פרשת בשלח -
מוטיבציה ומחויבות בתנאי משבר
עפ”י תאוריית שני הגורמים של הרצברג, שביעות רצון עובדים וחוסר שביעות רצון הם שני דברים שאינם תלויים אחד בשני. כלומר הגורמים המשפיעים על שביעות רצון ויצירת מוטיבציה אינם הגורמים המשפיעים על העדר שביעות רצון וחוסר מוטיבציה. שכן בעוד גורמים חיצוניים מקושרים להעדר חוסר שביעות רצון, גורמים פנימיים (=מוטיבציוניים) מקושרים לשביעות רצון ולמוטיבציה.
עפ”י הרצברג, גורמים חיצוניים הם מרכיבים שאינם קשורים למהות העבודה, אלא להיבטים כגון: יחסים עם ממונים ועמיתים, שכר ותנאי העבודה, תחושת ביטחון תעסוקתי וכו’. לכן עפ”י התיאוריה, סיפוק גורמים חיצוניים באופן מספק, אינו יוצר שביעות רצון אלא יוביל למצב ניטראלי של העדר חוסר שביעות רצון. במקביל, גורמים פנימיים (=מוטיבציוניים) קשורים למהות העבודה, היבטים כגון: הכרה והערכה, עניין ואתגר, אוטונומיה ואחריות, התפתחות מקצועית וצמיחה אישית. סיפוק גורמים פנימיים (=מוטיבציוניים) עשויים להוביל לשביעות רצון, מחויבות ומוטיבציה בקרב העובדים. מכאן שעפ”י הרצברג, על ארגון להתייחס במקביל לשני הממדים המניעים: הפנימי והחיצוני.
על כך בפרשת השבוע, פרשת בשלח, שם נאמר:
“וַיִּקַּח, שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם; וְשָׁלִשִׁם, עַל-כֻּלּוֹ” (שמות י”ד, ז’)
פרעה רוצה להבטיח את ניצחונו על ישראל ולכן נוקט מספר פעולות כגון:

• “וַיֶּאְסֹר, אֶת-רִכְבּוֹ” (ו’) – אסר את רכבו בעצמו, כדוגמא אישית לעם
• “וַיִּקַּח, שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר” –  לקח למלחמה את שש מאות הרכבים המובחרים בצבאו
• “וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם” – גייס גם רכבים מאזרחי מצרים כדי להגדיל את צי הרכב במלחמה.
• וכן, ממנה “שָׁלִשִׁם, עַל-כֻּלּוֹ” בכדי לנהל את המערכה.

נשאלת השאלה,
למה הכוונה ב-“וְשָׁלִשִׁם, עַל-כֻּלּוֹ”?
נסביר,

• עפ”י פירוש הכתב והקבלה – “כֻּלּוֹ” מתייחס לישראל. פרעה לקח פי שלושה חיילים ממספרם של ישראל. כלומר, על כל ישראלי לקח שלושה מצרים.
• עפ”י הספורנו – “כֻּלּוֹ” מתייחס למצרים. פרעה מינה מפקדים על כל צבאו, כי עוצמת הצבא תלויה במנהיגיו, בחוכמתו ובתחבולותיו, בעת מלחמה.
• עפ”י הנציב – “כֻּלּוֹ” מתייחס לרכבים של אזרחי מצרים, אשר גויסו למלחמה לתגבור צי הרכב הצבאי. פרעה מינה שלישים, שינהיגו את הצי בשעת הקרב ויכוונו פעולותיו.

ואפשר גם להוסיף כי בכדי לגייס את עמו ומפקדי הצבא למלחמה מול עם ישראל, פרעה פעל בחוכמה. אמנם בעולם העתיק היה מקובל שהמלך נהנה ממעמד כל יכול, מושל יחידי אשר על פיו יישק דבר. מכאן שבכוחו של פרעה גם להנחית על אנשיו את הכרח הגיוס למלחמה. אלא שפרעה מבין כי על אף מעמדו ובלעדיות כוחו, הוא זקוק למעשה לגיוס רצונם של האנשים לבוא ולהילחם עימו, הוא זקוק למחויבות המפקדים ואת זה, פרעה מבין לא ניתן להשיג בכוח. לכן הוא מטפח את שני הגורמים המניעים על מנת ליצור מוטיבציה ושביעות רצון בקרב אנשי צבאו:

• גורם הנעה חיצוני – כספי – פרעה התחייב להתחלק עם אנשי צבאו בשלל הביזה כנאמר בשירת הים: “אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל” (שמות ט”ו, ט’)
• גורם ההנעה הפנימי – טייטל ותחושת הישגיות והכרה – פרעה יוצר תפקיד חדש = השלישים, כשמטרתו מחד, לענות על צורך חדש שעלה – פיקוד על צי הרכב האזרחי שגויס לצבא ומנגד, להוריד את רמת אי שביעות הרצון שעלולים לחוש מפקדי הצבא המכהנים, מכך שלכאורה נושלו מתפקידם. באופן דומה, תפקיד משנה למלך שנוצר עבור יוסף  מטרתו היה גם בכדי לתת מענה לצורך חדש שעלה (=ניהול מלאי המזון במצרים בשל הרעב) וגם בכדי שהשרים לא יתמרמרו בשל התחושה שיוסף לכאורה לקח את משרתם. מכאן שעפ”י פירוש זה “כֻּלּוֹ” מתייחס לצבא הישן והחדש של פרעה המורכב גם מהשלישים.

פרעה בעת מלחמה ומשבר פועל ליצור ולהגביר את המוטיבציה הפנימית והמחויבות של אנשי צבאו ע”י בניית תפקידים חדשים, כמענה גם לצורך קונקרטי וגם לצורך לשמור על מוטיבציית המפקדים שלא יחושו שהחדשים לוקחים את תפקידם. במקביל פרעה גם אינו שוכח את המרכיב המשלים, המניע החיצוני.
באופן דומה, ניהול העובדים בתקופה זו של משבר נגיף הקורונה מאתגר את המנהלים בין היתר גם בנושא שמירה על רמת המוטיבציה והמחויבות של העובדים עם המעבר לעבודה מרחוק. במצב החדש שנוצר, מנהלים נדרשים ללמוד מיומנויות חדשות במיקוד על טיפוח המניעים הפנימיים לצד המניעים החיצוניים של הצוות. במקביל, נולדו גם תפקידים ותהליכים חדשים בעקבות המשבר כגון: התו הסגול, וממונה קורונה ארגוני. נראה כי על אף שנדרשים התאמות לתנאי המשבר למשל בתחום מוטיבציה ומחויבות עובדים, עדיין המהות כדוגמת העקרונות בתיאורית שני הגורמים של הרצברג נשמרת.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.