אחרי מות - קדושים
כשהעובד הכי מקצועי… לא כ”כ נחמד  
לא פעם מנהלים מתמודדים עם ההתלבטות כיצד נכון לנהוג כלפי עובד / מנהל שמצד אחד הוא העובד ‘הכי מקצועי שיש לנו’ ומצד שני הוא גם העובד שהצוות והממשקים מתלוננים עליו הכי הרבה.
לרוב מדובר בעובד – משימתי, מחויב, שיטתי ומאורגן, מתמסר לעשייה, חותר להישגים ולעמידה ביעדים, שואף לשפר תהליכים ולהעצים את מחלקתו.
מנגד, יחסי האנוש שלו אינם טובים, הוא מתמקד בעיקר במשימות – task oriented ואינו ‘רואה’ – לא את האנשים – מבצעי המשימות.. ולא את התמונה הרחבה והכוללת. עובד זה פעמים רבות מתנהל ללא שיטתיות מספקת בהיבטי פיתוח, טיפוח וניהול הצוות, אין שגרות ניהול מסודרות (“אין ישיבות צוות…ניסינו לא מסתדר…”), התקשורת השוטפת עם הממשקים, מינימלית, אם בכלל. והרבדים החברתיים כגון: ארוחות צהריים משותפות, ימי גיבוש וערבי חברה נתפשים בעיניו כמיותרים ובעיקר בזבוז זמן.
על כך בפרשות השבוע אחרי-מות קדושים, שם נאמר:
“כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה, תִּטְהָרוּ” (ויקרא ט”ז, ל’)
הגמרא במסכת יומא דף פ”ח לומדת מפסוק זה כי “עבירות שבין אדם למקום – יום הכיפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחברו – אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו”
נשאלת השאלה,
כיצד יתכן שאדם יבוא לפני ה’ ויקבל כפרה כשטרם קיבל מחילה מחברו?
כאמור, עפ”י המדרש, היום מכפר רק על חטאתכם לפני ה’. אך ניתן גם להרחיב הסבר זה, שכן כאשר אדם פוגע באדם אחר, יש במעשיו גם פגיעה במקום. כך למשל אדם שגנב, אמנם פגע במי שגנב ממנו אך במקביל גם עבר על מצוות כגון: לא תגנוב, ואהבת לרעך כמוך ועוד.
לכן נציע להבין את דברי הגמרא כי בכל חטא שבין אדם לחברו יש גם מרכיב של פגיעה כלפי המקום, ועל מעשים אלה אין יום הכיפורים מכפר כלל, עד שירצה קודם את חברו. מכאן עפ”י הכלי יקר, יש לקרוא את הפסוק כך: “מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם” – יש לעשות תשובה על כל חטאותיכם. “לִפְנֵי יְהוָה”  – לפני שבאים לפני ה’. פירוש זה גם מתיישב עם הנאמר בפרקי אבות פרק ג’ משנה י’: ‘כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ‘ ואי אפשר לנקות חלקית – יש לבוא נקי ומחול במצוות של בין אדם לחברו, טרם בקשת סליחה וכפרה לפני ה’.
בהקשר זה, נראה כי עובד נמדד לא רק ביכולתו לעמוד ביעדים מקצועיים המוגדרים לו ע”י ההנהלה, אלא גם בפרמטרים נוספים כגון תרומתו לרמת שיתוף הפעולה בצוות ובארגון, לאווירה הכוללת ולטיפוח ופיתוח העובדים.
לאווירה עכורה ולעובדים לא מרוצים יש מחיר גבוה לא רק ברמת הצוות (=בין אדם לחברו) אלא גם ברמות נוספות כגון לקוחות, הנהלה ואף על התוצאות העסקית. מכאן, לא די שהממונים מרוצים, והמספרים מדברים בעד עצמם, אלא חשוב לראות את המכלול ולמדוד את תרומת העובד גם בנושאים שבין אדם לחברו. שכן, לא ניתן לנתק ההקשר ולהתמקד רק בהישגים מקצועיים. אין ספק כי ממונה שלא יראה את העובד כמכלול תוך הבנת חשיבות איכות היחסים והתקשורת בין אדם לחברו, בתוך הצוות ובין הממשקים, פשוט חוטא לתפקידו.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.