פרשת וילך (שבת שובה):
שירת החזון – הגדרה, לימוד ופרקטיקה
חברות רבות משקיעות משאבים להגדיר חזון שלאורו ילכו העובדים. חזון שיגדיר מה הארגון רוצה להשיג בטווח הארוך? איזה סוג ארגון רוצים להיות? לא פעם תהליך זה מסתיים באמרות נדושות ולעיתים גם לא ברורות, והעובדים נותרים חסרי כיוון במקרה הטוב או ציניים במקרה הפחות טוב.
הגדרת חזון היא אחד הצעדים הראשונים למימוש פוטנציאל הטמון בארגון. יהיה קשה להגיע למימוש זה אם מה שמנחה את הארגון זה אמירות חלולות. חזון, כדי שייושם באופן מיטבי הלכה למעשה, יש לפרוט למעשים ולפרקטיקות קונקרטיות ולהטמיעם כחלק משגרת היומיום של הארגון. מכאן כאמור, הגדרת החזון הוא רק השלב הראשון בתהליך, על מנת שלחזון יהיה ערך ממשי, חשוב גם להטמיע נכון בקרב העובדים את המהות שבסיסו וכן להגדיר אותו באופן מפורש וברור, כך שלא יישאר ברמת המילים הבודדות, אלא מפורט ומוסבר באופן פשוט וישים.
על כך בפרשת השבוע, פרשת וילך (-שבת שובה) שם נאמר:
“וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד–בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (דברים ל”א, י”ט).
ישראל מצווים לכתוב את שירת האזינו וללמוד את פירושה ומשמעותה כך שתהיה שגורה בפיהם.
נשאלת השאלה,
האם אין שירה זו נכללת במצוות לימוד התורה שנצטווינו ללמוד ולהגות בה יומם וליל? במה שונה?
נשיב,
אמנם השירה נכללת במצוות לימוד התורה שנצטווינו ללמוד ולהגות בה יומם וליל, אך יש לה מטרה נוספת ולכן בא הציווי הספציפי. שכן מטרת שירת האזינו היא גם לשמש “לְעֵד-בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל” להתראה עבור בני ישראל – כי יענשו באם יעזבו את אלוהים שהיטיב עמם לטובת אלוהים אחרים.
הפסוק כאמור כולל שלושה צוויים:

• “כִּתְבוּ לָכֶם” – לכתוב הטקסט כפי שנאמר להם ושיהיה זמין ונגיש לכל העם.
• “וְלַמְּדָהּ” – ללמוד משמעות הטקסט שלא ימצאו אנשים שיאמרו לא ידענו / לא הבנו.
• “שִׂימָהּ בְּפִיהֶם” – שדברי השירה לא יישארו כאבן שאין לה הופכין אלא שתהיה שגורה בפיהם באופן נכון – שיעסקו בה וידעו אותה כחלק מחיי היומיום כדי לחזק ההפנמה.

משה מקיים את שלושת הציוויים:

• “וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת”
• “וַיְלַמְּדָהּ, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.” (ל”א, כ”ב).
• “וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל” (ל”א, ל’) שהשירה תהיה שגורה בפיהם (“שִׂימָהּ בְּפִיהֶם”)

צווים אלה מלמדים עיקרון מנהיגותי חשוב, את הבסיס להטמעה מוצלחת של כל רעיון או חזון, אשר טמון בשלושה מרכיבים מהותיים תלויים ומשלימים זה את זה: (1) הגדרה (2) ידיעה והבנה (- תקשור) (3) יישום – תרגום לפרקטיקות יומיומיות והטמעתם כחלק אינטגרלי משגרות העבודה. פעולות אלה חשובות על מנת לאפשר לארגון להגיע להישגים  (ולא “לענישה”…).
הגדרת חזון אמנם אחד התנאים ההכרחיים להשגת יתרון תחרותי ולמיצובו העתידי של ארגון, אך כאמור הוא רק החלק הראשון בתהליך. נדרש גם תקשורו, יישומו, הטמעתו ותפעול משמעותו באופן ברור, נגיש מוחשי ושוטף בשגרות העבודה, כך שכל עובד יודע באופן ברור וממשי את דרך הפעולה המצופה ממנו.
תשפ”ב, שנה חדשה, מלווה גם בחשיבה על חזון אישי (=איפה הייתי רוצה להיות בשנה הבאה) וקבלת החלטות לשנה שבפתח. זו העת ליישם את הטיפ הניהולי של שירת האזינו להגדיר את הרצוי, להבינו לעומק ולגזור את הפעולות הנדרשות כדי ליישמו בהצלחה מיטבית ומירבית.  שנה טובה ומבורכת
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.