- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
כתבות
פרשת השבוע ′אמור′ - מטה כהנים
י"ח אייר ה'תשפ"א 30/04/2021
גליה אלמליח-הרמן
אמור
מטה כהנים
נראה כי אחד המתחים המובנים בארגונים הוא בין יחידות המטה ליחידות העסקיות. כלומר בין יחידות התומכות בתהליכי הליבה לבין היחידות שהן הליבה. בין היחידות שנתפסות כבירוקרטיה והוצאה ארגונית לבין אלה הממוקדת בעשייה המרכזית, מייצרות כסף ונמדדות בין היתר במונחי רווח והפסד.
על אף המתח המובנה, עוצמת המתח בכל ארגון מתבטאת ברמות שונות, אם בכלל. תפקיד המטה מאופיין בעיקר בפירמול ושיטתיות רוחבית של השירותים, התהליכים, התשתית, הידע והמקצוענות עבור היחידות העסקיות, תוך מתן מענה איכותי, אפקטיבי ונכון לכל יחידה. למרות שאין עוררין לגבי חשיבות תפקידי יחידת המטה, ולמרות שבכל ארגון מתנהלת פעילות מטה (=גם אם אין מטה פורמלי), לא פעם צף המתח מעל פני השטח ועולות טענות כגון: שהמטה אינו מבין מספיק את צורכי השטח (=כי אינו נמצא מספיק בשטח..), אינו מעורב בתהליכים ביחידות העסקיות ובפועל לא תמיד נותן ערך אמיתי, אלא להפך, לעיתים יחידות המטה נתפסות כמעמיס בתהליכים בירוקרטיים, שמפריעים לתפקוד השוטף של היחידות העסקיות.
מכאן שיחידת מטה – פחות בירוקרטית, מחוברת לשטח ולצרכיו, שנותנת באופן עקבי וקבוע ערך אמיתי ומדויק לארגון וחבריו, במקביל לגיוס היחידות העסקיות למטרות המטה, ללא ספק יתרום לסינרגיה ובוודאי יסייע להוריד את רמת המתח המובנה בין היחידות הארגוניות.
על כך בפרשת השבוע, פרשת אמור, שם נאמר:
“וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי-אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ, הוּא מַקְרִיב; קָדֹשׁ, יִהְיֶה-לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם” (ויקרא כ”א, ח’)
נראה כי הקדושה מהווה מוטיב מרכזי בפסוק. הכהן קדוש כי הוא מקריב את “לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ” ועל כן יש לנהוג בו בקדושה.
עפ”י רשי קדושה מרמזת לפרישות והתנזרות -“קְדֹשִׁים תִּהְיוּ” (י”ט, ב’) = פרושים תהיו. מכאן פירוש רש”י לפסוק זה: “וקִדַּשְׁתּו”– מתייחס לכהן שלא ישא אשה מהנשים האסורות לו, ו“קָדשׁ יִהְיֶה לָּך” – מתייחס לבני ישראל שעליהם לנהוג בקדושה בכהן, בין היתר ע”י שמאפשרים לו לפתוח ראשון בכל דבר (=למשל: בעליה לתורה) ולברך ראשון בסעודה.
נשאלת השאלה,
מה טעם שיש לקדש את הכהן בגלל שהוא מקריב את “לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ”? – הלוא סמכות הכהן להקריב קורבנות היא בשל קדושתו ולא להפך, שהרי אין קדושתו של הכהן נובעת מהיותו מקריב הקורבנות?
אלא אפשר להסביר,
הכהנים ובמיוחד הכהן הגדול ניזונים מהמתנות שמקבלים מבני ישראל ומהקורבנות. ניתן היה לחשוב כי בשל מבנה מערכת יחסים זו, העם יחוש זלזול כלפי הכהנים מאחר והם נהנים משכר עמלם ואינם מהווים כח יצרני. לכן על פי פירוש זה, הציווי “וְקִדַּשְׁתּוֹ“, מהווה טעם המצווה שכן קידוש הכהן נובע בין היתר כי בשליחותו להקריב קורבנות עבור העם, הוא תורם לשיפור איכות חייהם בכך שמזכה אותם במחילה, כפרה ושקט נפשי וכן הכהן תורם גם לחוסנו האישי, התרבותי והמסורתי של העם שמלבד הקורבנות תפקידו גם בלימוד התורה ובהדרכת העם.
