כל חבריי הכנסת, מימין ומשמאל, מהקואליציה מהאופוזיציה, החברים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, החליטו, בתום דיון שקיימו ביום שלישי, להמליץ לשר הפנים, אריה דרעי, שלא לאמץ את מסקנת ועדת הגבולות שבמשרד הפנים, להעביר 874 דונם משטחי המועצה האזורית דרום השרון, ובהם שטחים חקלאיים הנמצאים בכפר סירקין והשכונות המזרחיות של פתח תקווה, לטובת פיתוח העיר החרדית אלעד.
"כפר סירקין הוא דוגמא מובהקת לצורך בשמירה על אדמות חקלאיות, שעובדו במשך שנים רבות על ידי דורות של בני המקום", פתחה את הדיון יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ', "יותר ויותר אני נתקלת בדוגמאות לשטחים חקלאיים שהדחפורים מיהרו להרוס, אולם הבנייה עליהם התעכבה שנים רבות, בהן החקלאים היו יכולים עדיין להמשיך ולגדל את גידוליהם. אותם שטחים חקלאיים שהם חלק מהאופי של המרחב הכפרי הוא עקרון שחייבים לשמור עליו, כחלק ממכלול סוגי ההתיישבות שקיימים בישראל, ואסור לתת לו להיעלם, גם אם יש מצוקת דיור".
נעה סגל, מנהלת מפת השלטון המקומי במשרד הפנים הסבירה: " הייתה נציגות של כל מי שרצה לדבר, תושבים, נציגי ארגונים ירוקים, ראשי רשויות. התהליך שקוף. הוועדה מודעת לחסרונות. יש המון עמדות לכאן ולכאן. אין קונצנזוס. הכל מגיע לשר, והוא המחליט".
רפי אלמליח, מנהל אגף תכנון ברשות מקרקעי ישראל, הסביר את הרקע להמלצה: "השאלה הייתה לאיזה מגזר לשייך את המקום, ולנוכח המצוקה במגזר החרדי, לאחר פעילות אינטנסיבית של מוסדות התכנון, החליטו להמליץ על אלעד. בחנו את כל הנושאים – מי נגר, המחצבה שפועלת מצפון, כביש 6, שטח אש. הוועדה סברה שהעברת השטח לאלעד תהיה פגיעה מינימלית. השטח של סירקין סומן להרחבה ופיתוח, ואם לפתח, אפשר לקדם אוכלוסייה חרדית".
ח"כ חימוביץ שאלה: "זו התוכנית המיטבית? אתה מדבר על צורך בבנייה. ברור שלעיר אלעד מגיע להתרחב, אבל כשהתחילו לתכנן את העיר, לא היו תוכניות להמשך? עתודה? מראש בניתם בלי עתיד, והיום מגלים בעיה. אני לא רואה היגיון לבנות בצד השני של כביש 6. ולמה יש שטח אש באמצע המדינה? אתה באמת חושב שהתוכנית שהגשתם היא המיטבית?".
אלמליח: "זה הפתרון היחיד. אי אפשר לבנות בשטח המחצבה, כי זה מצוק של 100 מטר. אם הערים השונות היו מקבלות את המגזר החרדי ופותחות להם שכונות חדשות, לא הייתה מצוקה".
ראש עיריית אלעד, ישראל פרוש, אמר כי לא יוותר על הסכם הגג, 5,000 יחידות דיור לפחות, כי צריך לסדר את העיר הקיימת. אין לי אולם ספורט, הנוער נושר. אין מועדון קשישים. ביקשתי, תנו לי את החלק המזרחי. למה ראש העין קיבלו? תנו לי חלק אחר. פה אומרים לי יש יער נטוע, שם יש מחצבה, ובמקום שלישי לא רוצים שנתחבר עם ציבור חילוני. העיר צריכה לצאת מן המייצר".
נעה סגל, מנהלת מפת השלטון המקומי במשרד הפנים הסבירה: "שמענו את עמדות הרשויות. שר הפנים הוא זה שיחליט, אבל זו ההמלצה. אפשר להיכנס לאתר הוועדה ולראות את הפרוטוקולים. הייתה נציגות של כל מי שרצה לדבר, תושבים, נציגי ארגונים ירוקים, ראשי רשויות. אספנו עמדות. התהליך שקוף. הוועדה מודעת לחסרונות. אלה נושאים מאד רגישים. יש המון עמדות לכאן ולכאן. אין קונצנזוס. הכל מגיע לשר". על השאלה כמה המלצות של ועדת הגבולות השר לא קיבל השיבה סגל: "כ-20 מתוך כ-80".
ח"כ גינזבורג אמר " אני כופר בהחלטה של ועדת הגבולות, שעל פניו נראית חוסר היגיון וצדק. כל הרשויות מסביב מתנגדות שהשטח הזה יעבור לאלעד".
ח"כ בן ברק הוסיף "בשנים האחרונות אנו עדים לקלות מדי בלקיחת שטחים ירוקים מהמרחב הכפרי ואח"כ השטח לא מנוצל".
חה"כ אליהו ברוכי (יהדות התורה) טען בדיון כי קודם יש לפתור את בעיית התחבורה באזור ורק אח"כ לדבר על תוספת בנייה.
חיימוביץ סיכמה את הדיון ואמרה: "הוועדה התרשמה שאין היגיון אורבני, תכנוני ומוניציפלי לסיפוח או העברת שטחי דרום כפר סירקין לשטח השיפוט של העיר אלעד. הוועדה קוראת לשר הפנים, אריה דרעי, שלא לאמץ את המלצת ועדת הגבולות שהוגשה לאישור בסוגיה - ולבחון מחדש מענה ראוי למצוקות העיר אלעד, שיאפשר לעיר להתפתח ולספק את השירותים הראויים לתושביה".
את הדיון יזמו חברי הכנסת איתן גינזבורג (כחול לבן) ורם בן ברק (יש עתיד).

פעיל השכונה, ירון קדושים, שהשתתף בדיון בכנסת, כחבר מטה המאבק לבינוי שפוי בסירקין, כתב בפוסט כי כיום יש 65 אלף יח"ד בתכנון באיזור, ואלה מספיקים ל-15 השנים הקרובות, כך שאין צורך בתוכנית ההיא. קדושים שיבח את חברי הכנסת מכל הסיעות שתמכו בעמדת התושבים בהדר גנים וסירקין והוסיף: "יש לנו עוד מלחמות רבות על עתידנו כאן, אבל יום זה הוא רגע קטן של אור, נקווה שלא זמני".
לעצם העניין, שר הפנים לא חייב לקבל את המלצת ועדת הגבולות. עד כה שר הפנים דחה כרבע מהמלצות ועדת הגבולות. האם גם הפעם? 'פיתה' מסופק, שכן לדרעי עניין רב, גם אמיתי ענייני וגם פוליטי, לסייע לציבור החרדי המשווע לפתרונות דיור.

השטח המדובר