נצבים -
הזדמנות היסטורית או בכייה לדורות
הסכמים עם לקוחות, חוזים עם ספקים, שתופי פעולה, תקציב השקעות, סוגי השקעות, סטנדרט איכות, מיקום המשרדים ואף הלוגו, הינם דוגמאות להחלטות ניהוליות-ארגוניות אשר בכוחם להשפיע על הארגון ואנשיו לטווח ארוך, גם אחרי שבעל התפקיד שקיבל אותם עזב את הארגון.
עמדת השפעה או סמכות מעמדית נובעת ממקומו ומדרגתו של בעל תפקיד במבנה הארגוני. סמכות זו מגדירה בין היתר את מידת העצמאות ואת רמת וסוג ההחלטות שבעל תפקיד יכול לקבל וליישם, ללא צורך בהסכמה מראש של מנהלים נוספים. רמת סמכות מקסימאלית נמצאת לרוב ברמה העליונה במבנה הארגוני, למשל אצל המנכ”ל ויורדת בהתאם למיקום בהיררכיה הארגונית.
המניע לכל פעילות ארגונית הוא החלטה. מכאן שהחלטה מורכבת בנושאים משמעותיים הינה בעלת השלכות, סיכונים והזדמנויות, לרוב לא רק בטווח הקצר אלא בעיקר בטווח הארוך. באחריות בעלי עמדות ההשפעה, לבחון באופן רחב וכולל את השלכות ההחלטה ולוודא כי מדובר בהזדמנות היסטורית שאת פירותיה נקטוף עוד שנים רבות ולא בבכייה לדורות שעל תוצאותיה נשלם זמן רב.
על כך בפרשת השבוע, פרשת נצבים שם נאמר:
“כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם” (דברים כ”ט, י”ד).
משה מציין כי הברית בין ה’ ובין בני ישראל כוללת את הניצבים כאן היום, המפרשים רש”י ורמב”ן מוסיפים: “ואף עם דורות העתידים להיות”.
נשאלת השאלה,
איך דור יכול להתחייב על הדורות הבאים? האם לא ראוי לאפשר בחירה לכל אדם שיחליט האם מסכים להיות שותף לברית זו?
נשיב,
הפרשה פותחת בפירוט הקבוצות הניצבות לפני ה’:

• רָאשֵׁיכֶם – ראשי העם – שרי האלפים.
• שִׁבְטֵיכֶם – שרי המאות בכל שבט.
• זִקְנֵיכֶם – שרי החמישים, זקני העם שנועדים בכל זמן.
• שֹׁטְרֵיכֶם – שרי העשרות, המיישמים ואוכפים החוקים והדין.
• כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל – שאר העם. בפסוק הבא מפורטים קבוצות נוספות בעם: “טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ … חֹטֵב עֵצֶיךָ … שֹׁאֵב מֵימֶיךָ” (דברים כ”ט, י’).

עפ”י רש”י: “החשוב חשוב קודם”- כלומר סדר הופעת הקבוצות בפסוק לעיל היא על בסיס רמת עצמאותם מבחינת סמכות ואחריות, בהיררכיית העם (=מעין מבנה ארגוני). מכאן, שכאשר העם מסודר ומאורגן על פי מעלתם ותפקידם, נראה כי גם נהירה רמת הסמכות לקבל החלטות מורכבות ולכרות בריתות משמעותיות המשפיעות גם על ההווה – העם הנמצא, וגם על הדורות הבאים. וזוהי כוונת הנאמר “וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה” – אלה שלא נמצאים כאן פיזית, “עִמָּנוּ הַיּוֹם” – מיוצגים על ידי מנהיגות נבחרת ומאורגנת שיש לה המנדט לקבל החלטות מעין אלה.
סמכות מכוח העמדה – הסמכות המובנית מהמקום היחסי במבנה הארגוני, כאמור מגדירה את ההרשאות (=רמת העצמאות) שיש לכל בעל תפקיד בהיררכיה הארגונית. במציאות כה מורכבת, להחלטות שגויות יכולות להיות השפעות הרסניות על ארגון – בכייה לדורות. על כן קבלת החלטות באופן מודע ושיטתי, בכוחה לאפשר ניווט המציאות הדינמית באופן מושכל יותר ולהעלות את הסיכוי לקבלת ההחלטות הנכונות, אלה שיוגדרו כהזדמנות היסטורית אשר מהפירות ייהנו גם מי שכאן בהווה וגם הדורות הבאים…
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה
• .