"לא הכל נוצץ ,הזהב "    מאת: שי מייבסקי.
 
כולם בשביל (מדליה) אחת, אחת בשביל כולם
שופרות קבלת הפנים בנתב"ג פינו מקומם לקולות שופר חודש אלול בבתי הכנסת וחגיגות המדליות האולימפיות עברו ממסיבות עיתונאים מאולתרות בפינות חשוכות בכפר האולימפי לאירועים נוצצים ברשויות המקומיות(מברוק ראשל"צ) בהן מתגוררים הזוכים השונים.
לאחר "חוסר ההצלחה" בקרבות הג'ודו האישיים, עלתה הנבחרת לקרבות הקבוצתיים והשיגה את המדליה המיוחלת תוך שהיא מצליחה לגבור בדרכה לפודיום על נבחרות חזקות כמו איטליה וברזיל, להפסיד בקרב צמוד לאלופה האולימפית רבת הכישרונות מצרפת ובקרב על המדליה לגבור בצורה משכנעת על מעצמת הג'ודו מרוסיה. שירת "התקווה" על הפודיום ושמחת המנצחים, מרגשות ככל שתהיינה, העמידו בצל את חברת הנבחרת, הג'ודוקא הוותיקה גילי כהן שמטעמים מטעמים שונים(פציעה? סוגייה טכנית?), לא שובצה ולא נרשמה לתחרות הקבוצתית. תחושת החמיצות גברה לאור העובדה ששלושה מבין מקבלי המדליות(שירה ראשוני, ענבר לניר וברוך שמאילוב), זכו בכבוד לענוד את המדליה על צווארם מבלי שקיימו קרב אחד בפועל במסגרת התחרות הקבוצתית. מכל צילומי הקבוצה וחגיגות הזכייה, הן בטוקיו והן כאן בארץ,  נעדרה גילי ונשכחה לחלוטין
טוב יעשו קברניטי הספורט הלאומי בארץ החל משר התרבות והספורט חילי טרופר, וכלה בראשי הוועד האולימפי וראשי איגוד הג'ודו, אם ידאגו שלא להפלות את גילי כהן בכל הנוגע למתן המענק הכספי לו יזכו כל חברי נבחרת הג'ודו.
 
חנוכי לנער על פי דרכו
בצל סיום המשחקים האולימפיים והמשך הניתוחים וטורי האושר והשמחה בכל אמצעי מדיה אפשרי, פרש השבוע, כמעט מבלי ששמנו לב, הכדורסלן ניצן חנוכי ממשחק פעיל ועובר לצדו השני של הספסל לטובת משרת עוזר המאמן של ליאור ליובין במועדון הכדורסל עירוני נס ציונה. חנוכי בן ה – 35 סבל בשנה האחרונה מפציעה טורדנית במפרק הירך ולאחר התייעצויות רבות עם אנשי רפואה מובילים בתחום, הגיע למסקנה שתם פרק המשחק הפעיל עבורו. חנוכי החל לבלוט במשחקו החכם וביכולתו המנהיגותית על הפרקט עוד בקבוצת הכדורסל של תיכון "מטרו ווסט" ברעננה ואף הוביל אותה לזכייה באליפות בתי הספר התיכוניים. במהלך הקריירה עבר חנוכי בין מספר קבוצות כמו רעננה, נהריה, אילת, בני השרון ומכבי ראשון לציון אתה אף זכה באליפות היסטורית בעונת 2015/2016 תחת המאמן אריק שיבק. הגם שלא הטביע את חותמו במשחק ההתקפה באופן יוצא מן הכלל, נחשב חנוכי לשחק הגנה מצטיין ובעל חכמת משחק, תכונות שהובילו אותו להימנות על סגלי נבחרות ישראל בגילאים השונים: נוער, עתודה, אולימפית והנבחרת הבוגרת ולתרום תרומה בלתי מבוטלת לכדורסל הישראלי. ניצן חנוכי הוא דוגמא נפלאה למה שנהוג לכנות בעולם הכדורסל "מאמן על הפרקט" וללא ספק תכונה זו תשרת אותו נאמנה גם בעולם האימון אליו הוא פונה בדרכו החדשה. לו אני שחקן צעיר בנס ציונה, אני מקשיב, לומד ומיישם. בהצלחה.
הדוד סם כוכב נופל
רגע אחד קטן לפני טקס הסיום של המשחקים האולימפיים הצליחה משלחת ארה"ב לחלוף על פני משלחתה של סין ולזכות בכל זאת בתואר המשלחת המובילה בכל הנוגע לכמות המדליות האולימפיות(שלא נבחנת עפ"י כמות כלל המדליות אלא עפ"י כמות מדליות הזהב).ואולם, לא צריך להיות מבין גדול בספורט כדי לתהות מה אירע למשלחת הדוד סם במשחקים הללו בכלל ובענפים ומקצועות/מקצים בתוך ענפים אלו שלאורך השנים שלטו בהם הספורטאים האמריקאים ללא מתחרים. די אם נזכיר את רוב משחי השליחות והשליחים בבריכה האולימפית, משחי החתירה לנשים בהם שלטה קייטי לדקי ללא תחרות בשנים האחרונות והוכתה פעם אחר פעם ע"י אריאנה טיטמוס האוסטרלית, מקצועות האתלטיקה כמו 110 מ' משוכות, 400 מ' ו 400 מ' משוכות וכמובן "הפדיחה" התורנית של השליחים האמריקאים ב 100 כפול 4 כאשר במקצה זה לא העפילו האמריקאים לריצת הגמר כלל. ואלו הן כאמור רק דוגמאות. נכון, ייאמר מיד שמגפת הקורונה על חלקם של הספורטאים השפיעה באופן מצוין ונראה שחלקה של המשלחת האמריקאית לא נמנה עמהם. יחד עם זאת, עומק היריעה במסגרתה יכולה ארה"ב להעמיד בכל מקצוע שלושה(כפי שמתאפשר במשחקים אולימפיים) מתחרים ראויים המסוגלים לרוב לאיים על הפודיום בכל רגע נתון מביאה לידי מחשבה שמשהו מאוד לא טוב סבב את תקופת ההכנות של האמריקאים למשחקים האולימפיים ואת התוצאות ראינו כולנו במשחקים. נמתין לראות האם יופקו הלקחים הדרושים וכמו עוף החול יחזרו לפריז 2024 ששים אלי פודיום.
 
ואף מילה על מסי !