יתר על כן, כשם שבני ישראל ניזונים מה’, שהרי ה’ זן את העולם כולו, ואין כבודו של העם פוחת בשל כך. כך בני ישראל לא יזלזלו בכבוד הכהן הניזון מידיו כי “אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם” – אתם תקדשו את הכהן – מתוך כבוד. מכאן “וְקִדַּשְׁתּוֹ” – טעם המצווה – הכהן תורם לאיכות חיי האדם ולחוסנו התרבותי והמסורתי של העם. “אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם” – אופן ביצוע המצווה – מתוך כבוד.
הכהן אומנם ניזון פיזית מהעם אך העם ניזון רוחנית מהכהן, על אף שהכהן אינו מוגדר ‘ככח יצרני’, תרומתו לחוסן העם לא יסולא מפז, ואת תרומתו זו של הכהן יש להכיר ולהוקיר וזהו מהות הפסוק.
באופן דומה, לכל פונקציה במארג הארגוני, בין אם מטה ובין אם יחידה עסקית, יש את הערך והתרומה להצלחה בעמידה במטרות וביעדים הארגוניים. הירתמות ושתוף הפעולה בין כל היחידות הארגוניות, כשכל יחידה אחראית להוסיף את הערך הייחודי שלה עבור התוצאה הכוללת, תוך הכרה והוקרה בחשיבות התרומה של כל יחידה, בונה את הכח הסינרגתי – הקונצרט הארגוני. כאמור, יחידת מטה פחות בירוקרטית, מחוברת לשטח ולצרכיו שנותנת באופן עקבי וקבוע ערך אמיתי ומדויק לארגון וחבריו, במקביל לגיוס היחידות העסקיות למטרות המטה, ללא ספק יתרום לסינרגיה ובוודאי יסייע להוריד את רמת המתח המובנה בין היחידות הארגוניות – ע”י יישום הדדי של “וְקִדַּשְׁתּוֹ” לצד, “אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם“.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
מטה כהנים
נראה כי אחד המתחים המובנים בארגונים הוא בין יחידות המטה ליחידות העסקיות. כלומר בין יחידות התומכות בתהליכי הליבה לבין היחידות שהן הליבה. בין היחידות שנתפסות כבירוקרטיה והוצאה ארגונית לבין אלה הממוקדת בעשייה המרכזית, מייצרות כסף ונמדדות בין היתר במונחי רווח והפסד.
על אף המתח המובנה, עוצמת המתח בכל ארגון מתבטאת ברמות שונות, אם בכלל. תפקיד המטה מאופיין בעיקר בפירמול ושיטתיות רוחבית של השירותים, התהליכים, התשתית, הידע והמקצוענות עבור היחידות העסקיות, תוך מתן מענה איכותי, אפקטיבי ונכון לכל יחידה. למרות שאין עוררין לגבי חשיבות תפקידי יחידת המטה, ולמרות שבכל ארגון מתנהלת פעילות מטה (=גם אם אין מטה פורמלי), לא פעם צף המתח מעל פני השטח ועולות טענות כגון: שהמטה אינו מבין מספיק את צורכי השטח (=כי אינו נמצא מספיק בשטח..), אינו מעורב בתהליכים ביחידות העסקיות ובפועל לא תמיד נותן ערך אמיתי, אלא להפך, לעיתים יחידות המטה נתפסות כמעמיס בתהליכים בירוקרטיים, שמפריעים לתפקוד השוטף של היחידות העסקיות.
מכאן שיחידת מטה – פחות בירוקרטית, מחוברת לשטח ולצרכיו, שנותנת באופן עקבי וקבוע ערך אמיתי ומדויק לארגון וחבריו, במקביל לגיוס היחידות העסקיות למטרות המטה, ללא ספק יתרום לסינרגיה ובוודאי יסייע להוריד את רמת המתח המובנה בין היחידות הארגוניות.
