פרשות תזריע-מצורע:
המניעים לשינוי – כוחות פנימיים וחיצוניים
 מוסכם לרוב כי המציאות הדינמית מחייבת ארגונים הרוצים להישאר על ‘מגרש המשחקים’ להשתנות באופן קבוע. להתאים את הייעוד, המטרות והיעדים הארגוניים – לשינויים, באמצעות בחינה מתמדת של סביבתם ושל יכולותיהם הפנימיות. אעפי”כ, לא פעם ארגונים נמנעים מביצוע שינויים, גם כאשר קיימת הכרה בחשיבותם ובצורך ליישמם, לא תמיד מתבצע הדבר הלכה למעשה.
נראה כי הסיבה העיקרית לפרדוקס השינוי, כלומר להימנעות ארגונים מהטמעת שינויים על אף היותם מודעים לנחיצותם, טמונה בין היתר באופיים של קובעי המדיניות בארגון ובסגנון ניהולם. גישת העומדים בראש הארגון, היא זו שתוביל להנעת התהליך או לחילופין לבלימתו. כך למשל התנהלות של כיבוי שרפות, המתמקדת בעיקר בהתמודדות עם אתגרי ההווה, מייצרת מציאות בה ‘הבעיות הבוערות דוחקות את החשובות’, ולמעשה אינו משאיר לארגונים אלה, משאבי אנרגיה וזמן, לחשיבה יסודית ושיטתית בין היתר לתכנון השינויים ולהיערכות לקראת העתיד. בנוסף, במקרים רבים, גם כשרוצים להתניע תהליך של שינוי, לא תמיד יודעים כיצד לבצע תהליך חשיבה שיטתי ומסודר ולהגדיר באופן מדויק וממוקד את האתגרים והדילמות.
על כך בפרשות השבוע תזריע-מצורע, שם נאמר:
“וְרָאָה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת-כָּל-בְּשָׂרוֹ–וְטִהַר, אֶת-הַנָּגַע: כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן, טָהוֹר הוּא” (ויקרא י”ג, י”ג).
נראה כי קיים פרדוקס לכאורה בדיני הצרעת, שכן כאשר הנגע הוא נקודה לבנה בעור האדם, הכהן מסגיר את האדם הנגוע לשבעה ימים כחלק מתהליך ריפויו. אך במידה והנגע כבר התפשט בכל הגוף, האדם יוגדר ע”י הכהן כטהור. הכיצד? 
נסביר את פרדוקס הצרעת:

• עפ”י האבן עזרא – כאשר הגוף כולו הופך ללבן, זה מצביע על כך שהנגע יצא החוצה ואינו נגוע יותר בפנימיות האדם, ולכן האדם טהור מצרעת.
• עפ”י פירוש ענייני הפרשה – אם הגוף כולו הפך לבן והאדם הנגוע עדיין חי, מצב זה מצביע כי אין מדובר בנגע הצרעת אלא בתופעה רפואית בעור האדם. כי אם חומרת הנגע היתה משקפת את פנימיותו של האדם, הוא לא היה יכול להמשיך ולהתקיים.

מכאן שעפ”י האבן עזרא וענייני הפרשה, התפשטות הנגע לגוף כולו, מעיד למעשה על כך שמדובר בעיקר בסממן חיצוני בלבד, ושפנימיות האדם טהורה.

• מנגד, אפשר גם להסביר כי כאשר יש נגע – נקודה במקום מוגדר בעור, אשר מהווה למעשה סממן לפגם רוחני פנימי, הסגרת הצרוע בבידוד תאפשר לו מרחב וזמן להתבוננות עצמית ואף לתקן את הגורם אשר הביא עליו את הצרעת: לשון הרע, צרות עין או גאווה.
  אך כאשר הגוף כולו הופך לבן, זה משקף בהלימה את נפשו ופנימיותו של האדם הנגוע, לכן להסגרה לא תהיה תכלית שכן נראה כי לאור התדרדרות האדם הנגוע למצב זה, תיקון לא יונע מכוחותיו הפנימיים. על כן אין טעם להסגירו בבידוד כי לא יגיע לשום מסקנה לתיקון מעשיו. מכאן נראה כי כאשר אדם זה ייחשב טהור ויסתובב בקרב אנשים, הם יעירו לו על מראהו מחד, אך גם ייצרו עבורו סביבה תומכת שתסייע לו לבצע את השינוי המתבקש מנגד. אולי באמצעות כוחות חיצוניים, יהיה בכוחו להתעורר למחשבות תיקון, שכן החיצוני יניע את הפנימי.
  על פי פירוש זה, הנעת האדם להתבוננות פנימית ותיקון יכולה להתקיים או מכוחותיו הפנימיים או על ידי כוחות חיצוניים שיבואו לידי ביטוי הן בלחץ חברתי והן ביצירת סביבה תומכת. שכן כאשר הפגם קטן / נקודתי – בכח האדם להגיע לתיקון בעצמו, אך כאשר הפגם כללי ומפושט – הוא זקוק גם להנעה חיצונית ללחץ חברתי לצד סביבה תומכת שיסייעו לו להניע את ההתבוננות והתיקון הנדרשים.

עפ”י צ’רלס דארווין ‘לא החזק ביותר, או האינטליגנטי ביותר הוא זה ששורד, אלא המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי’. כח הישרדותו של ארגון טמון ביכולתו להשתנות ולהתאים את עצמו לשינויים התדירים בסביבתו החיצונית והפנימית. 
כאמור, כמו אצל האדם, גם להקשר הארגוני השפעה משמעותית על עצם הנעת השינוי, שכן קיימים משתנים בתוך הארגון ובסביבתו המשמשים כגורמים מעכבים או מניעים לתהליך השינוי המתבקש. מכאן שהפתרון לפרדוקס השינוי ולפרדוקס הצרעת, טמון בין היתר בכוחות פנימיים למשל באופיים של אנשים ובידע רלוונטי לביצוע לצד תחושת דחיפות הנובעת מגורמים חיצוניים או פנימיים, או כאמור, משילוב שני המקורות יחדיו.
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.