פרשת דברים
הגיע הזמן לשנות….
עפ”י צ’רלס דארווין ‘לא החזק ביותר, או האינטליגנטי ביותר הוא זה ששורד, אלא המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי’. כח הישרדותו של ארגון טמון ביכולתו להשתנות ולהתאים עצמו לשינויים התדירים בסביבתו החיצונית והפנימית. השנה האחרונה, שנת הקורונה, הציבה ראי משמעותי, לארגונים הרוצים להישאר על ‘מגרש המשחקים’, לגבי הצורך להתאים למציאות המשתנה במגוון היבטים ארגוניים ועסקיים כגון: ייעוד, מטרות, יעדים, תהליכים, תמהיל עיסוקים ועוד.
אחד המשפטים המעכבים הצלחה בארגון (ובכלל) הוא ‘כי כך תמיד עשינו’. בעולם שהקבוע בו הוא השינוי, נקודת מבט המגדירה כי הצלחות העבר יובילו בהכרח להצלחות העתיד, נראה כי תוביל את הארגון להיות חלק מרשימת ‘הארגונים הנעלמים’ כדוגמת: קודאק, נוקיה, יאהו ועוד. שכן, המציאות הדינמית אינה מאפשרת לארגונים לעמוד במקום. עמידה במקום פירושה – ללכת אחורה. האתגר של ארגונים אם כן להישאר רלוונטיים בעולם המשתנה תדיר, לפתח חשיבה ניהולית אג’ילית שתאפשר לזהות שינויים מבעוד מועד ולהיערך אליהם, להתמודד עם ההשלכות באופן אופטימלי ולהסתגל לשינוי באופן מהיר במקביל להמשך קידום היעדים המוגדרים והתוצאות העסקיות.
על כך בפרשת השבוע, פרשת דברים שם נאמר:
“יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר: רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה” (דברים א’, ו’)
רש”י מציין 2 פרושים למילים “רַב-לָכֶם”:

• פרוש א’: ‘כפשוטו’ – כלומר ישבתם זמן רב.
• פרוש ב’: ‘הרבה גדולה לכם ושכר על ישיבתכם בהר הזה עשיתם משכן מנורה וכלים קבלתם תורה מניתם לכם סנהדרין שרי אלפים ושרי מאות’, לפי פירוש זה “רַב-לָכֶם” מתייחס להישגים.

נשאלת השאלה,
האם ההישגים הרבים לא מצדיקים המשך הישיבה במקום, כדי לשמרם לצד חתירה להישגים נוספים?
נשיב,
בדרך כלל שימוש בביטוי “רַב-לָכֶם” בא לציין כי יש לעשות שינוי במצב הקיים. כך למשל משה במענה לתלונתם של בני קורח: “רַב-לָכֶם, בְּנֵי לֵוִי” (במדבר ט”ז, ז’) כלומר עליכם להפסיק את התלונות והדרישות הנוספות. או למשל בבוא קורח ועדתו אל משה “רַב-לָכֶם–כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים” (במדבר ט”ז, ג’) ניתן להבין בהתאם לפירוש רש”י כי השינוי המתבקש מהמילים “רַב-לָכֶם” הוא גם בהיבט הזמן (=אתם זמן רב בתפקיד) וגם בהיבט המעשה וההישגים (=נטלתם גדולה רבה מדי).
הדיבור הזה מתקיים בחורב – הר סיני עליו נתנו התורה, החוקים והמצוות. קיומן של מצוות רבות תלוי במצב של שגרת חיים כאשר אדם בנחלתו, מעבד את אדמתו, רק כאשר מתקיימים התנאים הנדרשים ליישום מעשי של המצוות והחוקים שניתנו בסיני, יכול אדם לקיים למשל מצוות התלויות בקרקע ולהביא קרבנותיו למקדש. על כן, ה’ אומר בחורב, במקום בו ניתנת התורה, “רַב-לָכֶם” – זה הזמן לשינוי. זמן לימוד התורה, ההכשרה וההכנה לכניסה לארץ ישראל, כבר הגיעו למצב של “רַב-לָכֶם”, זו העת לעשייה ולהתקדם למקום בו תקיימו הלכה למעשה את הנלמד בסיני – “כי לא המדרש עיקר אלא המעשה” (אבות א’, י”ז).
אמנם הדבר הקבוע הוא השינוי. לא תמיד ניתן להתכונן לשינוי וכן הייחודיות של כל שינוי מקשה על ניסוח כללים כיצד נכון להתמודד אתו בהצלחה. יחד עם זאת, למידה משינויים תאפשר לארגון, לנהל את הידע החשוב, להסיק מסקנות לגבי אופן ההתנהלות ולזהות את נקודות העוצמה הארגוניות לצד נקודות לשיפור. למידה מהניסיון תסייע גם להימנע משגיאות העבר, לשחזר הצלחות ולחסוך משאבים יקרים למשל ע”י הגדרת קריטריונים ומצבים של שלב “רַב-לָכֶם”, כסיסמוגרף לזמן ועת לביצוע שינוי מתבקש, להזיז את הגבינה באופן יזום ומתוכנן במקום ההפך. שכן אם תתעלם, לא השינוי הוא זה שייעלם…
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.