וישלח -
עמידה בהתחייבויות
חברה זכתה במכרז חלומי עליו עמלו כשנתיים. מדובר בפרויקט לחמש שנים שכולל הכנסה יפה, בהתאם לעמידה באבני הדרך המאתגרים. יחד עם זאת, עפ”י החוזה, כל איחור באספקה של אבן דרך טומן בחובו קנס יומי ובמקרים מסוימים, אף ביטול כולל של החוזה.
עמידה בהתחייבויות ללקוח, מדד OTD (On Time Deleviry), מודד את אחוז אבני הדרך החוזיות שסופקו ללקוח בזמן, מתוך סך אבני הדרך החוזיות שהחברה התחייבה לספק בתקופה הנמדדת.
על אף שלעיתים נדמה כי שלב התכנון מעכב את הביצוע, את התכל”ס, למעשה ההפך הוא הנכון כי בהסתכלות לטווח הארוך, לתכנון מעמיק יש ערך שלא יסולא מפז. על כן כאמור, על החברה להשקיע בשלב זה את התשומות הנדרשות, גם אם הם לא פרופורציונליות ליתר שלבי הפרויקט, על מנת לבצע תכנון מקיף ומעמיק, תוך מתן מענה כולל, לכל האלמנטים בפרויקט לרבות הסיכונים, האילוצים והאתגרים, באופן שיגדיל את הסיכוי לעמוד בהצלחה ביעדי הפרויקט ובהתחייבויות.
על כך בפרשת השבוע, פרשת וישלח, שם נאמר:
“וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-יַעֲקֹב, קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל וְשֶׁב-שָׁם; וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ–לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ, בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ” (בראשית ל”ה, א’)
יעקב בדרך מבאר שבע לחרן נודר: “וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים” (כ”ח, כ”ב). רש”י מצטט את מדרש תנחומא “לפי שאיחרת בדרך – נענשת”. כלומר, יעקב נענש משום שהתאחר לממש את נדרו. אך הרי היה מטופל בילדים קטנים ובמקנה מתרבה, לכן התקדמותו איטית, כפי שאמר גם לעשו שהציע לו להתלוות אליו: “הַיְלָדִים רַכִּים, וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר, עָלוֹת עָלָי” (ל”ג, י”ג).
אם כן, נשאלת השאלה,
מה טענה ומדוע נענש יעקב שהתאחר במימוש הנדר?
נסביר,
התשובה טמונה במילים “וְשֶׁב-שָׁם”. נפרט: יעקב הגיע לשכם, התיישב שם, וקרא למקום סוכות. על פי מסכת מגילה י”ז: “שהה שם קיץ וחורף וקיץ”, כלומר כשמונה עשרה חודשים, שכן פעמיים כתוב סוכות שזה מבנה לקיץ ופעם כתוב בית שזה מבנה לתקופת החורף.
כאשר אדם נודר “כִּי-תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ” (דברים כ”ג, כ”ב), עפ”י ההלכה, התקופה שניתן לקיים את הנדר הוא שנה – שלושה רגלים. לאחר תקופה זו, ה’ ידרוש את קיום הנדר, “כִּי-דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מֵעִמָּךְ” (שם, שם).
מכאן, משעברה שנה מרגע הנדר ויעקב לא קיים את התחייבותו, מגיעה הטענה כלפי יעקב, “קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל”, תבחר לגור במקום בו ניתן גם לקיים את הנדר שנדרת. במקום זאת, הבחירה להתמקם בשכם, שם לא רק שאינו יכול לקיים הנדר, אלא גם העיר ידועה כמקום מועד לפורענות, בה אירעו אירועים לא נעימים כגון מכירת יוסף וחלוקת המלכות.
אגב כך, נראה שיעקב למד מעניין זה, ובהמשך נאמר: “וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו–בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן” (ל”ז, א’) כלומר, יעקב בוחר לשבת בכנען מקום מגורי אביו, ולא במקום זר, שם גם מרגיש בטוח יותר וגם יכול לממש את נדרו.
יעקב נדר נדר, התחייב בפני ה’ להקים מצבה ובית אלוהים. בפועל, לא פעל מספיק כדי לאפשר את קיומה של התחייבות זו. שכן בשעה שקבע את מגוריו בשכם הוא לא יצר את התנאים הנדרשים, שיאפשרו לו גם לקיים במועדו את הנדר שהתחייב, וזוהי הטענה כלפי יעקב ועל כך נענש.
באופן דומה, מדד OTD מאפשר לארגון לבחון את רמת העמידה בהתחייבויותיו החוזיות. יחד עם זאת, המציאות כ”כ דינמית, כך שלעיתים הזמנים שהוגדרו בחוזה, משתנים בהמשך הדרך. מכאן שעמידה במדד OTD צריך להיבחן לא רק אל מול החוזה אלא בעיקר אל מול תאריך מוסכם לקוח. במקביל, מומלץ גם לבחון ולנתח את ‘מחירי’ האיחור בהיבטים כגון: מוניטין, קנסות, ואספקת תכולות נוספות.
עפ”י פרשנים, המחיר ששילם יעקב על אי עמידה בתקופת המימוש של נדרו, היא המקרה של דינה – מחיר שכולל גם ממד של מוניטין וגם של כסף. שכן, לאי עמידה בהתחייבויות יש משמעות ומחירים, שפעמים רבות באמצעות תכנון, תעדוף, הקפדה ובעיקר תשומת לב ניהולית ואישית, היו יכולים להיות ‘זולים’ יותר ואף להימנע.
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.