ויצא -
זו העת לשנות
המציאות החדשה בעקבות קוביד 19 לצד השינויים במתכונת העבודה (=מרחוק// היברידי), מחייב גם שינוי תפיסתי – שינוי הסטייט אוף מיינד של מנהלים לגבי מהות תפקידם בעת הזו, באופן שיתאים למציאות החדשה הנבנית על בסיס שני עולמות: טרום קורונה וקורונה. מכאן מומלץ כי מנהלים ישקיעו מחשבה אישית-אסטרטגית מעמיקה לבירור שאלות כגון:

• מהו למעשה תפקיד המנהל בעת הזו?
• מה השתנה בציפיות ובצרכים של העובדים מהמנהל הישיר ושל כלל בעלי העניין?
• אלו הרגלים ומיומנויות חדשות נכון לאמץ?
• האם ומה אתם מוכנים לעשות כדי לשנות את התפיסות וההרגלים ולהתאים עצמכם למציאות החדשה?

על כך בפרשת השבוע, פרשת ויצא שם נאמר:
"וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי, כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, לֵוִי" (בראשית כ"ט, ל"ד)
שתי שאלות עולות מפסוק זה:

• מדוע "הפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי"? מה שונה הפעם בלידת לוי לעומת הלידות האחרות של לאה?
• אמנם לאה אמרה את הטעם לשם לוי אך היא לא זו שקראה לילוד בשמו (=שלא כמו בילדיה האחרים) אלא נאמר "עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ"? מי נתן לו את השם? על מה זה מרמז?

נשיב,
שני הסברים לכך שהפעם ילווה יעקב את לאה שנראה כי היה מצוי בעיקר אצל רחל:

• רש"י (עפ"י בראשית רבה): "לפי שהאימהות נביאות היו, ויודעות שי"ב שבטים יוצאים מיעקב וישא ד' נשים – כך שכל אישה תלד שלושה. עתה לאחר לידת לוי – ילדתי את חלקי, ראובן, שמעון, לוי – על כן עליו לקבלני".
• החזקוני: "כאשר ילדתי את ראובן הייתי נושאת אותו בידי האחת. כשנולד שמעון נשאתי אותו בידי השנייה עתה שנולד השלישי, הוא מוכרח לעזור כי אוכל לשאת שניים והוא ישא את השלישי".

כלומר במילותיה "הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי" מתכוונת לאה כי מאחר ומילאה את חלקה היחסי בילודת בניו של יעקב, וכן מכיוון ששלושה זה לא שניים, המציאות החדשה של בן שלישי מחייבת את יעקב לשנות מהרגלו ובעיקר את תפיסותיו, לראות את לאה באור אחר ולקבל אותה באמת.
שני פירושים לגבי השם לוי שניתן באופן שונה משמות הילדים האחרים של לאה (=ראובן שמעון ויהודה):

• רש"י: "הקב"ה שלח את המלאך גבריאל והביאו לפני הקב"ה, קרא את שמו לוי ונתן לו כ"ד מתנות הכהונה. שמו לוי – שליווהו במתנות".
• רשב"ם: "יש לומר שיעקב קרא לו בשם לוי". נראה כי יעקב אכן מכיר בסמליות שמייצג לוי ומקבל את לאה כפי שציינה. לאחר שלושה בנים, בדומה לכל אירוע שקורה שלוש פעמים, מהווה חזקה שאין הדבר זמני וחולף (בדומה לאמרה צה"לית: פעם ראשונה – מקרה, פעם שניה – צירוף מקרים, פעם שלישית – תופעה המסתמנת כנורמה). על כן יעקב מסכים עם לאה שנתנה הטעם לשם ו-"קָרָא-שְׁמוֹ לוי". פעולה זו של יעקב מייצגת גם את השינוי התפיסתי שחל אצלו לגבי לאה.

נראה כי ההכרה של יעקב כי המציאות השתנתה דרשה ממנו גם שינוי תפיסה – הן לגבי עצמו והן לגבי סביבתו הקרובה. באופן דומה גם השינוי במתכונת העבודה דורש שינוי תפיסתי לגבי תפקיד המנהל כיוון שתפקידו השתנה. זו העת לבחון מחדש גם איך בפועל נחלקים המשאבים הניהוליים שלך בין מרכיבי תפיסת התפקיד: מנהל-מנהיג- מנטור? ולשקול איך נכון שמשאבים אלה יתחלקו באופן אופטימלי יותר? האם מה שהיה הוא שיהיה (=ראובן ושמעון) או שזו העת לשנות (=לוי)? מנהל שמתאמץ לאמץ מיומנויות והרגלים חדשים – טובים יותר, מתפתח, מתעשר וצומח  באופן אישי וניהולי וכן מיטיב גם עם הארגון והסובבים.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.