לך-לך
מיצוב ההר
עפ”י ריצ’רד אוונס Direction is more important than speed, many are going nowhere fast.  בימים אלה, עת משבר הקורונה ותאוצת הדיגיטל, המרחב הפיזי תופס חשיבות פחותה מבעבר, שכן למשל מיקומו האסטרטגי של ארגון לא מוכרח להיות מבוסס על מקום פיזי בלוקיישן אטרקטיבי, אלא יכול להיות מגולם בעיקר במיצובו (= מיקום + מצב), כפי שבא לידי ביטוי בשני סוגי המיצוב: (1) מיצוב אסטרטגי = אסטרטגיה תחרותית, המייצג את מיקומו של הארגון אל מול המתחרים וכולל פרמטרים כגון: ייעוד (מה להציע ולמי), פריסה גאוגרפית, גודל חברה ונתח שוק. לצד, (2) מיצוב תפיסתי = מיצוב שיווקי, המייצג את הדימוי בתודעת האנשים לגבי אובייקט מסוים כגון: מוצר // חברה // אישיות //  מקום // וכו’.
אין ספק כי למיצוב על כלל מרכיביו, השפעה ישירה ומשמעותית על יכולתו של ארגון לעמוד בהצלחה במטרות וביעדים ולהפך, שכן 2 הנקודות מזינות זו את זו ומגדירות את מיקומו ומגמת התקדמותו של הארגון בשוק בו הוא פועל.
על כך בפרשת השבוע, פרשת לך-לך, שם נאמר:
“וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל–וַיֵּט אָהֳלֹה; בֵּית-אֵל מִיָּם, וְהָעַי מִקֶּדֶם, וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה” (בראשית י”ב, ח’)
אברהם עובר לשכון בין בית-אל ובין העי, כאשר העי ממזרח ובית אל ממערב.
נשאלת השאלה,
מה חשיבות לציין את מיקומם היחסי של הערים – מזרח ומערב?
נשיב,
בחירת אברהם בנקודות ציון, מייצגת מנהיגות הנותנת חשיבות למיצוב ככלי לקידום מטרות. נפרט:
“הָהָרָה” – ‘הא המגמה’ – אות הא המצטרפת בסוף שם מקום, מציינת מגמה וכיוון. למשל: למצרים -מצריימה. מכאן שהמגמה והכיוון של אברהם הוא מעבר מהעיר שכם, המועדת לפורענות (מכירת יוסף, נתפלגה המלכות, וכו’) אל ההר, מקום גבוה.
“בֵית-אֵל” ו“הָעַי” שתי ערים גדולות. בעוד “בית אל” נחשבת גם לעיר קדושה שכן כשמה כן היא – בית ה’. “הָעַי”, נזכרה לאחר כיבוש יריחו: “וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֲנָשִׁים מִירִיחוֹ, הָעַי אֲשֶׁר עִם-בֵּית אָוֶן מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל” (יהושע ז’, ב’). כאשר “בֵּית אָוֶן”, כמו “פועלי און” – מציין עוול, שקר והבל כדוגמת “לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב” (במדבר כ”ג, כ”א).
מכאן אברהם רומז לישראל ולדורות הבאים – תשאפו להר – אך תדעו שבדרך יש את “בית אל” (=הזדמנויות) מצד אחד, ואת “העי” (=סיכונים) מצד שני. כמו גם יש מזרח (=זריחה) מצד אחד  ומערב (=שקיעה) מצד שני – כוחות המשפיעים על האדם בדרך להשגת יעדיו. עם זאת, פעולותיו של האדם הם אלה שיקבעו את מיקומו. אברהם בונה מזבח וקורא בשם ה’, רומז כי נטה לכיוון בית אל. התמקמות אברהם על ההר בין 2 ערים גדולות מדגישה את חשיבות המיצוב מבוסס טריטוריה  בתקופתו, אשר הייתה בעלת ערך משמעותי: סמלי, ביטחוני, כלכלי, חברתי ומעמדי. שכן המיצוב הוא שהגדיר את מספר ההזדמנויות לשווק רעיונות חדשים וחדשניים וכן אפשרויות פרסום וחשיפה נרחבים יותר, אם מיקומך בצומת מרכזית או במקום המוגדר כאסטרטגי.
מיצוב אם כן עוסק בשאלת מיקומו המצוי והרצוי (= ההר) של חברה או מוצר ביחס לשוק, ללקוחות ולמתחרים. אחד האתגרים של ארגון הוא לבנות עמדה תחרותית (=מיצוב אסטרטגי) ותדמית משמעותית וברורה בתודעת קהל היעד (=מיצוב תפיסתי) תוך ניהול ההזדמנויות והסיכונים – “בית-אל והעי”, אשר יסייעו להנהיג את הארגון לכיוון ההר אליו שואף להגיע.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.