבלו השראה מאחרים, שמגלים נדיבות במתן שבח לאלה ששינו את חייהם… חלק מהרמזים יהיו דקים מאד.. גון קול או ארשת פנים מאירה, אך דברים אלה מעידים בעיני לא מעט על מטרת האדם בחייו”.
בתהליך גיוס עובדים, לרוב מתנהל חישוב טרייד אוף של תכונות. מעין תעדוף תכונות מנדטוריות לתפקיד, לצד תכונות שפחות חיוניות. עם זאת, כאמור ישנן תכונות יסוד שלא קשורות לאופי תפקיד, אלא מהוות חלק מהבסיס של טיב המארג האנושי-ערכי שאנו מעוניינים שיהיו חלק מהארגון שלנו. כאמור, תומים ואורים.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.