"בשביל הספורט"  טור דעה מאת שי מייבסקי.
הנועם שבסמל
היה לו ממי ללמוד
כבר בפתיח גילוי נאות(שכבר נכתב כאן בעבר): אני אוהד בארסה מאז שאני זוכר את עצמי עוקב אחרי כדורגל בינ"ל והרבה הרבה שנים טרם נולד בעיירה רוסאריו שבארגנטינה ליונל מסי. קיוויתי כמו רבים אחרים מאוהדי הקבוצה(כך אני מניח) שהנהלת המועדון תשכיל להחתים את אחד מסמליו הגדולים של המועדון בשלושת העשורים האחרונים, צ'אבי הרננדז למאמן הקבוצה במקומו של רונאלד קומאן. הצעד אכן התרחש השבוע ודי היה לחזות באירוע ההכרזה על מינויו של הקפטן הנערץ למאמן, בצוהרי יום עבודה בברצלונה, באלפי האוהדים שגדשו את יציעי הקאמפ נואו, הניפו את דגלי המועדון והריעו דקות ארוכות למי שהם רואים בו  המושיע שיגאל אותם ואת המועדון מהתקופה הקשה הפוקדת אותם בשנים האחרונות בכלל ולמין תחילת העונה הנוכחית בפרט. בצעדו זה ממשיך צ'אבי מסורת של קודמיו: יוהאן קרויף, פפ גוארדיולה ולואיס אנריקה שהיו שחקני עבר במועדון והפכו למאמניו ברבות הימים. הגם שקריירת האימון של צ'אבי מסתכמת עד כה בשש שנות אימון הקבוצה א-סד מקטאר(לאחר שבשורותיה סיים את קריירת המשחק הפעילה שלו), דומה שרבים רואים דמיון רב בין המהלך הנוכחי של הנהלת המועדון לתקופה בה הוחלט להפקיד את אימון הקבוצה בידיו של פפ גוארדיולה בזמנו, לאחר שאימן את קבוצת המילואים של המועדון, בארסה ב'. תפיסת המשחק של צ'אבי מזוהה מאוד עם זו שהנחילו בזמנו למועדון יוהאן קרויף וממשיכו לאחר שנים פפ גוארדיולה(ששיחק תחתיו בקבוצה) המבוססת על החזקת הכדור כמה שיותר ברגלי הקבוצה וניהול המשחק בשטח היריבה על מנת להבקיע כמה שיותר וכמה שיותר מהר תוך לחץ תמידי על שחקני היריבה והשגת הכדור חזרה לאחר איבודו. חלק משחקני המועדון הנוכחיים ובהם הקפטן בוסקטס, פיקה, רוברטו ואלבה שיחקו עם צ'אבי במועדון ו/או בנבחרת והיו שותפים לשיטת המשחק המוכרת אליה ירצה לבטח לחזור צ'אבי גם עתה, בקבלו את שרביט האימון, כמובן עם ההתאמות הנדרשות לשחקנים העומדים לרשותו כעת. גם בשנתיים הקודמות נעשו ניסיונות להחזיר את הקשר המחונן לשעבר למועדון לתפקיד המאמן, אך הדברים לא הבשילו לידי כך, במיוחד מצידו של צ'אבי שחש שטרם הגיעה העת לכך. עכשיו זה קורה והררי הציפיות של ההנהלה, האוהדים, השחקנים(שחלקם סבלו מאוד תחת שרביטו של קומאן) וצ'אבי עצמו, יוצרים שוב את התקווה לניצוץ ההוא שאולי ישוב לכר הדשא בקאמפ נואו תחת שרביטו של אחד מגדולי סמליו של המועדון.
הכבוד נירמס
ההיסטוריה הספורטיבית הרחוקה והקרובה רצופת מקרים וסיפורים של סמלי מועדון שחצו את הכביש ועברו ממועדון על שורותיו נמנו במשך שנים רבות וזוהו כאמור כאחד מסמליו, אל המועדון המתחרה מאותה העיר, צעד שאוהדי הקבוצה מתקשים לקבל. בד"כ מדובר על שחקנים שעושים זאת בעודם פעילים, ואילו כאשר זה קורה כשמדובר במאמן, הצעד מתקבל יותר בהבנה וראינו כבר דוגמאות לכך בעבר, בארץ ובחו"ל, בכדורגל ובכדורסל. ככל שמדובר במערכת היחסים של מאמן הפועל ת"א ניר קלינגר עם חלק מאוהדי מכבי ת"א, נראה שהבנה וכבוד אינם חלק ממושגי היסוד.
 
למי שאינו זוכר, קלינגר, קפטן נבחרת ישראל בזמנו, שיחק במכבי תל אביב 8 שנים ואף היה קפטן הקבוצה עמה זכה בשלוש אליפויות, שני גביעים וגביע טוטו אחד. גם כמאמן הקבוצה זכה קלינגר בתואר אליפות לאחר 7 שנות יובש ובגביע מדינה אחד והוביל את המועדון להופעה מכובדת בשלב הבתים של ליגת האלופות. משחק גמר גביע המדינה בעונה שעברה, הסתיים בניצחונה של מכבי ת"א לאחר פסילת שער(מוצדקת) של הפועל בדקות הסיום. קלינגר שהתקשה לקבל את התוצאה והוקנט ע"י חלק מאוהדי מכבי תל אביב בשירים דוחים הלועגים לבעיה הקיימת באחת מעיניו, לא שלט ברוחו ושלח פעמיים שתי תנועות מגונות לעבר הקהל הצהוב אשר בעקבות התנהגותו זו, הורחק ל 6 משחקים בפועל אותם ריצה עד לשבוע האחרון. התנהגותם המכוערת והבלתי מתקבלת על הדעת של האוהדים חזרה על עצמה במשחק הדרבי שהתקיים השבוע בסיומו פרק קלינגר את אשר על ליבו במהלך מסיבת העיתונאים לסיכום המשחק ובמהלך ראיון לערוץ הספורט בו גינה את תרבות ההתנהגות בארץ בכלל ובספורט ובכדורגל בפרט. חז"ל כבר לימדונו את הכלל החשוב "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" ומן הראוי שמאמן ואיש ספורט וותיק ומוערך כל כך כמו קלינגר, קפטן נבחרת ישראל בעברו, יעשה את חשבון הנפש הדרוש טרם יקבול על התנהגותם של אחרים ויבחן מה הוא יכול היה לעשות אחרת בכל הפרשה. כל זה אינו מוריד כהוא זה מההתנהגות של אוהדי מכבי תל אביב כלפי אחד מסמליו הגדולים של המועדון(יהיו שיאמרו ששורשי הסכסוך נטועים בליבם של חלק מהאוהדים עוד מימי ההחלטה של קלינגר כמאמן לשחרר את אבי נמני מהמועדון)שהוביל אותו להצלחות ותארים רבים, הן כשחקן והן כמאמן. ישנה אחריות רבה בעניין גם להנהלת המועדון ומצופה מקברניטי מכבי ת"א (במיוחד מבעלי תפקידים כמו ברק יצחקי ויואב זיו היודעים נפשו של מאמן/שחקן) להידבר עם הצדדים ולנסות ולהביא את הפרשה המכוערת הזאת לידי סיום ולו יהיה זה הצעד הראשון לשיפור תרבות הספורט במדינתנו הקטנה והיחס הראוי לשחקני עבר ולסמלי ספורט, דיינו.