פרשת וארא
גישת פרעה לבעלי העניין
בניגוד לעבר, שמטרת העל של ארגונים התמקדה במקסום רווחים לארגון ולבעלי המניות, כיום קיימת מודעות לחשיבות החלוקה האופטימלית של ‘עוגת הרווחים’ בין כל מחזיקי העניין של הארגון (=פנימיים וחיצוניים). חלוקת העוגה היא ‘משחק סכום אפס’, שכן חלק שניתן לקבוצה אחת נגרע מחלקה של האחרת. מאחר ופעמים המטרות של בעלי העניין השונים, אינם בהלימה זה עם זה ואף סותרים ומתנגשים. האתגר המשותף של כל ארגון הוא מצד אחד לדאוג שתהיה עוגה לחלוקה – דאגה לרווח וצמיחה ומצד שני, לדאוג לחלוקה אופטימלית של העוגה בין כל הקבוצות הרלוונטיות.
סקר שבוצע ב-520 ארגונים עסקיים ב -17 מדינות, מצא כי מנכ”לים שהציבו את האינטרסים והצרכים של כלל בעלי העניין לפני מקסום הרווח לבעלים, יצרו מעורבות גדולה יותר בקרב העובדים, ואף הצליחו לעמוד ביעדים הכספיים. שכן למשל כאשר מנכ”ל פועל לאזן גם בין ציפיות ומטרות הלקוחות, העובדים והקהילה תוך התחשבות בהשפעה הסביבתית, העובדים תופסים את המנכ”ל כבעל חזון, ומוכנים להשקיע מאמצים נוספים להצלחת הארגון. כתוצאה, המספרים הארגוניים משתפרים = העוגה גדלה, להנאת כל בעלי העניין.
על כך בפרשת השבוע, פרשת וארא, שם נאמר:
“וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, נִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ: הֵן נִזְבַּח אֶת-תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, לְעֵינֵיהֶם–וְלֹא יִסְקְלֻנוּ” (שמות ח’, כ”ב).
משה מסרב להצעת פרעה שבני ישראל יקריבו את הקורבן לה’ במצרים במקום במדבר. נראה כי בעיני פרעה, פתרונו נותן מענה לרצונם של כל בעלי העניין. שכן בני ישראל יקבלו את אשר ביקשו – להקריב קורבן לה’, ופרעה ימשיך לשמור על השליטה בבני ישראל בארצו. אך פרעה כך נדמה מפספס בהצעתו את הצרכים של בעלי עניין נוספים כגון: העם המצרי, הנהגת העברים והעם העברי. מכאן שההצעה נדחית כפי שמתבטא במילים “תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם”.
נסביר,
מובנו הכללי של המונח ”תועבה“, הוא דבר בזוי ומאוס, מייצג מעשה או התנהגות החורגים מן הנורמה והסדר המקובל. מכאן ניתן להבין את “תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם”, בשני מובנים:

• “תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם” = העברים היו מאוסים בעיני המצרים מאחר ונהגו באופן שאינו תואם את כללי המוסר של המצרים כלפי בהמות. המצרים תיעבו את רועי הצאן, אוכלי הצאן ומקריבי הצאן, מכאן כאמור גם את העברים. לכן במובן זה, טענת משה כי תועבה היא למצרים לראות את העברים מקריבים צאן, והמצרים אף עלולים לפגוע בהם ולסקול אותם באבנים.
• “תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם” = העבודה זרה של המצרים בעיני העברים. שכן העברים תיעבו כל עובדי עבודה זרה, דרך אשר למעשה סתרה את אמונתם ודרך חייהם. כך למשל, ראינו שבני יעקב אמרו לשכם ולאביו (ערל = עובד עבודה זרה): “לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִוא לָנוּ” (בראשית ל”ד, י”ד). לכן במובן זה, טענת משה כי תועבה היא לעברים לראות את המצרים עובדים עבודה זרה.

משה מסביר לפרעה כי הפתרון שהוא מציע לא רלוונטי, מאחר והרצונות של בעלי העניין מתנגשים, לא רק ברמת מטרות העל של ההנהגה, אלא גם ברמת העם. שכן, כשם שהמצרים מתעבים את רועי הצאן, העברים מתעבים את עובדי הצאן. לכן להקריב קורבן צאן במצרים לעיני המצרים, תיתפס כהתגרות ובכוחה אף לגרור תגובה אלימה. יתר על כן, לא יהיה בכוחו של פרעה להגן על העברים שהרי גם הוא מחויב לעבודה הזרה של מצרים. מאחר ומדובר בתועבה הן למצרים והן לעברים ומאחר וקיימת גם סכנה ברורה לעברים, משה מסביר לפרעה כי בשל “תועבת מצרים”, לא יוכל לקבל את ההצעה לזבוח במצרים, אלא רק במדבר רחוק מעיני המצרים.
כאמור, מטרת העל של פרעה היא שמירה על שליטתו על בני ישראל בארצו, בעוד שמטרת העל של משה כנציג בני ישראל, הוא להשתחרר מעול פרעה. שתי מטרות סותרות ומנוגדות. מאחר ומדובר במשחק סכום אפס ועפ”י גישתם של בעלי העניין להלן, “עוגת בני ישראל” אינה ניתנת לחלוקה מחד, ואף אחת מהקבוצות אינה מוכנה לוותר על חלק מהעוגה לטובת הקבוצה האחרת מנגד, נראה כי המטרה הראשונית – שתהיה עוגה לחלוקה – דאגה לרווח וצמיחה, מתפספסת. שכן, בשעה שפרעה ממוקד ביעד אחד של מקסום כוחו ע”י שמירה על העברים, מבלי לראות את כלל הצרכים של בעלי העניין, לרבות הצרכים של העם המצרי עצמו, הוא למעשה מפספס את התנאי ההכרחי להמשך הישרדותו.
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.