ויחי -
מי השתנה? מה משמעות השינוי?
המציאות בעקבות קוביד 19 העצימה את ההבנה כי שינוי הוא הדבר הקבוע בחיינו. לא זו בלבד ששום דבר אינו סטטי, אלא שבעת הזו קצב השינויים ורמת עוצמתם גבוהים במיוחד.
שינויים, אם כן זו רוח התקופה. כך למשל ארגונים עסוקים בימים אלה בשאלות הקשורות: (1)  לייעודם – אלו שירותים רלוונטיים ואלו נכון לקצץ?, (2) לשינויים בצרכים ובציפיות של הלקוחות, כמו-גם (3) לבחינת הזדמנויות בתחומים חדשים וקהלי יעד נוספים. באופן דומה, גם מנהלים עסוקים בעת הזו בעיצוב הסטייט אוף מיינד לגבי מהות תפקידם באופן שיתאים לעולם העבודה החדש, המתבסס על סינרגיה בין מאפיינים מתקופת הטרום קורונה והקורונה.
כח הישרדותו של אדם וארגון טמון ביכולתו להשתנות ולהתאים את עצמו נכון לשינויים התדירים בסביבתו. שכן 'לא החזק ביותר, או האינטליגנטי ביותר הוא זה ששורד, אלא המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי' (דארווין).
על כך בפרשת השבוע, פרשת ויחי שם נאמר:
"אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי וְאָשׁוּבָה" (בראשית נ', ה')
כשיוסף היה בן שלושים פרעה הצהיר: "אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹך… אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי" (בראשית מ"א, מ'). אולם כתריסר שנים לאחר תום שנות הרעב שנוהלו ע"י יוסף בהצלחה רבתי, נראה כי יוסף מעדיף לפנות למתווכים שיבקשו בשמו רשות מהמלך לצאת לכנען לקבור את אביו.
נשאלת השאלה,
ממה חשש יוסף שלא ביקש בעצמו רשות מפרעה, הרי היה המשנה למלך? וכן מה טעם הפירוט שיעקב קנה כבר קבר בכנען?
נשיב,
נראה כ יוסף חש שיחסו של פרעה השתנה כלפיו, כאמור ממטאור שמונה למשנה למלך, לאדם שנזקק למתווכים, נחותים ממעמדו, לדבר בשמו עם המלך. מכאן שלאור השינוי, יוסף מתאים התנהגותו לסיטואציה ובוחר למשל להשתמש בפרטים כאמצעי לשכנוע פרעה באמינות כוונתו התמימה – למלא הבטחתו האחרונה לאביו ולשוב מיד למצרים.
ננתח את הפירוט:

• "אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי" – השבועה מחייבת, במיוחד של האב שיש לכבדו גם ללא שבועה.
• "אָנֹכִי מֵת" – לא ניתן היה לבקש מהמלך רשות מראש, לפני ההתחייבות ליעקב, כי הושבע ממש סמוך למות אביו.
• "בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי" – קבורת יעקב בקבר שקנה מראש אינו מייצג זלזול בקברי מצרים, אלא קיום נוהג מקובל.
• "בְּאֶרֶץ כְּנַעַן" – גם אם היה נפטר בארץ כנען, היה נקבר בקבר אבותיו, כפי שביקש.
• "וְאָשׁוּבָה"– קבורת יעקב לא תהיה עילה לעזיבת מצרים אלא מיד לאחר הקבורה אשוב.

כאמור אופן בקשת יוסף לצאת לקבורת אביו מעידה כי חש בהצטננות יחסו של פרעה כלפיו, שכן:

1. יוסף מבקש שידברו עבורו ואינו מבקש מפרעה באופן ישיר.
2. יוסף נזקק לפירוט הטעמים ולא מסתפק בבקשה בלבד מתוך הנחה שפרעה יכבדה ללא נימוקים.
3. נראה שאז כבר החלו חשדות שבני ישראל רוצים לחזור לכנען.
4. יוסף זקוק לשבועה, לקבר שהוכן בחיי יעקב והבטחה שישוב.

סיפור חייו של יוסף הוא סיפור של שינויים, ממעמד רם לעומקם של "בורות": בן מועדף — אח שנוא — מכירתו לעבד — משרת אישי של שר בכיר — אסיר במצרים — משנה למלך פרעה — חשדנות וקושי לתקשר באופן ישיר עם המלך אשר ממונה עליו ישירות. צורת הבקשה של יוסף ממלך מצרים מקבלת משנה חשיבות, שכן מדובר בשעת צער וצרה שאז, אף ההיררכיה המעמדית מתחלפת לרוב בקורטוב של אנושיות.
הטריגר לשינוי, מגוון: לעיתים נובע מאילוצים חדשים, לעיתים מחשיבה והסתכלות אחרת, לעיתים נובע מהצורך להתייעל ולעיתים מהצורך ליצור ולמנף הזדמנויות חדשות. מי שרוצה להישאר על "מגרש המשחקים" וגם להצליח, חייב להיות באופן קבוע עם יד על הדופק לבחון תדיר את השינויים בסביבה ואת השפעתם על מיצובו היחסי, ולבצע נכון את השינויים הנדרשים.
מה הגורמים לשינוי ביחסו של פרעה אל יוסף ואחיו? האם בקשת יוסף לצאת לקבור את אביו מהווה יריית פתיחה להמשך התדרדרות היחסים בין העם המצרי לעם העברי? האם ניתן היה לעצור התדרדרות זו מבעוד מועד? והאם הטריגר העיקרי לשינוי הוא עניין אישי של אובדן הכריזמה והקסם של יוסף בעיניו של מלך מצרים? במילים אחרות, האם זוהה השינוי בזמן? האם הבינו ההזדמנויות והסיכונים הטמונים בו? וכן האם נערכו להתמודדות נכונה עם כלל אתגריו לרבות הגורם האנושי? כאמור, המציאות הדינמית מחייבת לזהות שינויים בזמן ולנהל אותם נכון באופן חכם ונבון… שכן 'לא החזק ביותר, או האינטליגנטי ביותר הוא זה ששורד, אלא המגיב בדרך הטובה ביותר...'
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.