שופטים -
מחויבות הנהלה בכירה כצוות סינרגטי
אחד התנאים הקריטיים להובלה מוצלחת של ארגון הוא צוות מחויב של הנהלה בכירה. קבוצת מנהיגות תכליתית, רב תחומית, המורכבת משחקני עוצמה מרכזיים, בעלי מעמד, ידע רחב ואמינות גבוהה. אנשים בעלי מיומנויות מנהיגותיות וניהוליות, אנשים רציונליים שעושים שכל לראש אך גם אמוציונליים המלהיבים את הנשמה. מומלץ כי הצוות המקיף את המנכ”ל יהיה חזק ומנוסה, מולטידיסצפלינרי שחבריו רואים עין בעין את טובת החברה ואת המטרות כמשותפות וסינרגטיות. לצד כך חשוב גם להקפיד על הגדרה חדה וברורה של התפקידים, הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד מחברי צוות ההנהלה הבכירה.
הצלחה של ארגון, אם כן, אינה תלויה רק במוצריו ובחדשנותו אלא כאמור בעיקר בגישה ובסינרגיה של העומדים בראשו – הדג מצליח או מסריח מהראש.
על כך בפרשת השבוע פרשת שופטים שם נאמר:
“וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם, מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח–אִם-שׁוֹר אִם-שֶׂה:  וְנָתַן, לַכֹּהֵן, הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם, וְהַקֵּבָה” (דברים י”ח, ג’).
סדר הופעת הנושאים בפרשה הוא: משפט המלך, מתנות כהונה ואיסור כשפים (=אוב וידעוני).
נשאלת השאלה:
האם סמיכות הנושאים היא מקרית או שיש קשר והגיון בסדר הופעת הנושאים?
נשיב,
לפי הפשט – המלך נוטל מהעם מס, עבדים ורכוש, ללא צורך בהסכמת העם. לעומת מתנות הכהונה, שהעם נותן ברצון ואין הכהנים רשאים ליטול בכוח את החלק המיועד להם. מכאן שלצד פירוט זכויות המלך למתנות מהעם, מוזכר גם חובתו לנהוג ביחס מכבד ומכובד כלפי הכוהנים. כלומר סדר הנושאים: משפט המלך ומתנות הכהונה, מפורטים מהחובה לרשות בהיבט העם וכן מהזכויות לחובות בהיבט המלך.
פירוש נוסף מתבסס על שתי הנקודות בהן כשל שאול, המלך הראשון של עם ישראל. אמנם בנאומו לעם במות שמואל הוא מפרט את סמכויות המלך כמפורט לעיל: “זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם” (שמואל-א, ח’, י”א). עם זאת, שאול המלך, נכשל בשיבוח חוסן הממלכה ע”י הקמת מוקדי כח חזקים, כפי שמתבטא כאמור בשני נושאים מרכזיים – כוהנים וכשפים. נפרט:

• כוהנים – לאחר ששאול שמע שכשדוד עבר דרך נוב עיר כהנים, הוא קיבל שם סיוע ומזון, שאול בתגובה הרג את כולם: “וְאֵת נֹב עִיר-הַכֹּהֲנִים, הִכָּה לְפִי-חֶרֶב” (שמואל א, כ”ב, י”ט). מכאן שכישלון אחד של שאול, ניצול כוחו נגד אנשי שלומו – הכוהנים, מבלי להבין את התמונה הכוללת.
• כשפים – לאחר מות שמואל נתקבצו פלישתים להילחם בישראל. שאול מתוך תחושת חרדה ופחד, במקום להיעזר באורים ותומים, מבקש מעבדיו: “בַּקְּשׁוּ-לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת-אוֹב, וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ” (שמואל, כ”ח, ז’). מכאן שכישלונו השני, הוא ביטול האוטוריטה המוכחת של מוקדי הכח (=אורים ותומים) לטובת התייעצות עם גורמים לא מהימנים (=אוב).

פירוש הביטוי ‘אנשי שלומינו’ הוא ידידינו, בני ברית. אנשים שידעו לתת את עצה טובה ונכונה, תוך התעמקות במכלול המורכבות והרבדים, בהווה ובעתיד.
משה באמצעות סדר הופעת הנושאים רומז לעקרון בניית מוקדי כח ונאמנות אליהם. שכן על מלך ישראל לבסס מוקדי כח המורכבים מאנשי שלומו – אנשים בעלי אינטליגנציה שכלית ורגשית גבוהה, שבכוחם לשמש כאנשי אמון וסוד ולסייע בהפגת עמימות ואי הבהירות, להיות המצפן והמדריך במיוחד בזמנים מאתגרים, כדוגמת הכוהנים והאורים ותומים. אך גם להיות זהיר (1) שלא ינצל כוחו נגד מוקדי הכח  של מבקשי שלומו (=כוהנים ואורים ותומים), ו-(2) מקבלת עצות מגורמים לא מהימנים כדוגמת כישוף ואוב.
בשתי נקודות אלה שנכשל שאול, משה מלמד אותנו עקרון מנהיגות קריטי לבנייה וחיזוק חוסן הארגון – הן להשגת היעדים והמטרות השוטפות והן להתמודדות עם אתגרים, מורכבות, משברים וקונפליקטים. שכן כדי להוביל את הארגון באופן אופטימלי ואף להשביח את חוסנו, יש צורך בגיבוש מוקדי כח חזקים והקפדה על נאמנות כלפיהם. מחויבות הנהלה בכירה, כצוות סינרגטי.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.