על כך בפרשת השבוע, פרשת אמור, שם נאמר:
“וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי-אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ, הוּא מַקְרִיב; קָדֹשׁ, יִהְיֶה-לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם” (ויקרא כ”א, ח’)
נראה כי הקדושה מהווה מוטיב מרכזי בפסוק. הכהן קדוש כי הוא מקריב את “לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ” ועל כן יש לנהוג בו בקדושה.
עפ”י רשי קדושה מרמזת לפרישות והתנזרות -“קְדֹשִׁים תִּהְיוּ” (י”ט, ב’) = פרושים תהיו. מכאן פירוש רש”י לפסוק זה: “וקִדַּשְׁתּו”– מתייחס לכהן שלא ישא אשה מהנשים האסורות לו, ו“קָדשׁ יִהְיֶה לָּך” – מתייחס לבני ישראל שעליהם לנהוג בקדושה בכהן, בין היתר ע”י שמאפשרים לו לפתוח ראשון בכל דבר (=למשל: בעליה לתורה) ולברך ראשון בסעודה.
נשאלת השאלה,
מה טעם שיש לקדש את הכהן בגלל שהוא מקריב את “לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ”? – הלוא סמכות הכהן להקריב קורבנות היא בשל קדושתו ולא להפך, שהרי אין קדושתו של הכהן נובעת מהיותו מקריב הקורבנות?
אלא אפשר להסביר,
הכהנים ובמיוחד הכהן הגדול ניזונים מהמתנות שמקבלים מבני ישראל ומהקורבנות. ניתן היה לחשוב כי בשל מבנה מערכת יחסים זו, העם יחוש זלזול כלפי הכהנים מאחר והם נהנים משכר עמלם ואינם מהווים כח יצרני. לכן על פי פירוש זה, הציווי “וְקִדַּשְׁתּוֹ“, מהווה טעם המצווה שכן קידוש הכהן נובע בין היתר כי בשליחותו להקריב קורבנות עבור העם, הוא תורם לשיפור איכות חייהם בכך שמזכה אותם במחילה, כפרה ושקט נפשי וכן הכהן תורם גם לחוסנו האישי, התרבותי והמסורתי של העם שמלבד הקורבנות תפקידו גם בלימוד התורה ובהדרכת העם.
יתר על כן, כשם שבני ישראל ניזונים מה’, שהרי ה’ זן את העולם כולו, ואין כבודו של העם פוחת בשל כך. כך בני ישראל לא יזלזלו בכבוד הכהן הניזון מידיו כי “אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם” – אתם תקדשו את הכהן – מתוך כבוד. מכאן “וְקִדַּשְׁתּוֹ” – טעם המצווה – הכהן תורם לאיכות חיי האדם ולחוסנו התרבותי והמסורתי של העם. “אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם” – אופן ביצוע המצווה – מתוך כבוד.
הכהן אומנם ניזון פיזית מהעם אך העם ניזון רוחנית מהכהן, על אף שהכהן אינו מוגדר ‘ככח יצרני’, תרומתו לחוסן העם לא יסולא מפז, ואת תרומתו זו של הכהן יש להכיר ולהוקיר וזהו מהות הפסוק.
באופן דומה, לכל פונקציה במארג הארגוני, בין אם מטה ובין אם יחידה עסקית, יש את הערך והתרומה להצלחה בעמידה במטרות וביעדים הארגוניים. הירתמות ושתוף הפעולה בין כל היחידות הארגוניות, כשכל יחידה אחראית להוסיף את הערך הייחודי שלה עבור התוצאה הכוללת, תוך הכרה והוקרה בחשיבות התרומה של כל יחידה, בונה את הכח הסינרגתי – הקונצרט הארגוני. כאמור, יחידת מטה פחות בירוקרטית, מחוברת לשטח ולצרכיו שנותנת באופן עקבי וקבוע ערך אמיתי ומדויק לארגון וחבריו, במקביל לגיוס היחידות העסקיות למטרות המטה, ללא ספק יתרום לסינרגיה ובוודאי יסייע להוריד את רמת המתח המובנה בין היחידות הארגוניות – ע”י יישום הדדי של “וְקִדַּשְׁתּוֹ” לצד, “אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם“.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה