- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
כתבות
פרשת השבוע ′פינחס′
כ' תמוז ה'תשפ"א 30/06/2021
גליה אלמליח-הרמן
פנחס: כצאן אשר אין להם רועה – שירות פנים ארגוני
מהם השירותים שעל מנהל לתת לעובדיו? או שמא רק ההפך הוא הנכון – העובדים הם אלה שנותנים שירותים למנהל? התשובה טמונה בשילוב. השירות הפנים ארגוני הוא גם מלמטה למעלה אך גם מלמעלה למטה. שכן גם המנהלים הם חלק משרשרת השירות הפנים ארגוני – המנהל נותן שירותים לעובדיו וגם מקבל מהם שירותים.
אמנם חלק מתפקידי המנהל כוללים הגדרה ובקרה על אופן התקדמות התפוקות המצופות מעובדיו, הרי זוהי מהות הארגון ולכן אחריות זו נתפסת כברורה ומובנת. עם זאת לצד כך, ישנו גם חלק נוסף בלתי נפרד ומנדטורי בתפקיד המנהל שכולל מתן שירותי ניהול, הכוונה והעצמה לעובדים – שירות פנים ארגוני, שעל אף היותו חשוב, לעיתים נתפס כאופציונלי ובעדיפות נמוכה יותר.
על כך בפרשת השבוע, פרשת פנחס שם נאמר:
“אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה” (במדבר כ”ז, י”ז)
נראה כי בפסוק זה משה מבקש מנהיג על העדה, כדי שלא יהיו כדוגמת צאן ללא רועה.
נשאלת השאלה,
מה מטרת הדימוי – שהעדה דומה לצאן והמנהיג דומה לרועה, הרי תמיד יקום מנהיג לעדה ולכן בכל מקרה יהיה צאן ויהיה רועה – אם כן מה בא משה לומר בדימוי של צאן ללא רועה?
נשיב,
נראה כי משה רומז לטיב היחסים בין הצאן והרועה.
עפ”י פירוש שפת אמת – ה’ הוא הרועה של עם ישראל. מכאן שתפקיד מנהיג העם להראות כי הם נמצאים תחת השגחת ה’. עפ”י פירוש זה, משה מבקש מנהיג בעל יכולת להראות לעם שה’ הוא הרועה שלהם.
הסבר נוסף עפ”י פירוש הכתב סופר: הרועה בדאגתו למילוי צרכי הצאן: מזון, מים והגנה, למעשה דואג לטובתו ולהגדלת רווחיותו. פירוש זה מתאר מצב של רועה בעל עדר צאן, החותר במעשיו במסווה של טובת העדר להגדיל רווחיו על חשבון העדר.
אך משה בבקשתו משתמש בדימוי של צאן ללא רועה, למעשה נראה כי משה אינו מתכוון שהעם יהיו מפוזרים, ללא הנהגה, כמו עדר ללא רועה, אלא משה מבקש רועה מסוג אחר, רועה שיהיה שייך לצאן, שידאג לטובת הצאן ולא לטובתו ולהגדלת רווחיו האישיים. כוונת משה במילים “כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה” שיהיה כמו צאן שאין לו בעלים, שתפקיד הרועה – המנהיג יתמקד בכך ש: “יֵצֵא לִפְנֵיהֶם…יָבֹא לִפְנֵיהֶם…יוֹצִיאֵם… וַיְבִיאֵם” כלומר הרועה ידאג לצרכי הצאן, כנותן שירות ולא כבעלים, שתפקידו יתרכז בדאגה לרווחה ולרווחיות של בעליו – הצאן. הצאן כבעלים שיש להם רועה.
מכאן אנו לומדים כי תפיסה חד כיוונית של שירות פנים ארגוני מלמטה למעלה בלבד, הינה תפיסה שגויה. כל עובד, ללא קשר למיקומו ומעמדו בהיררכיה הארגונית, כולל בתפקידו גם מתן שירות לצוות שלו ולממשקים פנים ארגוניים. כאמור, שירותי הניהול של מנהל לעובדיו אינם אופציונליים הם חלק מנדטורי ובלתי נפרד מתפקידו. זהו הדימוי של כצאן ללא רועה. שהצאן יודע את תפקידו ואת הדרך האופטימלית לבצע אותו, לצידו המנהל שמסייע לו באמצעות שירותי ניהול המתמקדים בהכוונה, חיזוק ושמירה על אחדותו ושלמותו. מדובר בזווית ראיה שיתכן ותיתפס בתחילה כשונה מתפיסתם של מנהלים ועובדים רבים, תפיסה מעניינת שתופסת תאוצה בימים אלה…. שהרי זו זכות לתת שירות J
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
מהם השירותים שעל מנהל לתת לעובדיו? או שמא רק ההפך הוא הנכון – העובדים הם אלה שנותנים שירותים למנהל? התשובה טמונה בשילוב. השירות הפנים ארגוני הוא גם מלמטה למעלה אך גם מלמעלה למטה. שכן גם המנהלים הם חלק משרשרת השירות הפנים ארגוני – המנהל נותן שירותים לעובדיו וגם מקבל מהם שירותים.
אמנם חלק מתפקידי המנהל כוללים הגדרה ובקרה על אופן התקדמות התפוקות המצופות מעובדיו, הרי זוהי מהות הארגון ולכן אחריות זו נתפסת כברורה ומובנת. עם זאת לצד כך, ישנו גם חלק נוסף בלתי נפרד ומנדטורי בתפקיד המנהל שכולל מתן שירותי ניהול, הכוונה והעצמה לעובדים – שירות פנים ארגוני, שעל אף היותו חשוב, לעיתים נתפס כאופציונלי ובעדיפות נמוכה יותר.
על כך בפרשת השבוע, פרשת פנחס שם נאמר:
“אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה” (במדבר כ”ז, י”ז)
נראה כי בפסוק זה משה מבקש מנהיג על העדה, כדי שלא יהיו כדוגמת צאן ללא רועה.
נשאלת השאלה,
מה מטרת הדימוי – שהעדה דומה לצאן והמנהיג דומה לרועה, הרי תמיד יקום מנהיג לעדה ולכן בכל מקרה יהיה צאן ויהיה רועה – אם כן מה בא משה לומר בדימוי של צאן ללא רועה?
נשיב,
נראה כי משה רומז לטיב היחסים בין הצאן והרועה.
עפ”י פירוש שפת אמת – ה’ הוא הרועה של עם ישראל. מכאן שתפקיד מנהיג העם להראות כי הם נמצאים תחת השגחת ה’. עפ”י פירוש זה, משה מבקש מנהיג בעל יכולת להראות לעם שה’ הוא הרועה שלהם.
הסבר נוסף עפ”י פירוש הכתב סופר: הרועה בדאגתו למילוי צרכי הצאן: מזון, מים והגנה, למעשה דואג לטובתו ולהגדלת רווחיותו. פירוש זה מתאר מצב של רועה בעל עדר צאן, החותר במעשיו במסווה של טובת העדר להגדיל רווחיו על חשבון העדר.
אך משה בבקשתו משתמש בדימוי של צאן ללא רועה, למעשה נראה כי משה אינו מתכוון שהעם יהיו מפוזרים, ללא הנהגה, כמו עדר ללא רועה, אלא משה מבקש רועה מסוג אחר, רועה שיהיה שייך לצאן, שידאג לטובת הצאן ולא לטובתו ולהגדלת רווחיו האישיים. כוונת משה במילים “כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה” שיהיה כמו צאן שאין לו בעלים, שתפקיד הרועה – המנהיג יתמקד בכך ש: “יֵצֵא לִפְנֵיהֶם…יָבֹא לִפְנֵיהֶם…יוֹצִיאֵם… וַיְבִיאֵם” כלומר הרועה ידאג לצרכי הצאן, כנותן שירות ולא כבעלים, שתפקידו יתרכז בדאגה לרווחה ולרווחיות של בעליו – הצאן. הצאן כבעלים שיש להם רועה.
מכאן אנו לומדים כי תפיסה חד כיוונית של שירות פנים ארגוני מלמטה למעלה בלבד, הינה תפיסה שגויה. כל עובד, ללא קשר למיקומו ומעמדו בהיררכיה הארגונית, כולל בתפקידו גם מתן שירות לצוות שלו ולממשקים פנים ארגוניים. כאמור, שירותי הניהול של מנהל לעובדיו אינם אופציונליים הם חלק מנדטורי ובלתי נפרד מתפקידו. זהו הדימוי של כצאן ללא רועה. שהצאן יודע את תפקידו ואת הדרך האופטימלית לבצע אותו, לצידו המנהל שמסייע לו באמצעות שירותי ניהול המתמקדים בהכוונה, חיזוק ושמירה על אחדותו ושלמותו. מדובר בזווית ראיה שיתכן ותיתפס בתחילה כשונה מתפיסתם של מנהלים ועובדים רבים, תפיסה מעניינת שתופסת תאוצה בימים אלה…. שהרי זו זכות לתת שירות J
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה